The Enemy Of My Enemy Is Our Enemy

We recently read:

יא וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם, וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל-אֶחָיו, וַיַּרְא, בְּסִבְלֹתָם; וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי, מַכֶּה אִישׁ-עִבְרִי מֵאֶחָיו. יב וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ; וַיַּךְ, אֶת-הַמִּצְרִי, וַיִּטְמְנֵהוּ, בַּחוֹל. יג וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וְהִנֵּה שְׁנֵי-אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים; וַיֹּאמֶר, לָרָשָׁע, לָמָּה תַכֶּה, רֵעֶךָ. יד וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט, עָלֵינוּ–הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר, כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת-הַמִּצְרִי; וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר, אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר. טו וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת-מֹשֶׁה; וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה, וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ-מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל-הַבְּאֵר.1

Rav Ya’akov Kamenetsky comments:

והנה מצינו כמה פעמים במקראות וחז”ל שדתן ואבירם היו שונאים את משה. ולכאורה בשלמא דתן שפיר שנא אותו ומפני שהוכיחו וקראו רשע, אבל אבירם מדוע היה הוא כועס על משה, והלוא אדרבא הוא רב את ריבו.

אבל באמת נראה לי דלמדנו מזה לימוד גדול, דהא דתן ואבירם היו אחים וכדאשכחן בבמדבר כ”ו פ”ט ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם הוא דתן ואבירם קרואי העדה וגו’, ואם כן ילפינן מזה שבין אחים אם יתערב זר הם ישלימו ביניהם והכעס ישאר על הזר והבן.2

Rav Ya’akov’s “great lesson” is actually an ancient Middle Eastern aphorism:

I against my brother, my brothers and I against my cousins, then my cousins and I against strangers.

My Brother and I against My Cousin; My Cousin and I against the Stranger.

Rav Ya’akov’s actual phrasing seems to be drawn from language of the Rosh:

אל תתעבר אל ריב לא לך כי לסוף הם ישלימו ביניהם ואתה תשאר בכעס:3

  1. שמות ב:יא-טו – קשר []
  2. רב יעקב קמנצקי, עיונים במקרא (נוא יורק תשד”מ) שמות ב:יג עמוד קלב []
  3. אורחות חיים לרבינו הרא”ש ז”ל (ברוקלין תש”ן), ליום רביעי אות ס”ה – קשר []
This entry was posted in Tanach and tagged , , . Bookmark the permalink.

3 Responses to The Enemy Of My Enemy Is Our Enemy

  1. Shalom Rosenfeld says:

    Not quite the same, but I suppose you’ve heard the tale of how R’ Yaakov Emden found himself a stranger at some inn at which the entire room had taken sides on the Emden vs. Eibeshutz brouhaha, until they asked “nu R’ Yid what do you think?”

    “In Chad Gadya, okay the goat is minding its own business and therefore right; along comes a bad cat and attacks it, cat is wrong; dog punishes the cat, making the dog right …. thus making the stick wrong … therefore … … the Angel of Death right … and G-d wrong?”

    “The answer is: a cat and a goat are having a fight — the dog that butts in is wrong. And the stick that strikes that dog is right.” The parity us thus reversed, leaving G-d in the right.

  2. Pingback: The Torah On Peace and Non-interventionism – Hyehudi.org

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *