Jinxes, Jerseys and Jurisprudence III

In previous posts inspired by a Red Sox fan’s “very, very bad” and “dastardly” burial of a Red Sox jersey under two feet of concrete in what will be the new Yankee stadium, in an attempt to jinx his team’s hated rival, we have discussed various questions about the basic theory of Hezek and compensation and the principle of Hezek She’aino Nikar. In this post, we shall consider a tortfeasor’s liability for a Hezek that can be reversed.

Reparable and Reversible Damage

Submergence of Property

The Gemara states:

אמר רבה הזורק מטבע של חבירו לים הגדול פטור מאי טעמא אמר הא מנח קמך אי בעית שקליה והני מילי בצלולין דקא חזי ליה אבל עכורין דלא קחזי ליה לא והני מילי דאדייה אדויי אבל שקליה בידיה מיגזל גזליה השבה בעי מיעבד1

Is this normative? Rif rules that it is not:

הא דאמר רבה הזורק מטבע של חבירו לים הגדול פטור …והצורם באוזן פרתו של חבירו פטור והשורף שטרותיו של חבירו פטור לית הלכתא כוותיה בכלהו דהא אסיקנא אמר אמימר למאן דדאין דינא דגרמי מגבי ביה דמי שטרא בעלמא ולמאן דלא דאין דינא דגרמי מגבי ביה דמי ניירא בעלמא הוה עובדא וכפייה רפרם לרב אשי ואגבייה כי כשורא לצלמי וכן הלכתא2

This is also the opinion of Rabbeinu Hananel3, various other authorities4, Rambam5 and Maran6. Ra’avad7, however, explains that Rabbah’s reason of “הא מנח קמך אי בעית שקליה .. [דהא] קא חזי ליה” holds even according to Rabbi Meir. Rosh8 infers from the comments of Rashi9 that he, too, holds that Rabbah’s ruling is universally accepted, and he states that Tosfos10 also considers this possibility. Mordechai cites Ri and Rabbeinu Yakir as holding this way, as we shall presently see, and Rema cites this opinion as a Yesh Omrim11.

Soiling Property

There is considerable dispute among the Aharonim whether one who dirties property is liable for the cost of cleaning it; some derive an exemption from the Gemara we have just seen, while others dispute the analogy12.

The Inference From the Submergence Of the Coin

Kezos and Rav Yitzhak Auerbach infer from the aforementioned Gemara that there is no liability for reversible damage, and that one who dirties property is therefore exempt from the cost of cleaning it. Kezos:

ונראה דשחרוריתא דאשייתא [השחרת כותלי הבית על ידי דירה בו – י.] לא מחייב מדין מזיק כיון דאם ישכור פועל ללבנו הדרא ללבנוניתא והוה ליה כמו זורק מטבע לים היכא דאפשר לאהדורי על ידי בר אמוראי דאף על גב דצריך הוצאה אינו אלא גרמא ופטור …13

Rav Auerbach:

ולפע”ד מה שכתב [השער המלך, ולהלן נביא דבריו – י.] דעל שחרוריתא מחוייב לשלם מטעם מזיק בידים ומחסרו אינו נראה וראיה … אלא ודאי דגם בבית חדש אף דאיכא שחרוריתא דאשייתא מכל מקום לא הוי רק כגרמא לדעת התוספות כיון שיכול על ידי אומן לחזור ללבנו והוי כזורק מטבע של חברו לים דפטור (אף) [לכאורה תיבה זו מיותרת – י.] היכא דאפשר לאהדורי על ידי בר אמוראה … וכן מצאתי בספר קצות החושן … [ובאמת מדברי הסמ”ע (ס”ק י”ט) נראה גם כן דעל שחרוריתא דאשיתא חייב מטעם מזיק שכתב שם על דברי הרמ”א שכתב דבחצר דלא קיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר לא אמרינן דמגלגלין את הכל היינו שאין מגלגלין אבל מה שחסרו נוטל והיינו ההיזק השחרוריתא ובאמת נראה דאף השחרוריתא לא הוי כמיזק וכמ”ש ויבואר עוד] …

[ושוב ביאר דיש לומר דשחרוריתא דאשיתא פטור אף להמחייבים בזרק מטבע לים ובשף מטבע – י.] ובאמת בגוף הענין הך דשחרוריתא אינו דומה כלל להך דשף מטבע ולזרק לים דהתם אף דאמרינן דחייב מטעם גרמי לדעת הרשב”א בבבא קמא (דף צ”ח) וש”ע (סימן שפ”ו) הנ”ל היינו בעביד בידים אבל בבית חדש בלא קיימא לאגרא ולא עביד למיגר כיון שהוא בעצמו אינו מקלקל האשיתא רק דעל ידי שדר בו בא השחרוריתא לא הוי כגרמא …

ועיין סמ”ע (ס”ק י”ט) ויראה ממנו גם כן דשחרוריתא הוי כמזיק וצ”ע כי מדברי הרשב”א מוכח דלא הוי רק כגרמא …14

A grave difficulty with this view is that it is apparently directly contradicted by a Gemara in Niddah:

תניא אידך בדקה חלוקה והשאילתו לחבירתה היא טהורה וחבירתה תולה בה אמר רב ששת ולענין דינא תנן15

פירש”י: ולענין דינא. דכבוס הכתם מן החלוק תנן דחבירתה תולה בה דאמרה אחרונה לא מהימנת לי דאת בדקתיה:16

This clearly implies that one who soils a borrowed item of clothing is liable for the cost of cleaning it17. This argument is made by Nesivos and Hazon Ish, as we shall see.

The Dissenting View

Sha’ar Ha’Melech explicitly disagrees with Kezos:

אם כן אפילו לדעתו [של התוספות, שפוטרים בחצר דקיימא לאגרא וגברא דעביד למיגר, ודייק שם השער מלך בדבריהם שטעם הפטור הוא משום גרמא – י.] נראה דבחצר דקיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר שאם הוא בית חדש חייב לשלם מה שחיסרו בשחרורית הבית, שהרי זה ודאי מזיק בידים ומחסרו במה שדר בו …18

Rav David Tebel and Rav Malkiel Tannenbaum side with Sha’ar Ha’Melech, rejecting Kezos’ analogy to the submergence of the coin. Rav Tebel:

… דהא גם אם נימא כשיטת התוספות דבזה חסר וזה לא נהנה אין צריך לשלם מכל מקום זהו דוקא בחסרון שאינו ניכר רק שהוא מניעת הריוח אבל בחסרון הניכר הוי מזיק ממש וכי תיסק אדעתין דבמזיק ממש יהיה פטור אם אינו נהנה הא ודאי ליתא וכיון דההיזק דשחרוריתא דאשיתא הוי כמזיק בידים ממש אם כן חייב לשלם אף אם אינו נהנה וכי האי גוונא הקשה בקצות החושן לשיטת הרמ”ה …

ומה שתירץ בזה בקצות החושן דהך הזיקא דשחרוריתא דאשייתא דמי לזורק מטבע לים הגדול דפטור ואינו חייב אלא בנהנה אינו נלענ”ד כלל חדא דהא בזורק מטבע אינו אלא במים צלולים אבל במים עכורים דלא חזי ליה חייב ואם כן הכי נמי וודאי דדמי למים עכורים דהא אין נראה הלבנונית ועוד דהליבון מחדש וודאי דהוא מעשה חדתא ולא דמי כלל לזורק מטבע …19

I do not understand Rav Tebel’s first objection to Kezos, that dirtying a house is like submerging a coin in opaque, rather than clear, water. Tosfos explain the Gemara’s distinction thus:

עכורין וצלולין. לאו דוקא אלא אפילו עכורין אי מצי בר אמוראה למשקלינהו הוו כצלולין ואפילו צלולין אי לא מצי למשקלינהו חייב והא דנקט צלולין ועכורים משום דסתם צלולין מצי שקיל להו בר אמוראה וסתם עכורין לא מצי שקיל בר אמוראה …20

According to Tosfos, Kezos’ analogy is absolutely correct; insofar as the problem can be rectified, the current appearance of the item is irrelevant.

Rav Tannenbaum:

ובאמת דברי הקצות החושן צ”ע דגבי זורק דינר אין בהדינר שום שינוי רק שמניח בים. ובר אמוראה שמגביהו אינו עושה שום פעולה בגוף הדינר. אבל הכא גוף הכותל הושחר. והפועל צריך לעשות פעולת הליבון בגוף הכותל וזה הוי היזק גמור וניכר21

Veterinary Costs

Mordechai

Mordechai infers from the aforementioned Gemara about the submergence of the coin that a tortfeasor is not liable for veterinary costs that he causes:

הזורק מטבע של חבירו לים הגדול פטור דאמר ליה הא מנח קמך ואי בעית שקליה ואפילו למאן דדאין דינא דגרמי פירש ר”י …

וז”ל רבינו יקיר הזורק מטבע של חבירו לים הגדול היכא דחזי ליה לרבנן פטור ולרבי מאיר חייב ואם תאמר לפי מאי דפריך [ראשי תיבות דפירש ר’ יקיר ודו”ק] דרבי מאיר מחייב בזורק מטבע חבירו לים מאי שנא לרבי מאיר מהמכה בהמת חבירו דמשלם נזק אבל (אם רפו) [ריפוי] אינו משלם אף על גב דגרם לו ליתן לרופא [שכר] [ומאי שנא] זורק מטבע חבירו לים הגדול דגרם לו להשכיר שכירים להעלותו וכן בריפוי שבת דאדם חייב דצריך להשכיר רופאים מה שאין כן בבהמה דפטור ומאי שנא

לכן נראה דאף רבי מאיר פוטר בזורק מטבע כו’ ויש לחלק בין נזקי גופו לנזקי ממונו שכשמזיק לגופו שיש לו ליתן לרופא [הוי היזק ממונא שעל כרחך יש לו ליתן לרופא] (והזיק ממונו הוא) משום הכי חייב לשלם ריפוי לבד מן הנזק [דאפחתיה] מכספיה אבל כשמזיק לממונו ומחמת אותו ממון [מפסיד] ממון אחר כגון חובל בהמה ומחמת הבהמה מפסיד ממון אחר שיש לו ליתן לרופא זהו גרמא דלאו בגופו הוא אלא בממונו משום הכי פטור והיינו טעמא דמודה רבי מאיר בזורק מטבע כו’ דמחמת הממון מפסיד ממון אחר בכי האי גוונא מודה רבי מאיר

ודוקא פטרו רבנן (מראה) [במראה] ממון ישראל משום גרמא אבל אם היה מוסר גוף חבירו בידי כותים עד שיפדה עצמו מן הכותים אפילו רבנן מודו [שהוא חייב] ודמי לחובל בחבירו שמשלם ריפוי דחשיב לו כאלו הפסיד ממונו ממש כשגרם לו ריפוי ה”נ הואיל ומסר גופו בידי כותים כאלו מסר ממונו בידים

ותדע שיש חילוק בין נזקי גופו לנזקי ממונו בכי האי גוונא ומשום האי טעמא דפרישית שהרי שבת דאדם אם סגרו בחדר וביטלו ממלאכתו חייב שהרי ד’ דברים שייכי באדם ושבת אחד מהם ואם סגר בהמתו בבית ובטלה ממלאכתה פטור לדברי הכל כי ההיא דגזל אפדנא דתורא וחרש בהן קנסיה רב נחמן משום דגזלן עתיקא הוה אבל מן הדין אינו חייב כלום וכל שכן היכא דסגרה בבית דפטור והיינו טעמא משום דעל ידי ממון זה נפסד ממון אחר ומשום הכי פטור אפילו לרבי מאיר וכל שכן המטיל כיס חבירו דפטור …22

Mordechai seems to be saying that there is no liability for damage which can be undone, even if the reversal requires a financial expenditure.

Nesivos

Nesivos rejects this implication, and argues that Mordechai does not mean to exempt the tortfeasor from ineluctable veterinary costs, merely from elective ones:

והנה אם עלה בה מכה שצריך ריפוי שעל ידי ריפוי יחזור לקדמותו ובלא ריפוי אי אפשר לחזור לקדמותו כלל נראה דכולי עלמא מודים שצריך השומר או המזיק לשלם ריפוי כיון דכל זמן שלא יתרפא לא יחזור לקדמותו כחשא דלא הדר הוא

אמנם במרדכי פרק הגוזל קמא כתב בהדיא דאינו חייב בריפוי … ונלפע”ד דהמרדכי לא כתב זה רק במקום שאף בלא ריפוי יכול לחזור לקדמותו רק שיתעכב ועל ידי ריפוי ימהר לחזור דבאדם כי האי גוונא חייב בריפוי ובבהמה פטור אבל כשלא הדרא מעצמו רק על ידי רופא יכולה היא שתחזור המזיק חייב בשכר הרופא וראיה ברורה לזה מנדה דף נ”ח … ועוד אטו אם אחד יסתור כלי או בנין של חבירו שאומן יכול להחזירו יופטר מלשלם שכר האומן אלא ודאי דכל מזיק מחוייב להחזיר הנזק שיהיה כמות שהוא בראשונה כל שניכר היזקו אף שלא נשתנה לגמרי ודוקא גזלן כשנעשה נזק בהגזילה שלא על ידי מעשה הגזלן אינו חייב כשלא נשתנה ויכול לומר לו הרי שלך לפניך אבל מזיק בידים חייב להחזיר דמי הנזק אפילו כשלא נשתנה וממילא חייב בריפוי ובכיבוס הכתם כיון שאינו יכול להחזיר הדבר לכמות שהיה ודמי להיזק בממון זה ודוקא כשיכול להחזיר לכמות שהיה בלא ריפוי רק שהבעלים מרפאים כדי למהר הדבר אז חשיב ליה המרדכי כניזק בממון אחר דפטור

והא דפטור בזורק מטבע של חבירו לים היינו משום דאפילו גזלן שחייב בהשבה אינו חייב להשיב עד דמטי לידיה כשלא נשבע ואף שניזק בממון הרבה כמבואר בבבא קמא ק”ג ומשום הכי פטור גם כן בזורק מטבע לים בצלולין כיון שלא נעשה שום נזק בגוף הדבר רק שניזק בהוצאות השבה לידים כניזק בממון אחר דמי’ ופטור …23

Hazon Ish

Hazon Ish basically agrees with Nesivos, but concedes that according to Mordechai, although a tortfeasor is generally liable for the repair costs of a reparable item, he is nevertheless always exempt from the medical costs of healing an animal that he has wounded, even if the animal will not heal without treatment, since unlike the repair of inanimate objects, medicine is merely a catalyst for the animal’s natural healing capabilities:

ומיהו דוקא בבעל חי שייך לומר דכל שאפשר לחזור ברפואה לקדמותו לא קרינן ליה נזק אלא קרינן ליה גרם טורח, אבל כלי שפגמו לעולם מקרי נזק שזה שאומן מתקנו הוא כלי חדש ואין כלי חוזר לקדמותו לעולם ודוקא בחי שיש לו כח להרפא מעצמו במקרים רבים ואף במקום שמרפאים בסמא הוא רק עוזר לרפואה של כח החי שאין הסמים מרפאים בשר המת, והלכך קרי ליה לעולם חזרה לקדמותו אבל לא בכלים,

ואמנם מצינו בשני מקרים שאמרו בגמרא דגם בשאר חפצים אפשר להחזיר לקדמותו והוא בזרק מטבע לים באפשר לבר אמוראי להעלותו, ובמחיי’ בקורנס וטרשי’, והנה בזרק לים אין כאן רק גרם טורח שאין כאן שום שינוי במטבע ולא קרינן ליה נזק, אבל מחיי’ למטבע צריך טעם ולכאורה אי מחיי’ לכלי קבול וטרשי’ מקרי נזק, ואפשר דבמטבע קל להחזיר צורתה וגם אין צורתה רק סימן לא חשבינן ליה רק לגרם טורח, ומכל מקום נראה דאין למידין מכאן למקום אחר וכל פגם בכלי שפוחת כספה מקרי נזק אף שאפשר לאומן לתקנה, וכל שכן בחיסרו שזה חשיב גם במטבע נזק וכדאמר בשייפא בשופינא.

וכן טינפו כליו חשבינן נזק כדאמר בבא קמא כ”ח ע”ב ומשמע אפילו אפשר להעביר הטינוף וכן מבואר בהדיא נדה נ”ח ע”א דאם נכתם הבגד ביד השואל חייב לכבסו, ונראה דמראה מקרי מציאות וכשמכבסו יוצר בגד מלובן וחשיב הכתם נזק והליבון תיקון מחודש. …

ובפתחי תשובה סימן ש”ז ס”ק ג’ כתב בשם השבות יעקב [חלק ג’ סימן קע”ח] דצריך לשלם רפואה דעל ידי זה הוא מצילה מנזק ואינו מובן שזה נגד דברי המרדכי המפורשין וכמו שכתבתי לעיל, ובנתיבות המשפט סימן ש”מ כתב גם כן כהשבות יעקב דאם בלא רפואה לא תחזור לקדמותה לכולי עלמא מקרי כחשא דלא הדר, והביא בעצמו דבמרדכי מבואר בהיפוך, וטרח ליישב דברי מרדכי אבל אין דבריו ז”ל מובנים, דבמרדכי מבואר דאף בלא הדרי לקדמותה פטור ומדמי לה לזרק מטבע לים ומחיי’ בקורנסא וכל ענינו של המרדכי הוא בגורם לו הפסד בהחלט ופטור משום גרמא, וכמו בזרק מטבע לים, …

[ובנתיבות הקשה לנפשיה מזרק מטבע לים ולא הדר מעצמו והשיב דבים גם כן חשיב השבה כיון דלא נטבע ותמוה דהא באגביה באמת חייב ולא חשיבא השבה אלא דבלאו הכי לא קשה מזרק לים דהתם לא חשיב נזק כל כך כיון דאין ההיזק בגוף הדבר אבל קשה ממחיי’ בקורנסא והתם נמי בגזלן לא הוי השבה וכמו שכתב הקצות החושן סימן שפ”ו ס”ק י”א, ומיהו אף במקום דגזלן אומר הרי שלך לפניך מזיק חייב].24

While Hazon Ish claims that Shvus Ya’akov agrees with Nesivos that a tortfeasor is liable for veterinary bills, in apparent contradiction to Mordechai, I am not sure that this is necessarily so; Shvus Ya’akov is discussing a renter, whereas Mordechai is discussing a tortfeasor. Perhaps we can suggest that just as we have seen the Gemara distinguish between one who merely tosses a coin into the sea and one who first lifts it, thereby assuming an increased level of liability, so too may a renter, who has generally made a Kinyan on the animal, have greater liability than a mere tortfeasor with regard to veterinary bills.

Hazon Ish subsequently concludes that Le’Halachah a tortfeasor may actually be liable for veterinary bills, at least where they are large enough to be reflected in the depreciation of the animal’s market price:

טור סימן שע”ח כתב ברוכב שהריץ סוסו והזיק פרד של חברו השואל אצלו מן העכו”ם דחייב לשלם כל מה שישומו בית דין שנפחת דמי הפרד בשביל הכאה זו … והוא תשובת הרא”ש למעשה, ותימא שהרי פחת דמי הפרד הוא בשביל שבת וריפוי וזה אין המזיק חייב, ואפשר שהיתה הכאה שהיתה הדרא מעצמה, אבל היה הצורך לפרש להשואל, ואפשר דהרא”ש חולק על המרדכי בזה וסבירא ליה דגם הנפחת מחמת רפואה בכלל נזק, ולא דמי לזרק מטבע לים דהתם אין כאן נזק הגורם לפחת אבל הכא הנזק גורם לפחת ודמי רפואה בכלל הנזק, ולפי זה נקטינן דמשלם גם פחת דמים מחמת רפואה דדברי הרא”ש נאמרו למעשה והעתיקו בטוש”ע, ודברי המרדכי אינו אלא דרך משא ומתן וצ”ע.

ואפשר דדברי המרדכי ממאי דאינו משלם רפואה בפני עצמה דלפעמים אין צריך רק רפואה מועטת ואין פחת כסף בשביל זה ואם כן הניזק מפסיד רפואה ואי היינו דנין בזה דין גרמי הדין נותן לחשוב רפואה בפני עצמה, …

ולפי האמור לעולם רפואה דאפחית כספה בשביל הרפואה בכלל נזק, [שוב ראיתי בתוספות ל”ג ע”א ד”ה לפוטרו, מבואר בהדיא דגם ריפוי בכלל נזק וכמו שכתבתי בדעת הרא”ש ואפשר לקבוע כן לדינא וכמו שכתבתי לעיל, ובתוספות שם מבואר דלפעמים אין הלוקח פוחת ממקחו כשיעור הריפוי וכמו שכתבתי לעיל].25

Summary

We have established the following:

  • There is a dispute among the Rishonim over one who submerges another’s property; Maran rules that he is liable, but Rema cites the dissenting opinion as a Yesh Omrim.

  • Kezos and Rav Yitzhak Auerbach infer from the exemption of the submerger a similar exemption for soiling property, insofar as it can be cleaned; Sha’ar Ha’Melech, Rav David Tebel and Rav Malkiel Tannenbaum disagree.

  • Mordachai exempts a tortfeasor from veterinary costs that he causes. Nesivos limits this to elective costs, but Hazon Ish maintains that Mordechai is referring to any costs. Hazon Ish claims that Shvus Ya’akov agrees with Nesivos, although we have suggested that Shvus Ya’akov may be referring specifically to a renter. Hazon Ish also concludes that the Halachah may not follow the Mordechai.

Regarding the burial of the jersey, it seems clear that according to Maran the fact that it can be unburied is moot, since all the various leniencies that we have seen are founded on the assumption that the submerger of the coin is not liable, a position that Maran rejects26. Since Rema, however, does cite the lenient opinion, it seems that an actual submerger could certainly plead Kim Li27, and would therefore not be held liable.

According to Rema, we need to consider whether the burial of the jersey is analogous to the submergence of the coin, the soiling of property, or the injury of an animal. The basic objection of the Aharonim who reject Kezos’s analogy of soiling to submergence is that a soiled item is inherently damaged, while a submerged item is merely unfortunately located; it seems, then, that a stadium with a subterranean jersey is also not actually damaged. Rav Tebel also maintains that soiling property should be at best analogous to submerging a coin in opaque water, for which one is definitely liable. This position seems to contradict Tosfos, as above, but even if we accept it, it is only relevant to the case of soiling, where the cleanliness is invisible. Our case is precisely the opposite; it is the jersey which is invisible, while the stadium looks perfectly okay!

Similarly, those Poskim who hold a tortfeasor liable for veterinary bills presumably argue that an injured animal is actually damaged, as opposed to a submerged coin; the stadium would again be considered undamaged, like the coin.

  1. בבא קמא דף צ”ח ע”א []
  2. שם דף ל”ה ע”א בדפי הרי”ף []
  3. הובא במגיד משנה חובל ומזיק פרק ז הלכה י”א []
  4. עיין רשב”א בבא קמא שם ד”ה כתב הראב”ד, ובמגיד משנה שם []
  5. חובל ומזיק פרק ז הלכה י”א []
  6. שו”ע חו”מ סימן שפ”ו סעיף א []
  7. חדושי הראב”ד שם, והובא ברשב”א שם וברא”ש שם סימן י”ג []
  8. בבא קמא שם סימן י”ג []
  9. שם ד”ה פטור []
  10. הרא”ש הביא ש “התוספות נסתפקו בדבר זה בפרק לא יחפור”, אבל לא מצאתי שם בדבריהם מזה []
  11. שם סעיף ג’ בהגה []
  12. Much of the following discussion, as well as some additional analysis, can be found in Pis’hei Hoshen: Genaivah Ch. 7 notes 38 and 42; Nizakin Ch. 3 note 46 and Ch. 10 note 21; and She’ailah Ch. 10 note 36, and cf. Kovez Meshiv Be’Halachah vol. 26 p. 10 note 5. []
  13. קצות החושן סימן שס”ג ס”ק ד []
  14. דברי חיים גניבה סימן ל []
  15. נדה דף נ”ח ע”א []
  16. רש”י ד”ה ולענין דינא []
  17. It seems implausible that the Gemara is referring to a stain that cannot be removed, since we are apparently discussing menstrual flux, which the Gemara (ibid. 61b – 62a) assumes to be cleansable via certain detergents. In any event, Tosfos (58a s.v. U’L’Inyan) explicitly assume cleansability. []
  18. שער המלך גזילה פרק ג’ הלכה ט’. בדפוס מכון אור המזרח / מכון ירושלים, ד”ה ומה שכתב רבינו []
  19. נחלת דוד בבא קמא דף כ’ ע”ב []
  20. תוספות בבא קמא שם ד”ה עכורין []
  21. שו”ת דברי מלכיאל חלק ג’ סימן קנ”ז סוף ד”ה ועוד הא קיי”ל []
  22. מרדכי בבא קמא הגוזל קמא רמז קי”ד, ועיין בהגהות מרדכי שם רמז רי”ג ובקצות החושן סימן שפ”ו ס”ק י’ []
  23. נתיבות המשפט סימן ש”מ ס”ק ג []
  24. חזון איש בבא קמא פרק י”ג אות ב []
  25. שם אות י’, ועיין פתחי חושן פקדון ושאלה פרק י’ הערה ל”ו []
  26. Although Rav Auerbach does argue that there is no liability for שחרוריתא דאשיתא even according to those who rule stringently about submergence, his reason is that the resident does not darken the house’s walls directly, which does not apply here. []
  27. At least if he were Ashkenazi, and / or having his case heard in an Ashkenazi Beis Din. The question of which Halachic tradition controls, that of the plaintiff, the defendant or the Beis Din, is beyond the scope of this post. []
This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *