The בעל מוסר and the Bard

Rav Shlomo Wolbe, in the midst of a characteristically eloquent and passionate – and uncompromisingly hard-line – essay insisting on the preservation of the independence and purity of the Haredi Yeshivos in Israel, lets slip a reminder that he was once (August) Wilhelm Wolbe (or Gustav Karl Friedrich Wolbe), a student at the University of Berlin:

ובעיקר: תורתנו הקדושה מצאה מקלט אחרון בארץ ישראל אחרי חורבנה של יהדות אירופה. כאן הננו רואים תקוה לבנות התורה מהריסותיה על טהרת הקודש, בלי שום השפעה מרוחות זרים, לא הרי כאמריקא הרי ארץ ישראל: גם שם נוסדו ישיבות רבות וגדולות, אבל בכולן – חוץ מלייקוואוד – ישנם לימודים תיכוניים וקשרים עם אוניברסיטאות, וזה פוגם פגימה רצינית ברוח השוררת בתוככי הישיבה, אשר גם גדולתם של ראשי הישיבות אינה מכריעה אותה. לא כן ארץ ישראל: גאונות בתורה, ישרות של מוסר, להב של חסידות ובירור של הלכה – כל אלה קיוינו לגדל כאן בלי מפריע ומעכב. …

וייאמר בבירור ובגלוי לעומת המגמה לשבץ בני הישיבות במסגרת הצבא כל עוד הם לומדים בישיבה; איננו נכנסים בשום ויכוחים; “ישיבות ההסדר” ו”ישיבות תיכוניות” אינן קנה המידה עבורנו, זוהי עבורנו שאלה של להיות או לא להיות, כלומר, שאלה אם אמנם יש מקום לתורה בארץ ישראל או לא, ואין בזה שום פשרות. …

איננו נכנסים לויכוחים. איננו מסכימים לפשרות. לא התענינו בנו עד כה: התעלמו מהישיבות הגדולות בחלוקת תקציבים ממשלתיים ונתנו מעמד אקדמאי לכל בתי הספר הגבוהים חוץ מהישיבות. ליד נדיבה זכו ישיבות ההסדר והתיכוניות – ויבולע להם. אל יטרחו נציגינו בכנסת את עצמם להתריע על ההפליה של הישיבות הגדולות. אנו מוותרים על התקציבים הגדולים, על מעמד והתענינות. ופנו את הזרקורים אל מוסדות ההשכלה הגבוהה ויתנו לנו לעבוד את עבודתנו בצינעא ובשקט. עוד יזדקקו לישיבות הגדולות: בוא יבוא היום ויווכחו כלם כי חפרו בורות נשברים וסגדו לשקרים ודמיונות. וכשתגדל דרישת האמת, ויגדל הרעב לשמוע את דבר ד’ – אז ידפקו על דלתות הישיבות, ללמוד מיהו יהודי ומהי יהודית וכיצד חוזרים בתשובה. עד אז, אם אמנם ירצו שתישארנה בארץ – ירפו מהן, על ועד הישיבות להבהיר למשרד הבטחון בלשון חד משמעי. כי כל כלי יוצר על קיום הישיבות לא יצלח, לא מקל חובלים ולא מקל נועם.1

The line that I have emphasized is, of course, an obvious and unmistakable citation of “one of the most famous quotations in world literature”.

  1. הפרדס, שנה מ”ט כסל”ו תשל”ה (חוברת ג’), עמודים 25-26 []
This entry was posted in Uncategorized and tagged , , , , , . Bookmark the permalink.

5 Responses to The בעל מוסר and the Bard

  1. S. says:

    Heh. That’s a great find, but of course R. Yaakov Kamenecki was never an August or a Wilhelm or a Gustav, and he surely could have given that line. It’s also probably (?) stam an Israeli zeitgeist kind of line. In fact I searched Otsar Hachochma and came up with mentions in Or Yisrael and even in the periodical החומה described as ילקוט מאמרים מאנשי נטורי קרתא. No Gustavs there.

    Also see Oznayim Le-Torah, where Robinson Crusoe is cited in Parashas Tazria (page 156). Rav Sorotskin was no Gustav. But the Artscroll translation doesn’t mention Robinson Crusoe!

  2. S. says:

    I would put it another way: I think it’s a part of being from the 20th century, lav davka being a formerly explicitly Westernized Jew. If we’d have found that line in the Chofetz Chaim, I think *that* would have been extraordinary. R. Zalman Sorotzkin? Less so.

    Re the Chofetz Chaim and secular culture, as far as I know, his early relationship, if there ever was one, with Adam Hacohen is a mystery. Who knows what the Chofetz Chaim was exposed to?

    • Yitzhak says:

      Fair enough. Had I not known about his background, I don’t know that I’d have assumed university education merely from that one line.

  3. Jayson says:

    [Redacted]

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>