Halacha and the Anti-Vivisectionists

I was doing some work yesterday on צער בעלי חיים, in the context of the end of שולחן ערוך אבן העזר סימן ה, which we have been learning this zeman, and I chanced across a fascinating and remarkable responsum of Rav Eliyahu Kalatzki1. It is a quite extensive discussion of צער בעלי חיים, with the primary goal of demonstrating that although the Rema2 rules that:

כל דבר הצריך לרפואה או לשאר דברים לית ביה משום איסור צער בעלי חיים ולכן מותר למרוט נוצות מאוזות חיות וליכא למיחש משום צער בעלי חיים ומכל מקום העולם נמנעים דהוי אכזריות

which seems to imply that any human benefit overrides the prohibition against צער בעלי חיים, that’s not actually what he means, and that it’s actually prohibited to cause pain to an animal for mere financial gain.

In the course of his discussion, he discusses medical experimentation on animals3:

וגם אין הדבר ברור שמותר לצער בעל חי בצער איום כזה, לצורך בחינות ונסיונות, ולא מצינו שהותר אלא לצורך רפואה, ולא לצורך בחינה, שאינו אלא ענין ספק, אולי יסתעף מזה תועלת בחכמת הרפואה, ויש גם בחכמי העמים שיתמרמרו ויתאוננו על מעשה האכזריות שיעשו החוקרים בבחינותם בגופות הבעלי חיים, ויסדו להם חברת, “אנטיווייוויסעקצאניסטן”,

וכבר נשאו ונתנו בהשאלה הזאת, באספת הקאנגרעס של גדולי חכמי הרופאים בלונדון בשנת תרמ”א, כאשר קראתי תוכן דבריהם במכתב עת האנגלי “טיימס” מיום ה’ אויגוסט [בהוצאה השבועיית], וכי הפראפ’ ווירכאוו מברלין נשא מדברותיו בקהל האספה, כי אין בזה עול ואכזריות, וכל עוד אשר ניתן רשות להאדם להמית הבעל חי לאכול מבשרה, לו הצדקה לעשות בחינות בגופי הבעל חי, אשר אך בעזרת הבחינות ההם תצעד חכמת הרפואה והפיזיאלאגיא צעדי ענק בימינו אלה, והאם נוכל להעמיס על הרופאים, אשר גם בלעדי זאת נכונים לצלע בהטפלם בחולי מחלות מתדבקות, כי יבחנו בגופותם פעולות הסמים הארסיים וכדומה, ע”ש במכתב העת טיימס.

ובכל זאת לא נוכל להחליט, אם על פי חוקי תורתינו הקדושה, הרשות נתונה לרופא ישראל, להטפל בבחינות ההם בגופי הבעל חי, כי במה נחשב הוא צער השחיטה והמיתה, אשר הוא אך רגעי מספר, מול הצער האיום שיסבול הבעל חי שעות וימים רבים מבחינות ההם, ומצאתי בתשובת הגאון שבות יעקב ז”ל (חלק ג’ תשובה ע”א) שנשאל מרופא מומחה אם מותר להבחין ולהשקות סמים ארסיים לכלב או חתול, למען ידעו פעולת הסמים ההם בענין רפואת האדם, והשיב שפשוט להיתר כמו שכתב הרמ”א באה”ע (סוף סימן ה’) … ומה שכתב הרמ”א שיש מעשה אכזריות במריטת הנוצות, היינו לפי שעושה מעשה בידים, והעוף מרגיש הצער בשעת מריטה, מה שאין כן בהשקאת הסם, שאינה מרגשת כלל צער בשעת שתיה יע”ש, ולא נתבאר בדברי השבות יעקב, אם יש להתיר גם לנתח ולפצוע אברי ועצבי הבעלי חיים בחיותם, שהוא מעשה בידים והצער מרובה במכאוב איום

The references to the Times of London (weekend edition) and the Anti-Vivisection Society are striking.

The next section of the responsum discusses the objections of the “Society for the Protection of Animals” (חברה מגיני בעלי חיים) to שחיטה. He vigorously rebuts its claims of inhumanity, arguing that post-slaughter twitching is not evidence of any remaining sensation or life in the animal, supporting his position with references to the twitching of guillotine-severed heads and of corpses of hanged men brought into proximity with some sort of “galvanic” apparatus (עמוד הגאלוואני). In the course of his arguments, he quotes extracts from a medical encyclopedia (מחברת הרעאל ענציקלאפעדיא לחכמת הרפואה) and a work by a physiologist named Valentin, both apparently in German.

Several other Poskim also discuss medical experimentation on animals, including Rav Waldenberg and Rav Yehiel Yaakov Weinberg; I hope to discuss the matter further in a future post.

UPDATE: continued here.

A note on orthography: I have written ‘Kalatzky’, since the spelling throughout the Imrei Shefer is ‘קלאצקי’; the author is, however, more generally known as ‘Kalatzkin’, and the spelling is indeed ‘קלאצקין’ in several later works of his.

UPDATE II: See also the article of R. Nosson Tzvi Friedman, which concludes that scientific vivisection for the advancement of medical knowledge is unequivocally permitted insofar as it serves the general benefit of mankind:

ולפי זה מה שכתב רמ”א דהעולם נמנעים מפני האכזריות, הוא רק כשהריוח הוא ליחיד, אבל במקום שיש תועלת כללית של האנושות, כגון נסיונות מדעיים שעוסקים לבחון תרופות ודרכי רפואה, מותר לעשותם, דעדיפי צרכי רבים דלא שייך בזה דין דצער בעלי חיים, ומותר ללא היסוס כיון שיש בזה תועלת לבני אדם, וכמו שהתירה התורה צער בעלי חיים לתועלתם של בני אדם, כמו שכתב הנמוקי יוסף למעלה, ומכל שכן להצלת חייהם על ידי נסיונות מדעיים, אין כאן דין צער בעלי חיים4

  1. שו”ת אמרי שפר סימן ל”ד []
  2. ibid. []
  3. אות ט”ז []
  4. הרב נתן צבי פרידמן, “נסויים מדעיים על גופות בעלי חיים”, נועם, ספר חמישי, עמודים קפח – קצד []
This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink.

One Response to Halacha and the Anti-Vivisectionists

  1. Pingback: He Prayeth Best, Who Loveth Best All Things Both Great and Small | בין דין לדין

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *