A Procedural Privilege Of the Working Class

From a recent issue of the Business Halacha Institute’s Business Weekly:

Prime Suspect, by Rabbi Meir Orlian

I arranged with Simon Kleinoff, the plumber, to clear the blockage in the kitchen sink this morning,” Mr. Laks told his wife.

“Oh, great!” she replied.

Simon arrived at 10 o’clock. He worked for a half hour, going in and out of the house to bring tools from his car.

Mrs. Laks came into the kitchen and opened the drawer near the sink.

“Have you seen my ring?” she asked Simon suspiciously.

“No, I haven’t,” Simon responded in a surprised voice.

“I left my ring in the kitchen drawer when I cleaned the kitchen this morning,” Mrs. Laks confided to her husband, panic-stricken. “There was no one else in the house other than Simon all morning, and he’s been in and out to his car numerous times.”

“Are you sure that you left it in the drawer?” Mr. Laks asked her.

“Absolutely positive,” she said. “I also noticed that the drawer was ajar and had been rummaged through.”

Mr. Laks went over to Simon.

“My wife is missing her ring,” he said. “She is positive that she left it in the drawer near the sink this morning, and only you were in the house today.”

“How dare you accuse me?” said Simon indignantly. “Your wife probably moved it and forgot where she put it.”

“She is sure she left it in the drawer,” said Mr. Laks emphatically.

“You have no evidence that I took it,” said Simon, shaking his head angrily. “Anyway, I just finished clearing the sink blockage. You owe me $150 for the repair and I’ll be off.”

“I’m not paying for anything,” said Mr. Laks. “I’m holding the repair payment in lieu of the ring, until we discuss this with Rabbi Dayan.”

“We’d better do that,” retorted Simon. “Let’s go right now!”

“My wife left her ring in the kitchen drawer, and it was taken,” Mr. Laks said to Rabbi Dayan. “Mr. Kleinoff was working in the kitchen then and was the only other person in the house. What recourse do we have?”

[They discuss the possibility of requiring an oath of Simon Kleinoff, and then move on:]

[Mr. Laks:] “Anyway, I want to withhold Mr. Kleinoff’s wages!”

This is a complicated issue,” replied Rabbi Dayan. “The Sma (74:49) writes that if the plaintiff grabs payment from the suspected thief unobserved (so that there is no evidence that he grabbed), he can keep the payment. Shach (75:64) and Taz (75:17) vehemently disagree; a person cannot take money from another when there is an element of doubt. Pischei Teshuvah (75:20) cites varying opinions of later authorities.

“Bottom line: since the plaintiff is already in possession of the money, he can keep it when he has a clear basis for his claim (see Pischei Choshen, Geneivah 1:[13]).”

Then I should be able to withhold the wages,” said Mr. Laks, “since I am in possession of the money.”

“It would seem so, provided that no one else was in the house and, due to the circumstances, your wife is sure that Mr. Kleinoff stole and not just that there is a good chance (see 408:2; Pischei Teshuvah 75:20).”1

R. Dayan’s final conclusion, that Mr. Laks may withhold Mr. Kleinoff’s wages due to their dispute over whether Mr. Kleinoff has stolen from him is actually far from clear, and involves us in a very complex and difficult area of hoshen mishpat procedure, frequently arising in real world situations: the question of whether and when a disputed claim of יש לי כנגדו suffices as a defense against an established, undisputed claim. In other words, even where the law is that a plaintiff who has seized the defendant’s property is entitled, ex post facto, to retain it, based on the principles of המוציא מחבירו עליו הראיה and קים לי, it does not necessarily follow that such a plaintiff who has not actually seized any of the defendant’s property may instead garnish his wages, or withhold payment of some uncontested obligation. Moreover, some poskim distinguish between the general claim of יש לי כנגדו, where one claim can be used to offset the other, and the particular case where the undisputed claim is for payment for services rendered, where the other, disputed, claim cannot be advanced as a defense against payment.

One proponent of this distinction is the Shach, in explanation of a mysterious ruling of the Rosh, codified by Maran; the context is the right of the laborer to eat from the grapes with which he is working:

איבעיא להו עושה בגפן זה מהו שיאכל בגפן אנחר ולא איפשיטא הלכך לא יאכל ואי אכיל לא מפקינן מיניה ולא מנכי ליה מאגריה דהיינו אפוקי כדאמר לעיל גבי משכנת2

This is baffling – since the laborer’s obligation to recompense the landowner for the grapes he has eaten to which he may have had no right is a clear possibility, why must the landowner, who is מוחזק, pay the claim of the laborer – let him use the possible claim he has for the illicit consumption of his grapes to offset the wages owed the laborer? The Shach explains that since the two issues are distinct, and the employee’s claim is in and of itself uncontested, the employer may not withhold payment due to his separate claim against the employee. Even though one may do so in the general case of two opposing claims, one certain and one doubtful, a claim for wages is special, as withholding wages violates five negative commandments and one positive one:

ואין להקשות לפי מ”ש לדעת הטור ורבינו ירוחם והרא”ש דתפיסה מהני בתיקו בדבר שהוא ממון, אם כן אמאי כתב הרא”ש וטור ורבינו ירוחם גבי בעיא דעושה בגפן זה … אמאי לא מנכינן ליה מאגרא, הא פשיטא בבעיא דלא איפשטא ותפס אם חזר חבירו ותפס ממונו מהני תפיסה ..

ועוד דהא הכא הבעל הבית מוחזק באגריה כבר ואמאי לא יועיל תפיסת בעל הבית לנכות לו מאגריה בבעיא דלא איפשטא, אלא ודאי התם טעמא אחרינא איכא דמהני תפיסת הפועל ולא משום בעיא דלא איפשטא –

הא לא קשיא (וגם מדברי מהר”ם יפה שהביא בסמוך מוכח דהטעם דלא מפקינן מיניה הוא משום בעיא דלא איפשטא וכמו שכתבתי)

דהא בלאו הכי איכא לאקשויי, דהא בתפס ברשות כולי עלמא מודים דמהני תפיסה בבעיא דלא איפשטא .. והרי כאן שהבעל הבית מוחזק בשכרו אין לך תפס ברשות יותר מזה,

ועוד דבלאו הכי יש להקשות על דברי הרא”ש אלו כמ”ש בספר מעדני מלך על מה שכתב הרא”ש דלא מנכינן ליה מאגריה כדאמר לעיל גבי משכנתא, ז”ל,

ותמיהא דהא הרא”ש מסיק התם במשכנתא בפרק איזהו נשך כרבינו אפרים דדוקא משכנתא לפי שברשותו היא אבל כי לא משכן גביה סלוקי בלא זוזי לא הוי אפוקי וצ”ע עכ”ל

ונארה לי ליישב כל זה בדרך אחד, והוא דודאי הפועל שתפס גוף הדבר שהספק עליו לא מפקינן מיניה, אבל הבעל הבית שחייב לו ממון בודאי ממקום אחר ועל ממון זה שביד בעל הבית לא נפל בו ספק רק על הענבים שאכל הפועל, לכך לא מנכינן ליה מאגריה.

וכן משמע במהר”ם יפה סימן של”ז שם וז”ל

ואי אכיל לא מפקינן מיניה שהרי ספיקא דדינא הוא והמוציא מחבירו עליו הראיה, מיהו אף על גב שהבעל הבית עדיין לא נתן שכרו והוא מוחזק בשכרו צריך לשלם לו ואינו מנכה בשכרו, דקיימא לן כל סלוקי בלא זוזי אפוקי ממונא הוא, ה”נ כיון שהבעל הבית ודאי חייב לו שכרו אלא שיש לו ספק תביעה על הפועל אם חייב להחזיר לו מה שאכל אם לא, ואי הוי מסלקינן ליה בלא תשלום ודאי שכרו הוי כאלו היינו מוציאין ממנו מה שאכל, וכבר אמרתי דהמוציא מחבירו עליו הראיה, עכ”ל

והשתא מייתי הרא”ש שפיר ראיה ממשכנתא, כי היכי דהתם בלא משכנתא, מנכין ליה ובמשכנתא לא מנכינן ליה, משום דבלא משכנתא אם כן אנו דנין על גוף הממון שביד המלוה לכך מנכינן ליה, אבל במשכנתא שהוא ביד המלוה שאין דנין על גוף המשכנתא רק על החוב לא מנכינן ליה להוציא המשכנתא מתחת ידו, ה”נ הכא כיון שחייב לו שכירות בודאי ואין הספק בגוף השכירות רק בענבים שאכל, לא מנכינן ליה.

ואין להקשות דהא כתבתי לקמן .. דאפילו תפס דבר אחר מהני תפיסה למאן דסבירא ליה דמהני תפיסה בספיקא דדינא,

ועוד דהכא כולי עלמא מודו דמהני תפיסה כמ”ש מהרש”ל פרק כיצד הרגל סימן ה’ ..

י”ל דשאני הכא כיון דהכובש שכר שכיר עובר בחמשה לאוין וגם בעשה, וכמ”ש הטור חו”מ ריש סימן של”ט, אם כן לא מהני תפיסה מכח ספק מקום אחר ודו”ק:3

[Incidentally, in a previous post, also revolving around an analysis published in the Business Weekly, we cited a responsum of Rav Akiva Eger in which he calls the Shach’s resolution דחוק.]

The נחל יצחק also suggests, based on this ruling of the Rosh, that a claim of wages is a special case, albeit for a different, more technical reason than that of the Shach:

ונידון מש”כ לעיל בשם הש”ך .. דאם יש לו חוב ברור על הלוה ומסופקים שניהם בחוב אחר אם מגיע מהמלוה להלוה דאם שניהם טוענים ספק אינו גובה. והקצות החושן השיג על זה. והנתיבות חיזק דברי הש”ך. ולכאורה יש להוכיח כסברת הקצות החושן מהא .. דפועל העושה בגפן זה … ועיין בט”ז שם ובאורים ותומים כללי תפיסה .. מה שהביא בשם הש”ך בתקפו כהן דתמהו על זה …

ולשיטת הש”ך הנ”ל יש להקשות עוד ביותר דהא אף אם נימא דהתפיסה לא מהני בספיקא דדינא. מכל מקום הא לא גרע זה הספק מן היכא דמסופקים שניהם באיזה חוב מצד איזה ספק שנולד להם אף שאינו בספק בדין ולא דררא דממונא. דאי נימא דאם נולד להם איזה ספק בחוב אחר אינו גובה את החוב הברור וכמ”ש הש”ך .. אם כן הוא הדין הכא מהאי טעמא לא יגבה השכירות כיון דמסופקים שניהם אם חייב הפועל להחזיר אכילת גפן האחר.

אבל לפי מש”כ הקצות החושן כנ”ל אתי שפיר משום דאמרינן בזה גם כן זה גובה כו’. …

אך י”ל בזה דהא נתבאר לעיל דעיקר סברת הש”ך הוא משום דמגביהו לחוב האחר בתורת פרעון. והוי כמו טוענים ספק בפרעון דאינו גובה. וכתבתי לעיל לבאר משום דאף דבעל חוב דינו בזוזי מכל מקום כיון דהוי מקום פסידא מגביהו מה שירצה וכמש”כ התוספות כתובות דף צ”ב.

והטעם הוא משום דהא דבעל חוב דינו בזוזי אינו זה רק מדרבנן … ועל כן שפיר יכול להגבותו בהחוב שתובע ממנו משום דשטרות בני גוביינא נינהו … אבל בפועל דדינו מן התורה בזוזי ואף אם לית ליה זוזי א”ל זיל טרח זבין ואייתי זוזי … ועל כן אינו יכול לסלקו בעד החוב שכירות על ידי גוביינא בהחוב שתובע מהפועל במה שאכל בגפן אחר. משום דהא מחוייב לסלקו במעות. ועל כן שפיר י”ל בזה דכיון דזה גובה וזה גובה על כן שייך שפיר סברת הקצות החושן הנ”ל. ומה שאין כן בסימן ע”ה דמיירי בחוב שאינו משכירות פועל על כן שפיר כתב הש”ך שם דמספיקא אינו גובה כנ”ל.

ולפי זה יצא לנו דין מחודש דאם החוב ברור הוא חוב משכירות פועל ומסופקים בפרעון באיזה חוב דבזה אף הש”ך מודה דגובה החוב הברור דהוא מן שכירות פועל כנ”ל:4

A paper I published a number of years ago (available at the Internet Archive – pp. 7-8) contains further discussion of the Rosh’s ruling.

  1. Rabbi Meir Orlian, Prime Suspect, in Business Weekly (Business Halacha Institute), Issue 132 / Parshas Toldos, Nov. 16, 2012 / 2 Kislev, 5773 – link. []
  2. פסקי הרא”ש בבא מציעא פרק ז’ סימן י’, וכן נפסק בשלחן ערוך חו”מ רלז:י []
  3. תקפו כהן סימן ל”ח – קשר []
  4. נחל יצחק סימן נ”ט אות א’ ענף ג’ – קשר‏ []
This entry was posted in publications, חושן משפט and tagged , , , , , , , . Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *