In Praise Of Ignorance

Prof. David Post (link)

Now that it’s exam season, and I’m facing the prospect of reading 100 Intro to IP exam answers, I confront again the great puzzle: What is it about the Law that is so difficult for people to “get”? I think I have the answer to that. The Law is hard — uniquely hard, I’m tempted to say — because you demonstrate your expertise not so much by displaying what you know, but by displaying what you don’t know.

Let me explain — and to you law students out there, if you get this, you’re in good shape, so pay attention. We call it “issue-spotting” — finding the questions that you can’t answer. Here’s a simple example …

So the right answer is: “I don’t know” — not just “I don’t know,” but “I don’t know because I have reached this point in the application of the law to these facts where I can see an argument on both sides.” As it always is, on lawschool exams. Spotting the issue. This is what distinguishes good lawyers from not-so-good lawyers — not the ability to give the right answer (Yes or No), but the ability to identify very precisely what it is he/she doesn’t know. In the real world, the good lawyer will now go out and research the law under section 103 to see if this scenario has come up before and been interpreted by the courts, and what they’ve held. Chances are, when she’s done this, there will be additional questions/issues that are generated — as one issue gets resolved, another one emerges. That’s the nature of legal questions — law, as I’ve explained elsewhere, is a fractal system, meaning that an infinite number of such sub-questions can be contained within the finite space of a single question.

I’m convinced that this is what many students find inscrutable about the law — on an anthropology exam, or a history exam, or a biophysics exam, you’re trying to show how much you know about the subject matter (and therefore to hide the questions the answer to which you don’t know). In law, it’s the opposite — instead of running away from the things you don’t understand, you actually have to highlight them, because that’s where the action is, and that’s how you demonstrate that you really understand the subject matter at hand. It’s very strange, and very counter-intuitive, but it is something that all good lawyers have to know how to do.

Koheles

כָּל-זֹה, נִסִּיתִי בַחָכְמָה; אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי.1

Rav Yedai’ah Ha’Bedersi

תכלית מה שנדע בך, שלא נדעך:2

The termination, of the knowledge we have of thee, is, that we know thee not.3

Rav Nahman of Breslav (attributed)

תכלית הידיעה שלא נדע.4

Prof. Yehudah Liebes notes that Rav Nahman has invested Rav Yedai’ah’s aphorism with an entirely new meaning:

מקור אמרה זו הוא בספר בחינת עולה לידעיה הפניני הבדרשי (בן המאה הי”ג-י”ד), וזה לשונו (פרק יג, פסוק לג): ‘ותכלית מה שנדע בך [=באלוהים] שלא נדעך’. שם הכוונה להבליט דווקא את שפלות האדם ואת קוצר ידיעתו, ומלת תכלית פירושה סוף ופסגה. ואילו אצל ר’ נחמן, הנוקט הוראה אחרת של מלת ‘תכלית’ (=מטרה), משתנה הוראת האמרה מן הקצה אל הקצה.

למעלת אי הידיעה יש לחבר גם את מעלת השתיקה של ר’ נחמן. וראה עליה במאמרי ‘ר’ נחמן מברסלב ולודוויג ויטגנשטיין’, דימוי 19 (חורף תשס”א), עמ’ 10-13, 134 (וכן באתר שלי: http://pluto.huji.ac.il/~liebes/zohar).5

Prof. Liebes continues:

מאידיאל זה נגזרה אצל ר’ נחמן גם השקפתו המקורית על דרך הלימוד הרצויה ועל מעלתה הגבוהה של השכחה [יש ללמוד בניחותא, לפי סדר הדפים, בלא לדקדק ולהתעכב על דברים קשים, ואף בלא להתאמץ במיוחד לזכור את הדברים (שיחות הר”ן, סימן עו, באריכות).]

וכך יתבררו דבריו הבאים, שקשה למצוא אירוניים מהם בביקורות שנמתחו אי פעם על הפילוסופיה:

בענין הקשיא של אי הידיעה והבחירה… וסיפר רבינו ז”ל שכבר היה לו תירוץ נכון על זאת הקושיא, והתירוץ היה בבירור גמור כדרכו תמיד שאינו אומר דבר שישאר בו פקפוק רק דברים הברורים ומחוורין כשמלה, וכבר כתב את עניין התירוץ בכתב אך נאבד ממנו הכתב ועתה נשכח ממנו (חיי מוהרן, שבחי מוהר”ן להתרחק מחקירות, סימן י).

בעניין זה יש לזכור שבעיית הסתירה בין ידיעת האל את העתיד לבין בחירתו החופשית של האדם (היא ‘הקושיא של הידיעה והבחירה’ דלעיל) נחשבה אצל הפילוסופים כבלתי-ניתנת לפתרון. הרמב”ם (‘שמונה פרקים’, פרק ח) מצביע גם על הסיבה לנמנעות הפתרון של קושיה זו – היא ההבדל העקרוני בין ידיעת האל לידיעת האדם, ומוגבלות האדם המונעת ממנו עקרונית את הבנת אופיה של ידיעת האל. והנה ר’ נחמן, במדרגתו שרכש בארץ-ישראל, ולפי ‘בחינת הארץ’, ידע את הפתרון שכחוׁ (ולמרבה הצער אבד ממנו אף הפתק) כשהגיע להשגה חדשה. צא ולמד מה בין בחינתה הרוחנית של ארץ-ישראל לבין המדרגה הגבוהה ביותר שתיתכן בפילוסופיה!

Rav Nahman seems to be channeling Pierre De Fermat here:

Cubum autem in duos cubos, aut quadratoquadratum in duos quadratoquadratos, et generaliter nullam in infinitum ultra quadratum potestatem in duos eiusdem nominis fas est dividere cuius rei demonstrationem mirabilem sane detexi. Hanc marginis exiguitas non caperet.6

Elsewhere, Prof. Liebes writes:

ערכו של החידוש הוא בעצם החידוש שבו, ולאו דווקא בתוכנו העיוני. על התוכן אפשר וצריך לוותר, כי ‘תכלית הידיעה שלא נדע’, כפי שניסח זאת ר’ נחמן, בהוציאו מפשוטה אמרה זו שמקורה בפילוסופיה של ימי-הבינים. כך הוא אף כאשר החידוש מכיל פיתרון לאחת השאלות הקשות ביותר במחשבת הדת, הסתירה המפורסמת בין ידיעת האל והבחירה החופשית של האדם, אפילו אז אין חשיבות לתוכן החידוש. ר’ נחמן העיד שאכן מצא פיתרון לקושיית הידיעה והבחירה, אך פיתרון זה נשכח ממנו אחר כך, ואף אבד לו הפתק שעליו נכתב. ומעיר על כך הסופר הברסלבי: ‘כדרכו תמיד שכל מה שכבר חידש הסיח דעתו ממנו ואינו עוסק עוד בזה, רק הוא רוצה בכל פעם חדשות לגמרי’. ומכאן גם עמדתו המפתיעה של ר’ נחמן בדבר מעלתה הגבוהה של שכחת הלימוד, ואף של אי הידיעה, שעליה נמסר בספרות הברסלבית שר’ נחמן ‘אמר בפירוש על עצמו שהתורה שלו הוא חידוש גדול מאד אבל האינו יודע שלו הוא חידוש גדול ביותר’.7

Confucius (as cited by Thoreau)

To know that we know what we know, and that we do not know what we do not know, that is true knowledge.8

Donald Rumsfeld

Reports that say that something hasn’t happened are always interesting to me, because as we know, there are known knowns; there are things we know we know. We also know there are known unknowns; that is to say we know there are some things we do not know. But there are also unknown unknowns — the ones we don’t know we don’t know. And if one looks throughout the history of our country and other free countries, it is the latter category that tend to be the difficult ones.9

Update:

אתי אנקרי

אני יודעת שאתה יודע שאני יודעת
שאני לא יודעת כלום
אבל מישהו היום דרך עלי
ואני לא יכולה לקום …

אני יודעת שאתה יודע שאני יודעת
שאני לא יודעת כלום
אבל איך שזה קרה לי
לא יכולתי לקום

  1. Ecclesiastes 7:23: link []
  2. בחינת עולם (מהדורת תקס”ו) סוף פרק כ”ג: קשר. ויש שינוי בסידור הפרקים בין המהדורות, ובמהדורת ירושלים תשי”ד הפתגם הוא באמצע פרק י”ג: קשר. []
  3. Translation of Rabbi Tobias Goodman (“one of the earliest preachers in English of the London Jewish community”) in the edition of 5566. []
  4. עיין שבחי הר”ן אות ל”ה: קשר []
  5. התיקון הכללי של ר’ נחמן מברסלב ויחסו לשבתאות, עמוד 15 הערה 37: קשר []
  6. See here. []
  7. החידוש של רב נחמן: קשר []
  8. Walden, Economy: link. []
  9. Department of Defense news briefing, Feb. 12, 2002: link. This quote has its very own Wikipedia page, and see also its talk page for even more discussion of the phrase and various parallels and possible sources. []
This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink.

4 Responses to In Praise Of Ignorance

  1. lazy says:

    the post seems to be mis-titled, I would suggest most ignorance arises from thinking that you know or believing that there is no need to know

  2. DF says:

    When you were citing Koheles, you could also have cited 1:18, which accords more with your title.

    • Yitzhak says:

      Perhaps, but I chose 7:23 since I recalled a delicious paradoxical exegesis of the verse that the realization that והיא רחוקה ממנו is actually a consequence of the narrator having attained his desired חכמה. I thought that I might have seen this in חות יאיר, but I have not been able to track it down there or elsewhere. Any leads will be greatly appreciated.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *