Of Water And Autopsies III

In the previous post in this series, I cited several Aharonim who at least seriously consider the possibility that one may not infringe on another’s rights even to save oneself from death. I shall now cite some who disagree.

Rav Zvi Binyamin Auerbach disputes Rav Ettlinger’s arguments1 for prohibiting autopsies even in cases involving unquestionable Pikuah Nefesh, , but he is ultimately reluctant to rule leniently L’Ma’aseh, since Rav Ettlinger did not concede the issue2:

ודכירנא שא”נ הגמו”ה קאפיל ב”ב סג”ל מווארמם [כוונתו לרב יעקב עטלינגער] אמר לי אף אם ודאי פקוח נפש מונח לפנינו ועל ידי ניוול המת אפשר להצילו, לא היה מתירו, דמ”ש אין לך דבר שעומד בפני פקוח נפש על החיים רמיא מצוה זו, ולא על המתים שהם חפשים מן המצות, ומאן יימר שיש רשות בידינו לעשות להם ובהם דבר שהוא בזיונם, והביא ראיה מיבמות ע”ט …

ואני אומר דלאו ראיה היא, … לבר מן דין הרי אמרו יומא פ”ב אין לך דבר שעומד בפני פקוח נפש אלא עבודה זרה גילוי עריות ושפיכת דמים ואמרו פסחים כ”ה בכל מתרפאין חוץ מעבודה זרה גילוי עריות ושפיכת דמים וכן כתב הרמב”ם בכל איסורין שבתורה חוץ מאלו מתרפאין, וילפינן ביומא פ”ה מאלה המצות אשר י”ה וחי בהם ולא שימות בהם, נראה בעליל שכל האסורים שנאמרו בתורה ומכללן לא תלין נדחים מפני פקוח נפש, ולא יעלה על דעת דאשתמיט לרבותינו אסור לא תלין.

[ועיין שם שהאריך עוד להוכיח שאין לאסור ניוול המת במקום פקוח נפש,אבל העלה] וכך נראה לי להלכה אבל לא למעשה באשר שא”נ הגאון דווארמם זצ”ל לא הסכים עמי והוא הביא עוד סמך לדבריו וגם אותו דחיתי וכעת לא עולה בזכרוני.

The Maharam Shik strongly dissents from the aforementioned radically stringent view of his colleague Rav Ettlinger, noting that both the Noda B’Yehudah and the Hasam Sofer permitted autopsies to save the life of someone currently dangerously ill3:

ראיתי בעלי שומר ציון הנאמן מכתב קט”ז שכתב מוהרר יעקב עטלינגער ני’ הוא הגאון האבדק”ק אלטונא יע”א לאסור לנוול המת לחתכו כדי ללמד לעשות רפואה לחולה אחר שהוחלה גם כן בחולה כזה … ומאי דפשיטא ליה להרב דבלא מחילה אפילו יש חולה בפנינו שאפשר לרפאו על ידי שיבדקו את זה אסור לא נראה …

אם יש כאן חולה אחר כיוצא בו מבואר מלשון נוב”י מהדו”ב חיו”ד סימן ר”י דמותר משום פיקוח נפש דהיאך וכן כתב מרן הגאון בחת”ס סימן של”ו דבכי האי גוונא קרוב לוודאי דמותר. …

ובלאו הכי נראה ראיה מבוארת כמו שכתב הנוב”י וגם הרב הנ”ל ממאי דאמרינן אין לך דבר שעומד בפני פקוח נפש אלא עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכת דמים בלבד אלא שהרב הגאון הנ”ל מספק עלינו הואיל ובגזל סבירא ליה לרש”י בבבא קמא דף ס’ דאין מצילין עצמו בממון חבירו ואפילו להטור והש”ע והחו”מ סימן ש”פ כתבו דמותר להציל עצמו וליטול על מנת לשלם אבל לא שלא על מנת לשלם ומזה למד הרב הנ”ל דהוא הדין ניוול. …

אמנם העיקר דגזל מותר במקום פקוח נפש לא מבעיא לרא”ש והטור והא דכתב דאסור לגזול שלא על מנת לשלם אפילו במקום סכנה היינו משום דבזה שלוקח שלא על מנת לשלם לית ביה פיקוח נפש … אבל אם היה אפשר לצייר שיהיה פיקוח נפש אם יטול על מנת לשלם בוודאי רשאי לגזול … ואפילו רש”י שכתב בבבא קמא דאסור באמת תמה הפרשת דרכים דרוש י”ט עליו דאין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש [ועיין שם שכתב שאפשר שאף רש”י לא כתב כן אליבא דהילכתא] …

ועוד נראה דכוונת רש”י איכא למימר דהוא היכא שמעמיד עצמו ומסבב לעצמו סכנה שמוכרח להציל עצמו בממון חבירו … ועל דרך זה מיושב לשון הקרא בשמואל ב’ קאפיטעל כ”ג ויתיצב בתוך החלקה ויצילה וכו’ דמשם ילפינן שאסור וכו’ וקאמר דהיינו על ידי שהתיצב שם וגרם הסכנה הזאת ושיהא צריך לשרוף על ידי זה ויציל שאסור …

ועל כל פנים הדרן לנידון שאנו בו וכיון שכן בוודאי במקום פיקוח נפש שרינן ניוול [ועיין שם עוד בזה] …

Rav Moshe Feinstein also emphatically dismisses the stringent view as utterly untenable4:

ומה שסובר כ”ג5 שרש”י סובר שאסור להציל עצמו בממון חברו אף לפקוח נפש הוא דבר שאי אפשר לומר כלל דכל עבירות יעבור ואל יהרג חוץ מע”ז ג”ע וש”ד ואף גזל בכלל [ועיין שם שהביא ראיה לזה] … ולכן אי אפשר לומר שרש”י יסבור שאסור להציל אף לפקוח נפש. ודברי רש”י בבבא קמא דף ס’ צ”ע. וצריך לומר דדוד החמיר על עצמו. … [ודאי] היה רק חשש רחוק לפקוח נפש או שהיה בטוח אשר ה’ יצילהו אם יחמיר ולכן החמיר [שלא] לעבור על איסור גזל מאחר שהוא רק מטעם דחוי זהו מה שצריך לומר בכוונת רש”י אבל לא שנאמר בדבריו מה שלא ניתן להאמר.

He reiterates this conviction elsewhere6:

[הא] ברור שלא רק שמותר אלא גם שמחוייב להציל אדם עצמו בממון חברו שאין לך דבר שעומד בפני פקוח נפש, ורק שחייב לשלם כשיהיה לו, כדפירשו התוספות ב”ק דף ס’ ד”ה מהו, דהא מפורש בכתובות דף י”ט דאמר רבא דמותר לחתום בשקר על שטר להוציא ממון באנוסים מחמת נפשות וכל שכן שמותר להזיק ממון של חבירו להציל נפשות בין עצמו בין אחרים

  1. The language of Rav Auerbach’s remarks indicates that he had had discussed the matter verbally with Rav Ettlinger, to whom he was related, and whom he apparently held in high regard, and was not responding to the latter’s published discussions of the subject. []
  2. נחל האשכול מילה סימן ל”ו סק”ט []
  3. שו”ת מהר”ם שי”ק יו”ד סימן שמ”ז []
  4. שו”ת אגרות משה יו”ד חלק א’ סימן רי”ד []
  5. Rav Moshe’s correspondent was his uncle Rav Ya’akov Kantrowitz []
  6. שם יו”ד חלק ב’ סימן ס []
This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *