Kimhi On Christianity

On the recommendation of my friend Dan Rabinowitz, I recently visited the Library of Congress’s Words Like Sapphires: 100 Years of Hebraica at the Library of Congress, 1912–2012 (after briefly joining this year’s March for Life). One of the most interesting items on display was a first edition ([Bologna?] 1477) of Rav David Kimhi (Radak’s) commentary to Psalms opened to a heavily censored page:

Censored page from Radak's commentary to Psalms - end of Psalm 22.

Shown here is one of the earliest printed Hebrew books and the first with any portion of the Hebrew Bible. Like many Hebrew books from Italy, this copy shows the censorship instituted by the Catholic Church in 1553 following the public burning of the Talmud and other Hebrew books in cities across Italy. The historical and cultural processes over the centuries clearly play themselves out on the page displayed. A censor marked out the lines deemed offensive to the Church, which were re-written by the owner of the book into the margins. However, over time the black gall–ink of the censor’s pen has faded and, thanks to the work of the Library’s expert conservators, the original text is once again revealed.

[The beautiful, large [49M], gloriously high-resolution [5165x3259] original of the above image, in which one can clearly read the original printed text beneath the censor’s faded redaction lines, as well as the handwritten marginal text, is available here.]

I was unable at the time to make out what it was that the censor had found objectionable, and could merely see that the passage in question was at the end of the commentary to Psalm 22. Subsequent investigation revealed that the offending passage was Radak’s citation, and subsequent vehement rebuttal, of the Christological interpretation of the Psalm, למנצח על אילת השחר, as referring to Jesus’s persecution by the Jews and his ultimate crucifixion, a fate he deliberately chose in order to bring about the salvation of humanity. [Note that most printed editions of the commentary omit the passage entirely: Crimona 5321, Frankfurt am Main 5472, Amsterdam 5525, Amsterdam 5525, Lublin [5657?], Yerushalayim 5764 (this last one ironically titled פירוש רבנו דוד קמחי השלם); I have found it only in the edition of Salonika 5282 and in several modern, scholarly editions: Tel Aviv 5706, Yerushalayim 5727 and Bar Ilan’s מקראות גדולות הכתר.]:

וזה המזמור פרשו אותו הערלים על ישו, והוא מספר כל הרעות שעשו לו ישראל. והנה צועק הבן לאב מתוך הצרות ואומר: א-לי א-לי למה עזבתני, וכן כל המזמור. ושבשו מלת כארי ידי ורגלי ואמר כארו: לשון כי יכרה איש בור (שמות כא, לג), שתקעו מסמרים בידיו וברגליו כשתלו אותו. והטעה אותם הפסוק, ונפשו לא חיה, ואמרו: כי זה הוא אלוה שיכרעו לפניו כל יורדי עפר, והוא לא רצה לחיות נפשו, כי בתנאי זה ירד לקחת בשר שיהרגו הבשר ויושעו בזה יורדי גהינם, לפיכך לא רצה לחיות את נפשו אלא מסר עצמו ביד ההורגים אותו.1

Radak proceeds to sharply refute this exegesis, gleefully pointing out the inherent theological incoherence of the account and its many incompatibilities with the Biblical text:

ועתה ישמיעו לאזנם מה שפיהם מדבר!
הם אומרים כי לא רצה לחיות את נפשו ולהצילה מיד ההורגים אותו, אם כן למה היה צועק: א-לי א-לי למה עזבתני רחוק מישועתי, והוא לא רצה להיות נושע? והלא שכח תנאו!
ואומר: ולא תענה, והוא לא רצה להיות נענה?
ועוד אם הוא אלוה הוא עצמו יושיע עצמו,
ועוד שאמר: תהלות ישראל, והם המריעים לו? והיאך אמר: שהם מהללים הא-ל?
ועוד אמר: בך בטחו אבותינו, ואם הוא כמו שהם אומרים, לא היה לו אלא אב אחד?
ועוד האלוה יאמר על עצמו שהוא תולעת ולא איש!
והנה אמר: גל אל ד’ יפלטהו יצילהו, אם על הבשר לא פלטהו ולא הצילהו, ואם על האלהות לא היה צריך הצלה.
ואמר: כי אתה גחי מבטן: הוא עצמו המוציא מבטן.
ואמר: אספרה שמך לאחי. והאלוה אין לו אחים.
והנה כזב. כי הספור וההלל וההודאה אחר ההצלה הם והנה הוא לא נצל.
ואמר: כל זרע יעקב כבדוהו … כי לא בזה ולא שקץ ענות עני: וישראל המריעים לו, וענותו בזה האב ושקץ, והסתיר פניו ממנו, ובשועו אליו לא שמע. הנה כל דבריו שקר.
ואמר: כל משפחות גוים, והנה היהודים והישמעאלים לא יאמינו בו.

Here’s another censored page from this edition:

Another censored page - end of Psalm 72.

R. Y. L. Ha’Cohen Fishman (Maimon) discusses the vicissitudes of the anti-Christology in Radak’s commentary to Psalms, noting that a compilation these passages has been published in various works titled תשובות הרד”ק לנוצרים, which neglect to note that they are actually extracted from the commentary:

בראשונה השמיטו מפירוש הרד”ק לתהלים מה שכתב לסתור את דעת הנוצרים, אשר רצו להוכיח מספר תהלים על אמתת אמונתם, ראה מזמור ב’ פסוק י”ב; מזמור י”ט, פסוק י’; מזמור כ”ב, פסוק ל”ב; מזמור מ”ה, פסוק י”ח; … כן הושמט בדפוסים האחרונים … מה שכתב הרד”ק בסוף מזמור ע”ב … גם בסוף מזמור פ”ז, … השמיטו המדפיסים … וכמו כן בסוף מזמור ק”י … השמיטו בדפוסים שונים … מאמר שלם מאת הרד”ק …

הקטעים האלה מפירוש הרד”ק לתהלים נגד הנצרות, שנשמטו בכמה דפוסים נאספו על ידי מלקט אחד ונדפסו בספרים שונים בשם “תשובות הרד”ק לנוצרים”, מבלי להודיע שכל זה לוקח מפירושו לתהלים.2

R. Fishman proceeds to note that there is also a published disputation of Radak against the Christians, as well as published glosses to the Gospels, in which he discusses the (well-known) contradictions between its various books and claims that he has seen “French converts, pious and scholars in their laws, who have converted due to this”:

מלבד זה נדפס בספר “מלחמת חובה”, קושטא ת”ע, גם ויכוח הרד”ק עם הנוצרים … אבל מלבד הויכוח שלו וגם תשובותיו אלו, נדפס מאת הרד”ק גם השגות על האון-גליון ברבעון הצרפתי חוברת קל”ב עמוד רמ”ט והלאה ע”ש שהוא כותב בתוך דבריו על דבר הסתירות שבין ספר אחד לשני והוא כותב:

וכבר ראיתי גרים צרפתים, חסידים, חכמים בנימוסיהם, שנתגיירו מפני זה”;

R. Fishman concludes by suggesting that it was the existence of the putatively Torahphilic Albigenses sectarians in twelfth century Provence, Radak’s region, that emboldened him to publicly attack Christianity:

ואמנם יודעים אנו מפי ספרי התולדה כי בימים האלה, היה בצרפת הדרומית בפרובינציאה זאת המדינה שבה דר הרד”ק, מרכז חשוב לתורה וליהדות, ושם נוצרה אז בתוך הנוצרים כת האלביגענזים שהיו נוטים בלבם אחרי תורת היהדות, והיו ביניהם כאלה שאמרו גלוי ומפורש, כי תורת היהדות מצאה מסלה בלבם, ועל-כן אין כל פלא אם רבנו דוד קמחי מצא עוז בנפשו בימים ההם לצאת בגלוי נגד הנצרות

Further reading (and looking at pictures):

  • An article on the Words Like Sapphires exhibit.
  • Discussion of the Library’s collection of early Hebrew Bibles and the censored 1477 edition of Radak’s commentary to Psalms.
  • The Library’s guide to “The Books of the People of the Book”.
  • Raymond Apple on the anti-Christology in Radak’s commentary to Psalms.
  • Menahem Cohen on same.3
  1. ר’ דוד קמחי: הפירוש השלם על תהלים (מוסד הרב קוק: ירושלים תשכ”ז) סוף מזמור כ”ב עמוד נח – קשר []
  2. דברים אחדים מאת רב י. ל. הכהן פישמן, בתוך ספר תהלים עם פירושו הארוך של רבנו דוד קמחי ז”ל (תל-אביו תש”ו) – קשר, ועיין גם אברהם דרום, ר’ דוד קמחי: הפירוש השלם על תהלים, מבוא – קשר []
  3. Introduction to the Keter Mikraos Gedolos Psalms, pp. 20-23. An interview with Cohen – YouTube. []
This entry was posted in Tanach and tagged , , , , , , , , , , , , , , . Bookmark the permalink.

One Response to Kimhi On Christianity

  1. CS says:

    Nice post!

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>