“ירושלים עוד כך וכך קילומטר”

During her turn in Beit Avi Chai’s series החוט המחבר, the always wonderful Etti Ankri introduces her beautiful interpretation of Rihal’s poem of yearning for ירושלים and ארץ ישראל,‎ יפה נוף, with a brief biographical discussion of Rihal and his magnum opus, the Kuzari, followed by a charming personal, introspective anecdote [YouTube, YouTube]:

רבי יהודה הלוי חי כלפני ו’ שנה, והוא כתב את ספר הכוזרי, בין יתר היצירות שלו, ספר הכוזרי מספר על מלך הכוזרים שחלם חלום, בחלום אומרים לו, כוונותיך רצויות אבל מעשיך לא. חלום הזה היה חוזר ונשנה שלש פעמים. מלך הכוזרים באמת רוצה לדעת את האמת, והוא הולך ומחפש אותה, ומזמין אליו כל מיני גדולי דורו, מכל העמים, ומבקש מהם שיספרו לו על האמונה שלהם, והוא מחפש מי מהאמונות תגרום לו לרצות לשנות את מהלכה ודרכו.

במשך כל הספר רבי יהודה הלוי מתאר את השיחה שלו עם מלך הכוזרים. מלך הכוזרים שואל אותו על העולם היהודי, והוא עונה לו, פרט אחר פרט, על האיש היהודי החסיד, מרגע שהוא קם בבוקר, עד שהוא הולך לישון, למה כל דבר הוא עושה, ואיך זה קשור לכלל ישראל, ואיך כל מיני דברים, שעוברים עליהם ככה, יש מחשבה מאחוריהם.

באיזהו שלב, אומר לו מלך הכוזרים:

אתה מדבר איתי על ירושלים, אתה אומר לי שהלב היהודי מחובר לירושלים, ואתה אומר לי שמי שגבו לירושלים, בעצם גבו אל עצמו. אז מה אתה עושה כאן, כל כך רחוק מירושלים? למה אתה לא שם?

ורבי יהודה הלוי מבין שבכל שהוא מסיים לכתוב את הספר, כך הוא כורך את הסיפור של עצמו, והוא חייב להיות נאמן למה שהוא מאמין בו, הוא חייב לעזוב את ספרד, ולנסוע לארץ הקודש.

והוא עוזב, והוא נוסע (לספרד) [לארץ הקודש], ולירושלים, ועדויות מספרות ש – שלא בטוח הגיע, זאת אומרת שאף אחד לא יודע איפוא הציון שלו, ולא יודעים, אבל יש שמועות שאומרות שנרצח בירושלים על ידי ערבים, ויש שמועות שאומרות שאפילו לא הגיע.

Bonus points to Ms. Ankri for acknowledging that the dénouement of Rihal’s final journey to Erez Yisrael is shrouded in obscurity, and that in addition to the romantic tale of his being trampled to death by an Arab horseman as he finally reached Yerushalayim and ecstatically fell to the ground and embraced it, we also have the rather more prosaic version that he died en route and never reached his destination.

She then proceeds to recount how she once found herself in a car stuck in traffic en route to Yerushalayim, hot, bored and weary, when a mundane road sign prompted a dramatic change in perspective:

זהו, ויום אחד מצאתי את עצמי נוסעת באוטו, היה חם, ?? בפקק, וככה הייתי משועממת קצת ועייפה, והרמתי את העיניים וראיתי שלט שכתוב עליו “ירושלים עוד כך וכך קילומטר”, ועלתה מחשבה בלבי, את ככה יושבת לך באוטו, והורשה לעצמך להיות משועממת {בתוך המובן מאליו}, כמה רבי יהודה הלוי היה מוכן להתחלף אתך רק כדי להיות משועמם בארץ הקודש, ולעמוד כך וכך קילומטר בפני ירושלים …

[שרה] יפה נוף …

From the same performance: מזמור לדודYouTube; יציאת מצריםBeit Avi Chai, YouTube. Another live performance of יפה נוףYouTube.

This entry was posted in music and poetry and tagged , , , . Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *