Minding One’s Yeas and Nays

In an interview with Slashdot, Richard Dawkins explains why atheists and skeptics should be less respectful toward religion, or perhaps why the attitude he advocates does not constitute disrespect (he is somewhat confusing):

Slashdot: In a TED Talk you gave a few years ago, you finished by speaking about how 9/11 changed you, and said “Let’s all stop being so damned respectful.”

Dawkins: Yes.

Slashdot: How do you feel your approach differs from people who are more apologetic, or more respectful?

Dawkins: Well, as I said, the appearance of my being not respectful is greatly exaggerated by the presumption that religion is owed respect. I didn’t mean we should be specifically disrespectful to religion. I just meant that we should not treat religion as any more immune to disrespect or ridicule or satire than anything else.

There’s another thing I’d like to say, which arose after the previous question you asked. To many people, clarity is threatening. There are many people, we’ll call them apologists or accomodationists, who, as it were, go ’round and ’round being so diplomatic you can hardly understand what they’re saying. And I do believe in “Let your yea be yea and your nay be nay.” I do believe in just speaking out truthfully.

So without being particularly deliberately offensive or insulting, just tell it like it is. Just be clear. And clarity, as I say, can sound insulting. A good example of this was a few years ago when I wrote a book review, I think it was in the New York Times, about a book that I think was about Creationism. I said “Anybody who claims to be a Creationist is either stupid, ignorant, or insane. Probably ignorant.” Ignorance is no crime. There are all sorts of things I’m ignorant of, such as baseball, but I don’t regard it as insulting if somebody says I’m ignorant of baseball, it’s a simple fact. I am ignorant of baseball. People who claim to be Creationists are almost always ignorant of evolution.

That’s just a statement of fact, not an insult. It’s just a statement. But it sounds like an insult. And I think that accounts for part of what you’ve picked up about my apparent image of being aggressive and offensive. I’m just telling it clearly.

Slashdot: Is there anything that can be done to tone the debate down, so that statements like that aren’t considered offensive to other people here?

Dawkins: I’m not sure toning it down is the right approach. I think that the right approach is to raise consciousness to the idea that there’s nothing special about religion that deserves respect; so whatever you would say about something you disagree with. If you’re having an argument about which is the best baseball team, you can have that argument and it’s not taken as an insult to disagree with something. People need to stop cosseting religion, as though a disagreement in religion is something like a personal insult.

If I say “I think you’re wrong about your God,” it’s not the same as saying, “I think you’ve got an ugly face,” or “You smell,” or something. But there are people who think it is, and I think we need to raise consciousness that it isn’t a personal insult. It’s just simply an argument about the way the cosmos is and the way morality is and so on.

Dawkins’s assertion of his belief in

Let your yea be yea and your nay be nay.

is an ironic (presumably intentional) reference to Matthew 5:37:

Matthew 5:37 is the thirty-seventh verse of the fifth chapter of the Gospel of Matthew in the New Testament and is part of the Sermon on the Mount. This verse is part of either the third or fourth antithesis, the final part of the discussion of oaths.

In the King James Version of the Bible the text reads:

But let your communication be, Yea, yea; Nay, nay:
for whatsoever is more than these cometh of evil.

The World English Bible translates the passage as:

But let your ‘Yes’ be ‘Yes’ and your ‘No’ be ‘No.’
Whatever is more than these is of the evil one.

For a collection of other versions see BibRef Matthew 5:37

The exact meaning of this verse is much disputed. One reading is that one should simply answer requests with yes or no, and that anything extra, such as oaths, results in evil. This is very similar to a passage at James 5:12, which quite clearly has this meaning. For the Christian a simple yes or no should be sufficient, no oaths are required as they are to be trusted even without them. This is the most common understanding, and the WEB translation makes this view explicit.

However, the original Greek has the double word format shown in the KJV. The Slavonic Enoch states that a double yes or a double no were themselves forms of oath. By this understanding Jesus is not banning all oaths, but is stating that only this one form of oath is permissible. France believes the double words are simply a Semiticism that indicates the word is meant to be used on its own.

There is a similar, but not identical, Talmudic version of this injunction

רבי יוסי ברבי יהודה אומר מה תלמוד לומר הין צדק והלא הין בכלל איפה היה אלא לומר לך שיהא הן שלך צדק ולאו שלך צדק1

which is sometimes conflated with the Gospel version, as per the following two responsa of Rav Yuval Sherlow:

שאל את הרב – שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה

מה הכוונה בביטוי שיהיה הן שלך הן ולאו שלך לאו

“הן שלך הן ולאו שלך לאו”

מה מקור המושג? מה ביאורו? מה הקשרו?

התשובה
מאת: הרב יובל שרלו

שלום וברכה

המקור לביטוי זה הוא דברי הגמרא על “צדק צדק תרדוף”, ומשמעות הגמרא היא החובה מהתורה לעמוד מאחורי המילים שלך: כשאתה אומר שתיפגשו בשש שיהיה השש שש ולא שבע; כשאתה מתחייב דבר מה שתעמוד בהתחייבות זו, גם אם הדבר פוגע בך; כשאתה מכחיש דבר מה שתהיה ההכחשה שלך אמת ולא שקר.

אני מבקש להדגיש ולחזור ולהדגיש כי זו מצווה דאורייתא. היא מחייבת עמל רב – גם להיות ישר עם עצמך, גם להתחייב רק על דברים שאתה יכול לעמוד בהם, גם להודות על האמת, גם לעמוד מאחורי שלילה או דברי התחייבות כאלה ולעשות אותם. אני רואה במצווה זו את אחת מגולות הכותרת של עבודת המידות.

כל טוב

שאל את הרב – שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה

“שיהא הן שלך הן ולאו שלך לאו”

בכמה תשובות שהרב פרסם באתר, הוא ציטט את דברי חז”ל “צדק צדק תרדוף – שיהא הן שלך הן ולאו שלך לאו”. עניין אותי המקור למדרש זה. יש מדרש מוכר (בגמרא בבא-מציעא מט ע”א), על הפסוק “הין צדק” – “שיהא הן שלך צדק ולאו שלך צדק”, אבל כשחיפשתי באינטרנט את הפתגם שהרב ציטט – “שיהא הן שלך הן” – קיבלתי רק תוצאה אחת (פרט לתשובות של הרב), מספר מתי באוונגליון.

האם יש מקור יהודי למדרש זה?

התשובה:
מאת: הרב יובל שרלו

שלום וברכה

כנראה שאין ציטוט כזה, והציטוט שלך הוא הנכון. אני כותב כך בשיגרת הלשון, אולם בעקבות הערתך – אתקן.

את ספר מתי בוודאי איני מצטט.

כל טוב

Here’s the referenced cognate passage from Slavonic Enoch:

I SWEAR to you, my children, but I swear not by any oath, neither by heaven nor by earth, nor by any other creature which God created.

2 The Lord said: ‘There is no oath in me, nor injustice, but truth.’

3 If there is no truth in men, let them swear by the words ‘yea, yea,’ or else, ‘nay, nay!

4 And I swear to you, yea, yea, that there has been no man in his mother’s womb, but that already before, even to each one there is a place prepared for the repose of the soul, and a measure fixed how much it is intended that a man be tried in this world.2

The idea that a doubled affirmation or negation constitutes an oath actually appears in mainstream Jewish tradition, too:

אמר רבי אלעזר לאו שבועה הן שבועה

בשלמא לאו שבועה דכתיב (בראשית ט) ולא יהיה עוד המים למבול וכתיב (ישעיהו נד) כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי אלא הן שבועה מנא לן סברא הוא מדלאו שבועה הן נמי שבועה

אמר רבא והוא דאמר לאו לאו תרי זימני והוא דאמר הן הן תרי זימני דכתיב (בראשית ט) ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד המים למבול ומדלאו תרי זימני הן נמי תרי זימני:3

האומר פעמים על דבר אחד אעשנו או לא אעשנו הרי שבועה והוא שיתכוין לשם שבועה במה דברים אמורים כשאמרם זה אחר זה בלא הפסק אבל אם מבקשים אותו עליו והוא אמר לא אעשנו ובקשוהו עוד ואמר לא אעשנו לא הוי שבועה:4

An interesting application of this appears in the laws of Gittin, where it is invoked by the Levush to explain a tradition to adjure the various participants in the ritual against answering questions put to them with “הן הן” or “לאו לאו”:

ויזהיר הרב את הבעל והעדים והסופר שכשישאל אותם דברים מכאן ואילך לא ישיבנו לו על דבריו הן הן או לאו לאו פעמים רק יושיבו לו פעם אחת הן או לאו.

דשני פעמים הוו כמו שבועה והוי שבועה שאינה צריכה5

I have long been puzzled by this, however, as insofar as we are concerned about an unnecessary oath, one should never answer questions or requests with doubled language, e.g.:

Please take out the garbage.

I will, I will.

should be forbidden!

It is sometimes suggested that Levush understands that we are particularly concerned in the context of Gittin, just as we institute there so many other stringencies, especially ab initio, as אשת איש and ממזרות are such grave concerns, but this seems to me to miss the point; those stringencies are generally ones that could potentially – even if sometimes remotely and implausibly – impact the validity of the Get, but insofar as we are concerned with an unnecessary oath, I see no reason to be more concerned in this context than in others.

  1. בבא מציעא מט. – קשר []
  2. 2 Enoch XLIX – here. []
  3. שבועות לו.‏ []
  4. שלחן ערוך יו”ד רלז:ה []
  5. לבוש הבוץ והארגמן, הלכות גיטין סדר הגט סעיף נ”ה, ועיין פתחי תשובה על סדר הגט של המחבר ס”ק ל”א ובברכות המים סעיף ל”ד []
This entry was posted in אבן העזר and tagged , , , , , . Bookmark the permalink.

2 Responses to Minding One’s Yeas and Nays

  1. והוא שיתכוין לשם שבועה seems to be the only time it’s a problem, no?

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *