A Horse! A Horse! My Kingdom For A Virtual Horse!

Thomas McDonald does not like the free-to-play monetization model for computer games; one of his objections is the ability of the producers to take advantage of the consumer once he finds himself in a virtual tight spot:

Thomas McDonald

Game Theory

A $5,000 ‘Free Lunch’

Epic’s Tim Sweeney says it’s the next big thing. After Crysis 3, Crytek is focusing on it exclusively. John Riccitiello and Peter Moore [EA], Yves Guillemot [Ubisoft] and American McGee are saying it has a bright future. The verdict is in, and “free-to-play” is the new black.

When Peter Moore gets excited about something, it’s time to make sure you have a good hold on your wallet, because it’s about to get picked. You want to know what has John Riccitiello pumped? The realization that some gamers are paying $5,000 a month to pay the “free” FIFA Ultimate Team.

What the money men are looking at is something called ARPU, which is “average revenue per user,” and it’s much, much higher for freemium games. You ever look in the App Store for the most profitable iOS games? Ever notice something? They’re all “free.”

Gamers are paying more, on average, to play for free than they do for $60 SKUs. This is because the costs tend to be hidden and the expenses creep up on you. A buck here, five bucks there; a little horse armor here, a new character set there: Each microtransaction feels fairly small, and thus lowers the consumer’s natural psychological resistance to spending large amounts of money. But each of those transactions adds up very quickly. People pay more per user on freemium than they do on premium because they’re being manipulated.

Gamers get committed, and then rather than reaching a single tipping point and investing once in a game, they make repeated, impulsive choices to repeatedly invest smaller amounts, often losing track of just how much they’ve spent. As Riccitiello observed to shareholders, “When you are six hours into playing Battlefield and you run out of ammo in your clip and we ask you for a dollar to reload, you’re really not that price sensitive at that point in time.”

Just stand back and soak in the crass manipulation of that statement, and then tell me with a straight face that F2P is good for gamers.1

This is a virtual version of the classic scenario discussed by רבי יהודה בן בתירא:

ר’ יהודה בן בתירא אומר אף המוכר סוס וסייף וחטיטום במלחמה אין להם אונאה מפני שיש בהן חיי נפש:2

This ruling appears in the context of certain other exceptions to the halachah of אונאה:

מתני’ אלו דברים שאין להם אונאה העבדים והשטרות והקרקעות וההקדשות …

רבי שמעון אומר קדשים שהוא חייב באחריותן יש להן אונאה ושאינו חייב באחריותן אין להן אונאה

רבי יהודה אומר אף המוכר ס”ת בהמה ומרגלית אין להם אונאה אמרו לו לא אמרו אלא את אלו:3

תניא רבי יהודה אומר אף המוכר ספר תורה אין לה אונאה לפי שאין קץ לדמיה בהמה ומרגלית אין להם אונאה מפני שאדם רוצה לזווגן אמרו לו והלא הכל אדם רוצה לזווגן ורבי יהודה הני חשיבי ליה והני לא חשיבי ליה ועד כמה אמר אמימר עד כדי דמיהם תניא ר’ יהודה בן בתירא אומר אף המוכר סוס וסייף וחטיטום במלחמה אין להם אונאה מפני שיש בהן חיי נפש:4

Remach is uncertain of the normativeness of the position of רבי יהודה בן בתירא:

תניא ר’ יהודה בן בתירא אומר אף המוכר סוס וכו’

איכא מאן דפסק כר’ יהודה דאמר אין להם אונאה ללוקח

ורבינו האיי פסק דכל הני אית להו אונאה

מיהו נראה לומר דסייף וחטיטום וסוס במלחמה לית דינא ולא דיינא דלית להו אונאה כר’ יהודה בן בתירא דליכא מאן דפליג עליה בברייתא

ומצינן למימר לאידך גיסא דאפילו במלחמה יש להם אונאה הא לא דמיא אלא למי שהגיע לעבור בנהר ולא רצו לעוברו בפחות מדינר ופסק עמהם בדינר והעבירוהו דאמר אין להם אלא שכרן הראוי להן. וצ”ע. הרמ”ך:5

But while many Rishonim, as well as Maran, definitively side with the חכמים against רבי יהודה of the Mishnah with regard to Torah scrolls, animals and jewels, none of them (aside from Remach) take a clear position on the ruling of רבי יהודה בן בתירא:

Rav Hai Gaon

ואלו דברים שאין להם אונאה העבדים והשטרות והקרקעות … רבי יהודה אומר אף המוכר ספר תורה בהמה ומרגלית אין להם אונאה אמרו לו לא אמרו אלא אלו …

ותדע דכל כמה שיש בעולם יש בהן דין אונאה לבר מאלו הממכרים שהזכרנו כאן כגון הקרקעות והעבדים והשטרות ומכירת שטרות וההקדשות וכמו שאפרש בהלכות הקדש בשער שתראה לקמן שהפרדתי לו.6

Rif

איכא מאן דאמר מדחזינן סוגיא דשמעתא לפרושי טעמיה דר’ יהודה שמעינן מינה דהלכתא כוותיה

והא נמי דרבי יהודה בן בתירא ברבי יהודה דמתניתין שייכא דאזיל בתר אומדנא

ורבינו האי גאון זצ”ל לא קא פסק הכי בספר מקח וממכר אלא פסק דכל זביני אית בהו אונאה בר מאלין דמתני’ העבדים והשטרות והקרקעות וההקדשות:7

Rambam

אלו דברים שאין להם הונייה. הקרקעות והעבדים והשטרות וההקדשות. אפילו מכר שוה אלף בדינר או שוה דינר באלף אין בהן הונייה. שנאמר או קנה מיד עמיתך. דבר הנקנה מיד ליד. יצאו הקרקעות ויצאו עבדים שהוקשו לקרקעות. ויצאו שטרות שאין גופן קנוי אלא לראיה שבהן. עמיתך ולא הקדש:8

הבהמה. והמרגלית. והסייף. וספר תורה הרי הן כשאר מטלטלין ויש בהן הונייה. אין לך דבר שאין בו הונייה חוץ מארבעה דברים שמנו חכמים. והוא שיהיה מוכר [או] קונה בנכסי עצמו כמו שביארנו:9

Magid Mishneh

הבהמה והמרגלית וכו’. דברים אלו מחלוקת במשנה (דף נ”ו) ובריי’ (דף נ”ח:) פ’ הזהב ופסק כרבנן דמתני’ וכן דעת ההלכות:10

Tur

ובכל דבר שייך אונאה בין בפירות בין בבהמה בין בספרים ואבנים טובות ומרגליות:11

Maran

בכל מטלטלים שייך אונאה אפילו בספרים ואפילו באבנים טובות ומרגליות12

עיין פרישה שם כתבתי דהוצרכו הפוסקים לפרוט הני לאפוקי מר’ יודא דאמר אין אונאה לספר תורה ובהמה ומרגליות …13

It is tempting to suggest that Rambam’s inclusion of סייף in the list of items that “are like other personal property”, a list that מגיד משנה explains comprises Talmudically disputed items, is a reference to, and rejection of, the position of רבי יהודה בן בתירא, but if so, Rambam’s failure to mention the crucial context of battle is puzzling, as is Maran’s preference for the language of Tur over that of Rambam, in light of his general partiality, particularly in חושן משפט, to the codification and phrasing of the latter.

  1. Maximum PC, Oct. 2012 p. 10. []
  2. בבא מציעא נח: – קשר []
  3. שם נו.-: – קשר []
  4. שם נח:‏ []
  5. שיטה מקובצת שם ד”ה תניא ר’ יהודה בן בתירא אומר – קשר []
  6. ספר המקח והממכר לרבינו האי גאון (ווין תק”ס) שער ל”ה אות ט”ו עמוד ע. – קשר []
  7. רי”ף, לב: בדפי הרי”ף – קשר, הובא ברא”ש שם פרק ד’ סימן כ”א – קשר []
  8. משנה תורה מכירה יג:ח – קשר []
  9. שם הלכה יג – קשר []
  10. מגיד משנה שם – קשר []
  11. טור חושן משפט סימן רכ”ז אות י”ד – קשר, ועיין פרישה שם []
  12. שלחן ערוך שם סעיף ט”ו []
  13. סמ”ע שם ס”ק כ”ה []
This entry was posted in חושן משפט and tagged , , , , , . Bookmark the permalink.

One Response to A Horse! A Horse! My Kingdom For A Virtual Horse!

  1. Pingback: Price Gouging the Desperate | בין דין לדין

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *