Is Mandatory High School For Girls Acceptable?

This comment of Wolf2191, as well as our discussion here reminded me of this Sugya:

ואביי ורבא האי אל תחלל את בתך להזנותה מאי עבדי ליה אמר רבי מני זה המשיא את בתו לזקן כדתניא אל תחלל את בתך להזנותה רבי אליעזר אומר זה המשיא את בתו לזקן ר”ע אומר זה המשהא בתו בוגרת

אמר רב כהנא משום רבי עקיבא אין לך עני בישראל אלא רשע ערום והמשהא בתו בוגרת אטו המשהא בתו בוגרת לאו רשע ערום הוא אמר אביי הכי קאמר איזהו עני רשע ערום זה המשהא בתו בוגרת

ואמר רב כהנא משום ר”ע הוי זהיר מן היועצך לפי דרכו

אמר רב יהודה אמר רב המשיא את בתו לזקן והמשיא אשה לבנו קטן והמחזיר אבידה <לנכרי> {לגוי} עליו הכתוב אומר (דברים כט) למען ספות הרוה את הצמאה לא יאבה ה’ סלוח לו

מיתיבי האוהב את אשתו כגופו והמכבדה יותר מגופו והמדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה והמשיאן סמוך לפירקן עליו הכתוב אומר (איוב ה) וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא סמוך לפירקן שאני1

This is as good a time as any to discuss Rav Yehoshua Menahem Ehrenberg’s responsa on Sherut Leumi, since this rather obscure Talmudic injunction against being משהא בתו בוגרת is his primary Halachic basis for prohibiting the institution, at least in a mandatory form:

[הביא את הסוגיא הנ”ל והאריך לפלפל בה, והעלה:] ומעתה הרי יוצא לפנינו דבר ברור שאפילו אם לא יהיה בשרות לאומי שום חשש שגוף השרות יגרום להתרופפות של צניעות הבחורה יותר ממה שמתרופף כשהבחורות עובדים בשירותים פרטיים כגון במשרדים לשם קבלת שכר ואפילו אם נניח כמו שיש טוענים שבהשירות הלאומי יובטח הצניעות יותר מבשירותים פרטיים מכל מקום כיון שבזה אין ספק שמחמת חובת השירות לאומי יתעכבו הבחורות מנישואיהן שלא מרצונם החפשי כמו שיבואר בסמוך וממילא יש בו איסור משום משהה בתו בוגרת שהיא בכלל הלאו שבתורה אל תחלל את בתך וגו’ כאמור.

ודבר זה שהשירות לאומי יגרור אחריו עיכוב נישואין של הרבה בחורות ישכיל ויבין כל מי שיש לו מוח בקדקדו דלא מיבעיא אותן בנות ישראל שאין ביד הוריהן להלביש אותן ולתת להן נדוניא כראוי לבת ישראל וכמו שתקנו חז”ל בכתובות דף נ”ג וצריכה הבת לעבוד בכדי שתקבץ לעצמה איזה סכום לנדוניא בודאי וודאי שאם תצטרך באותו זמן לעבוד בשירות לאומי בלי תשלום וכפי שרגילים לשלם בשירותים פרטיים היא תהיה מוכרחת לעכב את הנישואין לאחר זמן שתשתחרר מהשרות לאומי ובמשך הזמן הזה אנו עוברין בלאו דלא תחלל וכו’ מכיון שאנחנו הגורמים לעיכוב נישואין שלה בשביל מלאכה שלנו כדרך המשהה בתו בוגרת בשביל מלאכה שנקרא רשע ערום

אלא אפילו בנות עשירים שאינם עושים שום מלאכה לעצמן ואינם צריכות לצרכי נישואיהן מכל מקום לא ימלט שלא יצא מזה איזה עיכוב בנשואיה לפי שתהיה קשורה לשירות הלאומי ולא יהיה ביכולתה להכין עצמה לנשואין כראוי ואף על פי שלא יהיה שום דבר מעכב על ידה שתנשא בתוך זמן השירות אבל לא יהיה נעים לה לעשות זאת ותחכה עד שיגמר השירות נהיה דומים לעני רשע ערום וכמו שביארנו לעיל דאף אם העיכוב רק מצד המצפון ולא מאונס אחר נמי עובר מי שגורם לכפיית מצפון זה משום לא תחלל וגו’.

ואחרי שביארנו כל אלה נסתמה ממילא טענת הבעלי דין שמונין אותנו לומר מה המצוה הזאת שבת ישראל אסורה לשבת בשירות לאומי ומה טעם יש בה לאסור טפי משרות פרטיים בבתי חרושת ובתי מלאכה שמעולם לא אמרו בה איסור אבל באמת מלבד שהרבה תשובות בדבר זו היא תשובה נצחית דודאי אם הבת עצמה מרצונה הטוב משהה עצמה מלהנשא מחמת איזה טעם שיש לה אין בזה שום חשש ושמץ איסור כמו שביארנו לעיל לפי שאין חשש שאם תשהה עצמה בוגרת מרצונה הטוב תבוא לידי זנות מאחר שבידה להנשא ואם כן שפיר היא מותרת לשהות ולעשות מלאכה בכל אשר תשלח ידה ואין למחות בידה אבל אם האב או מישהו אחר אפילו מלך ישראל מצוה על בת ישראל לעשות איזה דבר שעל ידי זה היא מתעכבת מלהנשא בהקדם האפשרי ואין בידה כח להתנגד לזה אז יש חשש שמא עיכוב זה יגרום לה שתזנה ונמצא עובר על לא תחלל וגו’ ומחויבים למחות בו ואף הבת עצמה מחויבת לעשות כל מה שאפשר לה לבטל ממנה גזירה זו בכדי שלא תצטרך לעמוד בקשרי מלחמה נגד היצר הרע פן ואולי חס ושלום לא תוכל לעמוד על נפשה ויתגבר עליה יצרה.

וחוץ מזה צדקו גם אותן שאומרים שזה עצמו שבחורה צעירה תהיה נתונה תחת פיקודו של מישהו ולפעמים תצטרך לטובתו שיגמל עמה ותשתדל למצוא חן בעיני אדוניה יכול להביא אותה לידי פריצות ודבר זה השכל מחייבו.

כדמות ראיה יש להביא ממה שמצינו בדין אמה עבריה שנשתנה דינה מדין עבד עברי בכמה דברים ואלו הן א) אמה עבריה יוצאת בסימני נערות מה שאין כן בעבד עברי ב) אינה נמכרת אלא למי שהוא או בנו יש לו בה תפיסת קידושין ג) אינה נמכרת בגניבתה ולדעת ר”ת הוא הדין דאינה מוכרת את עצמה מה שאין כן בעבד עברי ולכאורה כיון דהשוה הכתוב אשה לאיש לכל הדינין שבתורה מאי שנא דכאן נשתנה אשה מאיש ועיין במרדכי סוף פרק הגוזל עצים דבכה”ג שהדבר תמוה מחמת שינוי לכולי עלמא דרשינן טעמא דקרא

אבל להנ”ל יש לומר דהקפידה התורה בבת ישראל שלא תהיה משועבדת לאחרים במלאכה משום חשש שמא תבוא לידי זנות עם אדוניה או בנו ורק קודם שנעשית נערה התיר הכתוב וגם זאת דוקא למי שראוי ליעדה לו לאשה או לבנו דבכה”ג ליכא חשש זה הואיל ואדוניה יכול ללקחה בהיתר ובזה יובן מה שהוכיח במנחת חינוך מצוה מ”ג דיכול האב למכרה לאשה אף על פי שלא שייך בה ייעוד משום דכל עיקר טעם דצריך למכרה למי שראוי הוא או בנו ליעדה דאם לא כן חיישינן שמא תזנה ואף על גב דבקטנה ליכא חשש שיתגבר עליה יצרה מכל מקום חיישינן שמא האדון או בנו יזנו עמה אבל אם ראוי אחד מהן ליעדה ליכא חשש שיזנו עמה

ועיין ברמב”ן על הפסוק לעם נכרי לא ימשול למכרה שכתב דכשאמר האדון שאינו חפץ ליעדה מחויב האב לפדותה כי אסור לו להניחה אצלו מעת שיאמר לא חפצתי לקחתה ולא יוכל למכרה לעם נכרי כי זאת בגידה שימכור אדם בתו זולתי למי שיוכל לישא אותה לאשה והיינו מטעם הנ”ל.2

This argument would seem to work equally well against mandatory high school for girls, and against laws banning child labor, since both of these would seem to hamper a teenage girl who wishes to prepare for marriage by working in order to obtain the requisite wherewithal, exactly as Sherut Leumi does.

This responsum begins rather unceremoniously, with no introduction and an immediate plunge into the Sugya in Sanhedrin. It is clear, though, that it is actually the continuation of a responsum published in a previous volume of the author’s responsa, which ends abruptly as follows:

אכן אחרי שבעוה”ר באנו לידי כך צריכין אנו להגיד להם לאיזה דין ולאיזה הלכה מתנגד החוק שירות לאומי.3

The editors claim:

(חסר ההמשך)

The continuation is obviously the responsum that we have seen.

Rav Ehrenberg’s polemic begins with the following remarkable, melodramatic introduction, in which his great Rebbi, Rav Meir Arik, appears to him in a dream, demanding that he protest the שערורית השרות הלאומי שכל העולם כולו נזדעזעה בשבילו, and refuses to accept his demurral:

בליל כ”ג שבט תשי”ד ראיתי במראה החלום והנה כ”ק מורי ורבי הגאון האדיר שר התורה עמוד ההוראה רבן של כל בני הגולה בדורו מרנא ורבנא הרב ר’ מאיר אריק זצ”ל עומד לפני ויאמר אלי למה אתה שותק בדבר שערורית השרות הלאומי שכל העולם כולו נזדעזעה בשבילו

עניתי ואמרתי מה יש לדבר הלא אנכי הקטן באלפי ישראל ואם כל גדולי הדור לא יכלו לעמוד בפני הגזירה מי אנכי שישמעו בקולי

ויאמר אלי הלא אנכי סמכתי ידי עליך להיות מורה הוראה לכל ישראל והלא ידעת מה שאמרו חז”ל כל תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורה הרי זה מונע תורה ונותן מכשולות בפני רבים ועליו נאמר ועצומים כל הרוגיה ואיקץ.

Rav Ehrenberg’s reaction to his dream is a charming mixture of modesty and, perhaps unexpected from a Polish Gaon, rationalistic, Litvish skepticism:

ויהי הבוקר לא פעם רוחי כי אמרתי אין חלום בלא דברים בטלים שהרי אין לך דברים בטלים יותר מזה דאיך יעלה על הדעת שאחרי שכבר נגזרה הגזירה למרות הבקשות והמחאות של כל גדולי הדור ישמעו אלי הפעוט והצעיר אם כי מוסמך להוראה מאת הגאון הנני.

He subsequently reconsiders, however, upon reading, in his morning newspaper, Prime Minister Moshe Sharett’s appeal (“written in large letters, under the headline ‘Sharett’s Response'”) to the Rabbinic opponents of Sherut Leumi to clearly explain the Halachic basis for their opposition, which included his concession that “it is not his intention to dispute the premise that the right to explain the words of Torah is exclusive to the Rabbanim, and who am I to dispute them”:

אבל בפתחי את העתון באותו בוקר מצאתי כתוב באותיות גדולות תחת הכותרת “תשובת שרת” שראש הממשלה מר שרת דרש שהרבנים המתנגדים לשירות לאומי יפרסמו ברורות לאיזו דין ולאיזו הלכה מתנגד השירות לאומי והוא אמר שאין בכוונתו לחלוק על ההנחה שרק לרבנים הזכות לפרש דברי תורה ומה אני שאחלוק עליהם עכ”ל

ובראותי את זאת אמרתי הלא דבר הוא זאת אומרת אולי יש איזה ממש בחלום שחלמתי ופן ואולי כוונתו של ראש הממשלה רצויה והרבנים המתנגדים טעו בזה שמשום מה נמנעו מלגלות לרבים על איזו דין ולאיזו הלכה מתנגדים את השרות הלאומי וזה גרם לכך שקטני דעת תורה לא ירדו לסוף דעתם וחשבו שענין “פוליטיקה” יש כאן שענין שרות לאומי יש בו משום נתינת יד לפרוץ החומה. …

Rav Ehrenberg proceeds with an impassioned argument that Sherut Leumi is a terrible violation of the spirit of צניעות, but then bitterly acknowledges that there are those perverse people who will refuse to accept such arguments, and will insist on being shown a specific Halachic source that prohibits it:

אבל כיון שלצערינו רבו רשעים ערומים כאותן שאמרו רז”ל בסוטה כא: היכי דמי רשע ערום וכו’ זה שקרא ושנה ולא שימש תלמידי חכמים ופירש”י לא שימש תלמידי חכמים ללמוד סברת הגמרא בטעמי המשנה מה הם רשע הוא שאין תורתו על בורייה וכו’

ושם בדף כ”ב איתמר קרא ושנה ולא שימש תלמידי חכמים ר”א אומר הרי זה עם הארץ רשב”נ אומר הרי זה בור ר’ ינאי אומר הרי זה כותי … ר”א בן יעקב אומר הרי זה מגוש … זה גרם לכך שאם אמרו להם רבנים גדולי תורה על איזה דבר שיש בו איסור לפי מה שהם למדו מטעמי התורה אף על פי שאין הדבר מפורש באים אלו ושואלים איפה זה כתוב בתורה או בהלכה מאחר שלא מצאוהו במשנתם מפורש ולא יגעו ולא יבינו כי בחשכה יתהלכו ואור התורה של אותם ששמשו תלמידיד חכמים מגלה להם בכל דור ודור פסקי הלכות חדשים לפי הזמן.

(ואגב לא אמנע מלהעיר כי לעומת הנ”ל שאינם יכולים לקבל איסור חדש שמתגלה בכל דור לחכמי התורה לפי צורך הזמן כך יש גם כן הרבה שלא שמשו תלמידי חכמים כל צרכם בין אותן שמתחסדים ואינם יכולים לקבל שום היתר שמחדשים חכמי התורה האמיתיים לפי צורך הזמן באור התורה שלהם וד”ל.)4

בא וראה עד כמה דעתם משובשת רגילים אנו לשמוע טענות נגד הרבנים שאינם על הגובה מכיון שאין הם יכולין להמציא איזה היתר חדש שלא שיערו רבותינו הקדמונים ויסודות ההלכה מראים הדברים לאיסור ורוצים הם שהרבנים יעקרו את היסודות וימציאו היתר ואילו כשהרבנים ממציאים איסור שמחמת שלא היה הדבר אקטואלי בימי חכמינו הקדמונים לא נמצא האיסור מפורש עד היום באים הן ושואלים איפה כתוב איסור זה.

אכן אחרי שבעוה”ר באנו לידי כך צריכין אנו להגיד להם לאיזה דין ולאיזה הלכה מתנגד החוק שירות לאומי. (חסר ההמשך)

Rav Ehrenberg has another letter on Sherut Leumi, this one addressed to the Israeli Chief Rabbi, the mighty Gaon, prince of the Torah, Rav Yitzhak Isaac Ha’Levi Herzog. Rav Ehrenberg apologizes for offering his unsolicited opinion, and injects a personal note: “this matter is particularly relevant to me, for I have daughters”:

לכבוד הרב הראשי לישראל הגאון האדיר שר התורה מו”ה יצחק אייזיק הלוי הרצוג (שליט”א) [זצ”ל]

יסלח לי כהדר”ג שליט”א על אשר אני מביע דעתי ללא שאלוני אך יען שהענין נוגע לדברים העומדים ברומו של עולם וביחוד הדבר נוגע לי שיש לי בנות לא אוכל להתאפק מלגלות דעתי הענייה בענין גיוס בנות העומד על הפרק שחס ושלום שתצא הוראה כזו מישראל שמותר לגייסן אפילו לשירות לאומי באיזה צורה שהיא ואת הטעמים והנימוקים אינני צריך לברר שודאי ידועים לכהדר”ג שליט”א. …

[ועיין שם דבריו, והעלה:] כל זה ראיתי לנחוץ להעיר וכהדר”ג יעיין בדברינו ויכריע ברוב חכמתו.5

  1. סנהדרין עו.-: – קשר []
  2. שו”ת דבר יהושע חלק ו’ סימן ט []
  3. שם חלק ה’, ענינים שונים, סימן י”ג []
  4. This is reminiscent of the witticism directed against the culture of excessive Humrah in certain Haredi circles, that there’s such a thing as a קולא שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה []
  5. שם סימן מ”ז []
This entry was posted in Uncategorized and tagged , , , , . Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *