The Pious Poisoner

We have previously seen various cases in the Halachic literature of wives poisoning their husbands; I recently came across this dramatic tale, out of the eighteenth century Ottoman Empire (translated from the original in Spanish, from “Barbaria”):

שאלה

מארץ ישמעאל. משרת יהודי אחד העיד שהיה בעיר פלונית ושמה היו יושבים שלשה תפוסים ונהרגו שנים על ידי יסורים קשים ומרים וכאשר ראה השלישי גודל יסורים של אלו הסכים בדעתו להפך עצמו לדת הישמעאלים ואשתו היתה מביאו לו תמיד מאכל ומשקה כאשר שמעה כן אז ביום ד’ בלילה אור ליום ה’ האכילה אותו סם המות וביום ה’ יצא הקול מהישמעאלים שמת בתפיסה והתחילו להכותו אחר מותו כי נסתפקו שעושה עצמו כאילו מת ועדיין חי הוא וכאשר ראו שאמת שמת היו מרננים להעליל על האשה והחביאה עצמה בהחבא

והיה מונח בהתפיסה ושום יהודי לא בא שמה עד שעל פי פעולות ביום א’ קודם הלילה ניתן רשיון והלכו היהודים להתפיסה ולקחו אותו משם ועדיין היה מלובש בבגדיו וקברו אותו והמשרת הנ”ל ראה אותו והכירו כי כל פרצוף פנים היה שלם בלי שום חבלה וגם הכיר כל בגדיו שהיה מלובש בהם שהם שלו. כן העיד המשרת הנ”ל.

גם האשה בעצמה העידה כי גם היא היתה בשעת קבורה בצינעה והכירה את בעלה גם הכירה המלבושים שאלו המלבושים היה לבוש בשעה שהאכילה אותו סם המות כנ”ל.

עכ”ל הגביית בית דין הנשלח מברבריאה, הועתק מכתב ספרדי לכתב שלנו:

תשובה

והנה מדי עברי פה ק”ק זסלב הובא השאלה הנ”ל לפני. ומה שמסתפק בשאלה הנ”ל תרתי קיוהי קחזינא חדא דהוי קטטה בינו לבינה ואפילו המקילים במומר דלא הוי קטטה טעמייהו משום דהיכא דארגיל איהו קטטה לא אמרינו דמשקרא אבל כאן שהאכילה אותו סם אין לך מרגלת קטטה יותר מזה …1

We are not told the woman’s motive: anger at her husband for planning to abandon Judaism, worry over becoming an Agunah, or even concern for the state of her husband’s immortal soul, along the lines of the celebrated Jewish cry of “או יהודי או צלוב”; the latter is the suggestion of the חן טוב:

עוד נראה דגם להמחמירין במומר אין זה בכלל קטטה דאדרבא היא סברה דטבא ליה עבדא ליה מוטב שימות זכאי ומאין הרגלים לחושדה שדעתה קלה באיסור אשת איש …2

[We have previously considered the legitimacy of resorting to murder to save the victim from apostasy.]

  1. שו”ת נודע ביהודה (קמא) אה”ע סימן ל”ח – קשר []
  2. חן טוב – זבד טוב, ס”ק קנ”ג – קשר, הובא בלקוטי הערות על הנודע ביהודה מהדורת מכון ירושלים, ובאוצר הפוסקים אה”ע סימן י”ז ס”ק שס”ד אות ג’ ד”ה אבל בחן טוב []
This entry was posted in אבן העזר and tagged , , , , . Bookmark the permalink.

One Response to The Pious Poisoner

  1. CS says:

    Yay! A new post! Wonderful job as always!

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *