In an earlier post, I cited Rav Eliyahu Kalatzkin’s deeply ambivalent attitude toward vivisection. Here are some other, generally more positive, views.
The Shvus Yaakov
The Shvus Yaakov1 discusses testing medicines for safety on animals:
שאלה … אי מותר לעשות רפואה דהיינו להמית בהמה טמאה כגון כלב או חתול מפני ספק פקוח נפש לפי שאותה [סם] עדיין אינו בדוק ומנוסה ויש לבחון אותה על ידי שמשקה כן לחתול או לכלב לראות אם ימותו מזה …
תשובה … [השבות יעקב מוכיח שמותר לצער בעל חי בשביל רפואה (ואפילו ספק רפואה), וצורך אדם והרווחת ממון, והעלה] אבל ודאי להלכה למעשה נראה לי ברור כמו שכתבנו דאין חשש איסור דבל תשחית או צער בעלי חיים כל שיש בו צורך בו ומותר לעשות אפילו לכתחילה אף שסיים הרמ”א שם באה”ע סוף סימן ה’ במריטת נוצות שהעולם נמנעים משום אכזריות היינו דוקא במריטת נוצה שעושה מעשה בידים והעוף מרגיש מאוד הצער בשעת כל מריטה ומריטה מה שאין כן בנדון שלפנינו של השואל שאינה מרגשת כלל צער בשעת אכילה ושתייה זאת רק שאחר כך גורמת חולי ומכאוב והוא לרפואת אדם נראה לי פשוט דאין כאן חשש איסור אפילו ממידת חסידות
We have seen, however, that Rav Kalatzkin argues that we can’t infer from the Shvus Yaakov the permissability of vivisection:
ולא נתבאר בדברי השבות יעקב, אם יש להתיר גם לנתח ולפצוע אברי ועצבי הבעלי חיים בחיותם, שהוא מעשה בידים והצער מרובה במכאוב איום
Rav Yaakov Breish
Rav Breish2 rules that vivisection is permissable מדינא, albeit a violation of מידת חסידות:
אם מותר לגרום צער בעלי חיים לתועלת אדם
בדבר השאלה אם מותר לגרום צער בעלי חיים על ידי נסיונות שונים בגופם, לשם חקירות מדעיות לתועלת חכמת הרפואה.
[ומאריך החלקת יעקב בדין צער בעלי חיים בשביל צורך אדם, והעלה] העולה לנו מכל הנ”ל דעל פי דין ודאי מותר לגרום צער בעלי חיים על ידי נסיונות בשביל חקירות מדעיות ולחכמת הרפואה – אבל על פי חסידות להנצל ממידת אכזריות, ודאי אסור כפסק הרמ”א אה”ע סוף סימן י’ לענין למרוט נוצות חיות, ודוקא בשחיטה מותר בסימן כ”ד ביו”ד משום דאי אפשר בענין אחר, אבל משום צורך אסור משום אכזריות … וגם מביאין ראיה מהאי דרבי דאמר להעגל לכך נוצרת. אבל על פי דין ודאי מותר. [ושוב הביא דברי האמרי שפר שהבאנו, ודחה דבריו.]
Rav Yehiel Yaakov Weinberg
Rav Weinberg, in a response to Rav Breish3, agrees with his basic conclusion, but goes even further and argues that there isn’t even a violation of מידת חסידות:
על דבר השאלה אם מותר לגרם צער בעלי חיים לצורך נסיונות לשם חקירה בחכמת הרפואה וכת”ר ברוב בקיאותו הקיף את הענין מכל צדדין וצדדי צדדין ונהנתי מאד לראות איך עיניו משוטטות בכל ולא הניח אף מקום קטן בשבילי להתגדר בו כי הכל עשה יפה במועצות ודעת ישרה ובינה רחבה …
סוף דבר דינו של כת”ר דמותר לצער לבעל חי בשביל תועלת חכמת הרפואה [הוא אמת], ולא עוד אלא שלפני ע”ד אין גם מידת חסידות, דמידת חסידות אינו אלא במקום שנוגע רק לעצמו ורשות אדם להחמיר על עצמו, אבל לא במקום שנוגע לאחרים, ומאי חזית דצער בעלי חיים עדיף טפי מצער החולים אולי יוכלו לעזור להם … ולכן לפע”ד צריך להתיר לרופאים לעשות נסיונות בלי שום גמגום ופקפוק.
Rav Eliezer Yehudah Waldenberg
Rav Waldenberg4 is also wholeheartedly in favor of vivisection, at least if the animal is anaesthized:
אם מותר לעשות מחקר בעינים של בעלי חיים וכן להמיתם כדי לאבחן במחלות עינים של בני אדם ולהמציא מזור ומרפא.
קראתי בעיון במכתב-שאלתו שהמציא לידי אתמול, והנני לענות לו עליה, וז”ל שאלתו: רצוננו להמציא בדיקה חדישה לאבחן במחלות עינים, בגלל זה יש צורך לעשות מחקר בעינים של בעלי חיים, שדורש לאחר הבדיקה הקדשת העינים שלהם, ולאחר מיכן הריגת החיה למטרת שימוש לאחר מיכן באיבחון בבני אדם – האם יש היתר להקריב בעלי חי לצורך מחקר, ומה הגדר של צער בעלי חיים? עכ”ל שאלתו
[והאריך הציץ אליעזר בדיני צער בעלי חיים, והביא את דברי הפוסקים דליכא משום צער בעלי חיים כשעושים בשביל רפואה ולצורך אדם, אלא שהעולם נמנעים משום אכזריות, והעלה] ועל כן פשוט וברור דגם כשעושים זאת לשם מטרת מחקר ושימוש באיבחון בני אדם, וכל הכוונה היא רק לשם כך כדי להועיל על ידי כן לבני אדם, כבנידוננו, שהוא גם כן בכלל “צריך לרפואה או לשאר דברים” וליכא בכי האי גוונא משום איסור צער בעלי חיים.
ואפילו במריטת נוצות מאווזות חיות שהעולם נמנעים מפני דהוי אכזריות, מכל מקום מדגיש הרמ”א וכותב מפורשות דמיהו ליכא למיחש בכי האי גוונא משום צער בעלי חיים, והיינו דמנהג העולם הוא לא מדינא אלא מחששא וכנ”ל, וליכא להדבר בסיס בהלכה … ובלבוש כתוב בזה בלשון “יש נמנעים” ולא בלשון שהעולם נמנעים ע”ש …
[ושוב הביא את דברי השבות יעקב הנ”ל, וכתב] ודון מינה להתיר גם בנידוננו, מעיקרא דדינא, ואם יסדרו הוצאת העיניים על ידי הרדמת המקום וכדומה באופן שלא תרגיש צער בההוצאה, ויעשו זאת במהירות, אזי בכי האי גוונא לא יהא דמי אפילו לההיא דמריטת הנוצות שאיכא שם צער בכל מריטה ומריטה, וממילא לא יהא בזה חשש גם לא משום מידת חסידות, ובפרט שהדבר נעשה לצורך האדם ולרפואתו שיש על כן מקום לומר שבכל גוונא שהוא אין בכי האי גוונא חשש גם לא משום מידת חסידות בהיות שהדבר נעשה לא לשם סתם תועלת וריוח ממון, כההיא דמריטת נוצות, כי אם לשם מחקר רפואי ולתועלת בריאת האדם, ומציאת מזור ורפואה למחלתו …
מכל האמור נראה להלכה בנידון שאלתינו, שמותר לעשות המחקר בעינים של בעלי חיים וכן להמיתם לאחר מיכן למטרת שימוש באיבחון בני אדם, אלא דמהיות טוב יש לסדר את הדבר בצורה של הרדמת המקום וכדומה באופן שהבעל חי לא ירגיש צער, ואני מתאר לי שבין כך מחושב לבצע דבר כזה בצורה כזאת.
It’s not entirely clear to me whether Rav Waldenberg maintains that vivisection even without anesthesia doesn’t violate מידת חסידות if and when anesthesia is scientifically impractical; in the body of the responsum he writes merely that יש מקום לומר שבכל גוונא שהוא אין בכי האי גוונא חשש גם לא משום מידת חסידות, implying that the permissibility of anesthesia-less vivisection is speculative, while in the summation he implies that anesthesia is only מהיות טוב.
Rabbi Avraham Sofer Abraham
Rabbi Abraham5 cites the opinions of the Shvus Yaakov, Rav Kalatzkin, Rav Breish, and Rav Weinberg, and then continues as follows:
וכן כתב החת”ם סופר דכל שהוא לצורך אדם וכבודו והפסיד ממונו, אין בו משום צער בעלי חיים. וכן פסקו בשבות יעקב, השו”ת בנין ציון והשו”ת ציץ אליעזר … אך ברור שבכל מקרה ומקרה עליו לעשות הכל כדי למעט צערם כל שזה לא פוגע בנסיון, ובגמר הנסיון, אם אין הוא עוד זקוק להם והם בצער, צריך להורגם בדרך המהירה ביותר.
Rabbi Abraham’s language is somewhat misleading; a casual reader might infer that the Hasam Sofer, the Shvus Yaakov, the Binyan Tzion and Rav Waldenberg all permit vivisection. While Rav Waldenberg certainly does, it’s unclear that the Shvus Yaakov does; Rabbi Abraham himself earlier cites Rav Kalatzkin’s point that we shouldn’t infer the permissability of vivisection from the Shvus Yaakov’s approval of the testing of medicines on animals.
Rabbi Abraham’s reference to the Binyan Tzion is even more problematic. Rav Ettlinger’s remarks6 are addressed to the Wurtzberger Rav7; here’s an excerpt:
מה שכתב מעכ”ת נ”י שקשיא ליה טובא על דברי הגאונים בעל נודע ביהודה וחת”ם סופר היאך התירו לגרום עשיית מום בספק בכור הרי יש בזה איסור צער בעלי חיים דקיימא לן שהוא דאורייתא ופלפל טובא ברוחב בינתו שאין להתיר ממה שפסק הרמ”א אה”ע סימן ה’ שכל דבר שצריך לרפואה או לשאר דברים לית ביה משום צער בעלי חיים שאו”ה שממנו נובע דין זה לא התיר רק היכא שיש צורך משום רפואה אפילו לחולה שאין בו סכנה אבל משום ריוח ממון לא מצינו שהתיר
לענ”ד יש להוכיח דבעשיית מום בבהמה לצורכו אין בזה משום צער בעלי חיים [עיין שם ראיתו] … ומה דאסרינן ע”ז (דף י”א) לעקור הבהמה הוא דוקא משום ששם אין לו תועלת וכן מה שאסרו להכניס בכור לכיפה משום צער בעלי חיים שם גם כן הטעם שאין לו תועלת מוחלט רק שלילות שינצל מטורח או מהיזק או אפשר גם כן שבאילו יש צער גדול וכבר חילק הריטב”א בזה שפירש דמה דאמרינן (שם) עיקור שיש בו טריפה אסור ושאין בו טריפה מותר דבאין בו טריפה אין צער גדול כל כך ולכן יש לומר דבעשיית מום שאין בו צער גדול וגם יש בזה תועלת מוחלט שעל ידי זה יותר הבהמה לאכילה לכולי עלמא אין בזה משום צער בעלי חיים
Rav Ettlinger ultimately permits עשיית מום since there is both a clear benefit for the owner as well as only minimal suffering for the animal; we can’t infer from this the permissibility of vivisection, which even if we assume will yield a clear benefit for humanity, surely involves great pain for the animal subjects.
Louis Ginzberg
This post wouldn’t be complete8 without citing an excerpt from a letter of “Harav Levi Professor Ginzberg”9 to the Nation10:
The Rabbis would not permit animals to be tortured, even for the purpose of obtaining medical remedies.
Presumably, there’s actually no source for this in Hazal, as indicated by the fact that none of the aforementioned Poskim cites such a thing. David Golinkin, in a footnote to the letter, also mentions that he’s unaware of such a source.
Update: Rav Yitzhak Isaac Liebes also allows the performing of “scientific experiments” upon animals, noting that he has previously been asked about this by “a Haredi doctor who works at Mount Sinai Hospital in New York”:
ובדבר שאלתו אם מותר לקרות נסיונות מדעיים על בהמות חיות ועופות מחשש צער בעלי חיים. כבר נשאלתי בזה מרופא חרדי העובד בבית החולים מאנט סיני בניו ירק והשבתי להתיר כיון שיש בזה תועלת לצורך רפואות להציל אנשים חולים מלרדת שחת, וכן מבואר בתשובת שבות יעקב …11
- שו”ת שבות יעקב חלק ג’ סימן ע”א [↩]
- שו”ת חלקת יעקב חו”מ סימן ל”ד במהדורה החדשה [↩]
- שם סימן ל”ה, ובשו”ת שרידי אש אה”ע סימן ז [↩]
- שו”ת ציץ אליעזר חלק י”ד סימן ס”ח [↩]
- נשמת אברהם יו”ד סימן כ”ח אות ב [↩]
- שו”ת בנין ציון סימן ק”ח [↩]
- the Wurtzberger Rav’s original responsum can be found in his Yad Halevi, and has been reprinted in the new edition of the Binyan Tzion [↩]
- well, perhaps it would … [↩]
- see Marc Shapiro, Saul Lieberman and the Orthodox, for a fascinating discussion of the variegated titles and honorifics used by various gedolei Torah for Ginzberg [↩]
- reprinted in The Responsa of Professor Louis Ginzberg, David Golinkin ed. [↩]
- שו”ת בית אבי חלק ג’ (נוא יארק תש”מ) סימן קמ”ד עמודים רן-רנא – קשר [↩]