Fear G-d, and Keep His Commandments: For This Is the Whole Duty Of Man

To CS, (almost) Esq.

We recently noted Rav Yehezkel Landau’s rejection of logic as goyish; I encountered this in the course of responding to a challenge of Rav Herschel Schachter, related to me by my friend Menachem Butler, to investigate the censorship of Rav Landau’s comments on the Talmudic injunction against הגיון (see below) in later editions of his work ציון לנפש חיה. While the anti-logic remarks were not omitted, other portions of his commentary were. Here’s an excerpt from the original Prague 5588 (1828) edition:

משנה

כל המסתכל בארבעה דברים רתוי לו כאילו לא בא לעולם מה למעלה מה למטה מה לפנים ומה לאחור וכל שלא חס על כבוד קונו רתוי לו שלא בא לעולם:1

גמרא

ת”ר כשחלה ר’ אליעזר נכנסו תלמידיו לבקרו אמרו לו רבינו למדנו אורחות חיים ונזכה בהן לחיי העולם הבא אמר להם הזהרו בכבוד חבריכם ומנעו בניכם מן ההגיון והושיבום בין ברכי תלמידי חכמים וכשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים ובשביל כך תזכו לחיי העולם הבא2

רב לנדא

ולדעתי נרמז במשנה זו כת הפילסופים וגם כת חסידי זמנינו שאומרים על עצמם שהם בעלי קבלה.

והנה המקובלים המה מסתכלים מה למעלה ומה למטה כי הם מתפארים בעצמם שעל ידי מעשיהם למטה המה יודעים מה נעשה בשמים ממעל.

ועוד משתגעים יותר מזה שהמה מסתכלים ממש בתפלתם מה למעלה ואף כי הם מסתכלים למטה וכיוצא בזה דוברים עתק בגאותם מרבים דברי גוזמא והבאי להגדיל עצמם בעיני ההמון וסימן דלא ידע כלום שבוחי.

וכת הפילסופים המה מסתכלים מה לפנים ומה לאחור ויש מהם שהמה נדחים מדחי אל דחי ומכפירה לכפירה עד שכופרים בחידוש העולם וכן כופרים בחזרת העולם לתוהו כאשר יהיה רצון הבורא להחזירו לתוהו ובוהו כי המה מסתכלים מה לפנים ואם אין העולם קדמון אם כן יש שינוי רצון בעת הבריאה וכמו כן מה לאחור כל זה נחשב להם שינוי רצון וכמו כן קצת מהם כופרים בנתינת הדת וקצת מהם שכופרים גם כן בשכר ועונש והם אומירם עולם כמנהגו נוהג עולמי עד ובאמת בנים סכלים המה ואי אפשר להם להשיג ידיעת הבורא בדרכים הללו ואין אנו יכולים להשיג בזה מאומה וגבהו דרכיו מדרכינו ואין ידיעתו כידיעתינו ולא מחשבותינו מחשבותיו ולכן התנא כאשר הזהיר לתלמידיו שילכו בארחות חיים הבטוחים ולא ילכו בדרכים המסוכנים המפולשים גם לדרכי מיתה אמר הזהרו בכבוד הבורא וכבודו הוא שלא תסתכל בארבע דברים הנזכרים ובזה הזהירם להרחיק חקירת הפלסופיא וגם למנוע עצמם מלכוין בתפלות ובמצות רק לעשות הדברים לשמן כדי לקיים ציוי הבורא.

ואמר ומנעו בניכם מן ההגיון [והביא את דברי רבי יעקב אבן חביב בענין חכמת הלוגיקא ודחאם, וכמו שהבאנו במאמרינו הקודם, ושוב כתב:] ולהרחיקם מן כת המקובלים שלא יכוונו בתפלתם רק פירוש המלות הזהירם [רבי אליעזר הגדול לתלמידיו] ואמר וכשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים לומר להם שלא יכוונו לשום מדה וספירה רק דעו לפני מי אתם עומדים והוא מקור שממנו מקבלים כל אחד שפעו והוא ישפיע לכל מדה נכונה בחסדו ובגבורתו וברחמיו אבל אתם לא תכוונו רק אליו לבד ולא תדעו דבר רק לפני מי אתם עומדים.

ובשביל כך שתשמרו עצמיכם מדרכים המסוכנים ותלכו בדרך בטוח בודאי תזכו לחיי עולם הבא כי אין כאן שום מכשול ולא תדאגו שתקבלו חלילה איזה עונש על שאין אתם מתפללים על פי סודות כמו שמדמים חסידי הזמן לא כן הוא ואין כאן עונש ואדרבה תקבלו שכר על הפרישה כי בשביל כך תזכו לחיי עולם הבא:3

And here’s how the same passage appears in the edition of Slavita 5716 (1856); I have used the Prague text as the base, and indicated the [significant] modifications in the Slavita text:


ולדעתי נרמז במשנה זו כת הפילסופים וגם כת חסידי זמנינו שאומרים על עצמם שהם בעלי קבלה.


והנה המקובלים המה מסתכלים מה למעלה ומה למטה כי הם מתפארים בעצמם שעל ידי מעשיהם למטה המה יודעים מה נעשה בשמים ממעל.


ועוד משתגעים יותר מזה שהמה מסתכלים ממש בתפלתם מה למעלה ואף כי הם מסתכלים למטה וכיוצא בזה דוברים עתק בגאותם מרבים דברי גוזמא והבאי להגדיל עצמם בעיני ההמון וסימן דלא ידע כלום שבוחי.


וכת הפילסופים המה מסתכלים מה לפנים ומה לאחור ויש מהם שהמה נדחים מדחי אל דחי ומכפירה לכפירה עד שכופרים בחידוש העולם וכן כופרים בחזרת העולם לתוהו כאשר יהיה רצון הבורא להחזירו לתוהו ובוהו כי המה מסתכלים מה לפנים ואם אין העולם קדמון אם כן יש שינוי רצון בעת הבריאה וכמו כן מה לאחור כל זה נחשב להם שינוי רצון וכמו כן קצת מהם כופרים בנתינת הדת וקצת מהם שכופרים גם כן בשכר ועונש והם אומירם עולם כמנהגו נוהג עולמי עד ובאמת בנים סכלים המה ואי אפשר להם להשיג ידיעת הבורא בדרכים הללו ואין אנו יכולים להשיג בזה מאומה

ובאמת גבהו דרכיו מדרכינו ואין ידיעתו כידיעתינו ולא מחשבותינו מחשבותיו ולכן התנא כאשר הזהיר לתלמידיו שילכו בארחות חיים הבטוחים ולא ילכו בדרכים המסוכנים המפולשים גם לדרכי מיתה אמר הזהרו בכבוד הבורא וכבודו הוא שלא תסתכל בארבע דברים הנזכרים ובזה הזהירם להרחיק חקירת הפלסופיא וגם למנוע עצמם מלכוין בתפלות ובמצות רק לעשות הדברים לשמן כדי לקיים ציוי הבורא.

ואמר ומנעו בניכם מן ההגיון [והביא את דברי רבי יעקב אבן חביב בענין חכמת הלוגיקא ודחאם, וכמו שהבאנו במאמרינו הקודם, ושוב כתב:] ולהרחיקם מן כת המקובלים שלא יכוונו בתפלתם רק פירוש המלות הזהירם ואמר וכשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים לומר להם שלא יכוונו לשום מדה וספירה רק דעו לפני מי אתם עומדים והוא מקור שממנו מקבלים מקלחים כל אחד שפעו והוא ישפיע לכל מדה נכונה בחסדו ובגבורתו וברחמיו אבל אתם לא תכוונו רק אליו לבד ולא תדעו דבר רק לפני מי אתם עומדים.

ובשביל כך שתשמרו עצמיכם מדרכים המסוכנים ותלכו בדרך בטוח בודאי תזכו לחיי עולם הבא כי אין כאן שום מכשול ולא תדאגו שתקבלו חלילה איזה עונש על שאין אתם מתפללים על פי סודות כמו שמדמים חסידי הזמן לא כן הוא ואין כאן עונש ואדרבה תקבלו שכר על הפרישה כי בשביל כך תזכו לחיי עולם הבא:4

What is omitted is clearly the vehemence against the Hasidim and the philosophers (although it is obviously concern for the sensibilities of the former that motivated the bowdlerization); we have previously discussed a better known instance of Rav Landau’s vehemence against Hasidic-Kabbalistic ritual here.

Additionally, it should be noted that Rav Landau’s exhortation that

They should not focus their intent toward any [Divine] attribute or Sefirah, but know before Whom you are standing, and He is the source from Which everyone receives his bounty, and He will provide his bounty via every proper [Divine] attribute in His loving-kindness and in his might and in his mercy, but you should only focus your intent toward Him alone, and you should know nothing but before Whom you are standing.

is a very close echo of the position of Rav Shimshon of Chinon and Rivash that we noted here.

Here is another passage from the original Prague edition entirely omitted from the later Slavita one; this one targets the Maskilim:

רש”י

מההגיון. לא תרגילום במקרא יותר מדאי משום דמשכא.

רב לנדא

נלע”ד משום שלימוד המקרא גם האפיקורסים לומדים בשביל הלשון כמו שלומדים שאר לשונות ואם לא תשגיח על בנך בילדותו רק על לימוד המקרא יכול להיות שתקח לו מלמד אחד משלהם כי גם הם יודעים ללמדו ומתוך כך בנך נמשך אחריהם גם בדיעות נפסדים. ובפרט בזמנינו שנתשפשט התרגום אשכנזי וזה מושך לקרות בספרי הגוים כדי להיות בקי בלשונם

ולכן הזהיר חדל מזה אבל חנוך לנער על פי דרכי התורה והושיבום בין ברכי תלמידי חכמים גם בילדותם בלמדם מקרא קח לו מלמד תלמיד חכם וירגילו תכף גם במשנה וגמרא.

והרבה יש להכיח על זה בדורינו שפשתה המספחת מאד ומן השמים ירחמו:5

The reference to the contemporary availability of “the German translation” obviously refers to Mendelssohn’s Bi’ur; as the Jewish Encyclopedia puts is:

Although a lover of Haskalah, as may be seen from his approbation to the “Yen Lebanon” of Wessely, Landau saw great danger for Judaism in the invasion of German ideas resulting from the German translation of the Bible by Mendelssohn (“Ẓelaḥ” to Ber. 28b).

I don’t understand, though, why anyone would have deemed this passage particularly problematic, to the point of censoring it.

  1. חגיגה יא: – קשר []
  2. ברכות כח: – קשר []
  3. ציון לנפש חיה (פראג התקפ”ח) שם עמוד לט: טור ב’ – קשר []
  4. ציון לנפש חיה (סלאוויטא התרט”ז) שם עמודים כה:-כו. – קשר []
  5. צל”ח (פראג) שם עמוד מ. – קשר []
This entry was posted in theology and philosophy and tagged , , , , , , , , , , , . Bookmark the permalink.

One Response to Fear G-d, and Keep His Commandments: For This Is the Whole Duty Of Man

  1. CS says:

    Thanks for the post

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *