The Best Bahur In Algiers

A common cliche in the context of modern Shidduchim is that of “the best בחור in Lakewood”. Here is a description by רבי אברהם אבן טוואה of the best בחור in Algiers – handsome and good-looking, and the son of a leaned, wealthy, socially prominent and philanthropic father:

הצד הראשון שאין לחוש באשה זו שנתנה עיניה באחר הוא מצד הבחור עצמו שאין בו שום מום אשר בעבורו תתן עיניה באחר שהוא טוב ממנו כי כל טוביות שימצאו בבחורי ישראל כלם נמצאו בו יפה תואר ויפה מראה בחור כארזים אביו עושר ובעל תורה ומגודלי פורעי המס ומיחידי הקהל ובעל צדקות ולא תמצא בחור טוב וכולל כל אלו הטוביות כמוהו כדי שתתן עיניה בו ותמאס בזה1

The heavy irony here is that this paragon of desirability was at the center of a dreadfully salacious scandal that had rocked the entire Jewish community of Algiers2:

מעשה אירע בעירנו זאת כי יצא קול בעיר שהבחור יצחק אשכילי פיתה את בת רבי יצחק ן’ יקר שכינתו ויחרד כל העם על לא טובה השמועה. וגדלה צעקת’ עד לב השמים ואחר כמה קטטות ומריבות שעברו בקהל נכנסו ביניהם מתווכים ופשרנים ותווכו ביניהם שהמפתה הנזכר יקח בת המפותה. ואחי הבת הנזכרת יקח אחות המפתה3

To be fair, we should note that the young man denied the allegation:

והבחור הנזכר אומר … בדבר הזה לא עשיתי מאומה”4

I’m sure there’s a lesson here, although I’m not sure exactly what it is …

  1. טור המשולש שבסוף שו”ת תשב”ץ, חוט השלישי סימן ל”ה ד”ה וזה נודע []
  2. The point of the previously cited paragraph is that the motive behind the girl (his previously betrothed wife) rejection of him must have been the scandal, since there could not possibly have been anything else against him … []
  3. שם ריש התשובה []
  4. שם []
This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *