Lateral Thinking Revisited

About three and a half years ago, we discussed the Riddle Of the Loaves, an ancient puzzle about the equitable distribution of five coins paid by a traveler to two others who shared their bread with him, where one originally had two loaves, the other three, and the trio shared the bread equally.

We noted that some Jewish sources feature Ibn Ezra as the wise judge who explains the correct answer, while various Muslim versions star Caliph / Imam Ali. At the time, we were unable to trace the Jewish tradition further than the seventeenth or eighteenth century, but recently, through browsing Rav Yosef Haim of Baghdad’s אמרי בינה, I learned that the attribution to Ibn Ezra dates back to at least the sixteenth century, when it was published by the Turkish rabbi and polymath Rav Moshe Almosnino, who claims that Ibn Ezra himself mentions the episode in his “letters”:

ואפשר שרמז בזה ענין אלקי ונפלא מאד זכר אותו הראב”ע ז”ל באגרותיו אצל תלונת צדיק ורע לו רשע וטוב לו אשר שאלו ממנו להודיע דעתו עליה והשיב כמתמיה על השואל איך היה מתלונן על הדבר שלא היה מבין לאשורו והיה ראוי שישא קל וחומר מהמשפט האנושי שלא ישיג אותו הפתי והבלתי בקי בחכמה כל שכן במשפט האלקי שראוי לתלות ההעדר בו

והביא לו משל ממה שקרה לו עם שני אנשים שהיו הולכים בדרך והיו לאחד מהם שלשה חלות לחם ולאחר היו לו שתי חלות לחם ובא אורח אחד שלא היה לו לחם לאכול והתחבר עמהם בדרך ואכל מפתם ואחר שהשלימו לאכול החמש חלות לחם שלשתם יחד נסע והלך לו האורח מאתם ונתן להם על החלק שאכל מלחמם חמשה זוזים ונפל הפרש בין שני האנשים אשר להם הלחם איך יחלקו החמשה זוזים שבעל השלש חלות לחם היה שואל הג’ מהם לחלקו באומרו שהיו שלשה חלקי הלחם שלו ושני חלקים של חבירו ובעל השתי חלות לחם היה אומר שיחלקו הה’ זוזים לחצאין יען כל כך אכלו מלחמו כמו מלחם חבירו שהאורח לא היה מקפיד לאכול שני חלקי הלחם שאכל מחלקו ושלש מחלק חבירו רק משניהם אכל בשווי

ובאו לדין לפני השופט אשר היה בימים ההם איש חכם ונבון ובקי בחכמה והציגו לפניו טענותיהם וגזר שבעל הג’ חלות לחם ירויח ארבעה זוזים ובעל השתי חלות יקח זוז אחד לבדו ובאו שני האנשים ההם לפני הראב”ע והיו מלעיגים על השופט באו’ שיצא משפטו מעוקל מהבעל דין והוא שבעל השלש חלות לחם היה תובע שלשה זוזים לבד והוא גזר שיתנו לו יותר ממה שתבע והנתבע היה מתרעם מההשגחה למה זה תסבול שיהיה שופט כל הארץ איש פתי וכסיל שגזר שיתנו לו פחות ממה שהיה מתרצה בעל ריבו לתת לו

אז השיב לו הראב”ע הוי הפתי הנמהר אם אין אתה מבין משפט בני אדם איך תחשוב להבין המשפט האלקי ותתלונן עליו חלילה כי השופט ההוא שפט בצדק וביאר לו הטעם והוא כי כל אחד משלשתן אכלו שליש הלחם כלו יען כלם אכלו בחברה בשווי וכאשר נחלק כל חלת לחם לשלשה שלישים נמצאו שהם ט”ו שלישים כל הה’ חלות וימצא שאכל חמשה שלישים כל אחד מהם ובהיות שהבעל השתי חלות לחם אכל חמשה שלישים לא נשאר מלחמו לחביריו רק שליש אחד שהיה כל לחמו ששה שלישים ובדין לקח זוז אחד ובעל השלש חלות לחם היה לחמו תשעה שלישים ואכל הוא חמשה נשארו לחבירו ארבעה ועל כן בדין נתנו לו הד’ זוזים אז האנשים ההם המה ראו הטעם הנכון כן תמהו על קוצר השגתם …1

עוד שואלים העולם: אורח בא למקום אחד, ראה שני אנשים יושבים לאכל, והוא גם כן רצה לאכל עמהם, ואלו השנים היה לאחד שלשה ככרות ולשני שני ככרות, אמר להם זה האורח: בואו ונאכל כלנו ביחד בשתפות את החמשה ככרות אלו שיש לכם, ויניחו את הככרות על השלחן, והוא הוציא מכיסו חמשה סלעים והניח על השלחן לפניהם בשביל חלקו, ויאכלו שלשתם את החמשה ככרות,

אחר-כך באו אלו השנים לחלק את הסלעים שהניח על השלחן, ולא ידעו איך לחלוק אותם, כי יש מי שאומר שצריך לקח בעל השלשה ככרות שלשה סלעים, ובעל שתי ככרות שני סלעים, ויש מי שאומר שיחלקו בשוה שכל אחד יקח שנים ומחצה,

סוף דבר באו לפני הדין לשפוט ביניהם, ויעשה להם הדין חלוקה לא כדברי זה ולא כדברי זה, כי אמר מה שאמרו אותם האנשים אין זה לפי הישר. ושואלים: שצריך לידע מה היא החלוקה הישרה שעשה הדין?2

כך פסק הדין: זה שהיה לו שלשה ככרות יקח ארבעה סלעים, וזה שהיה לו שני ככרות יקח סלע אחד, יען כי מאחר שזה בעל המעות נתן חמש סלעים בעבור חלקו, נמצא עשה ערך לחמש הככרות כלם בחמשה עשר סלעים, ונמצא כל אחד אוכל בחמש סלעים, נמצא בעל השלשה ככרות היה לו קרן תשעה סלעים, והנה אכל בחמשה סלעים, נשאר לו באמצע ארבעה סלעים, ובעל השנים היה לו קרן ששה סלעים אכל בחמשה נשאר לו אחד. (והובא ב”משפט צדק” על תהילים אות רמב עין שם).3

  1. רב משה אלמושנינו, ידי משה (ויניצייא שנ”ז) קהלת פרשה ח’ עמוד קסח. – קשר, הובא בספר משפט צדק (לעמבערג תרל”ז) רמז רמ”ב – קשר []
  2. שאלה ט”ז עמוד קצו []
  3. תשובה ט”ז עמוד רכד []
This entry was posted in חושן משפט and tagged , , , , . Bookmark the permalink.

One Response to Lateral Thinking Revisited

  1. CS says:

    Wonderful blog post!

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *