I recently cited this argument of the Zemah Zeddek for the importance of avenging the murders of Jews by gentiles:
שאם ח”ו לא יהיו נוקמים מן הרוצח יהיה דמן של בני ברית ח”ו כהפקר ויוסיפו לעשות כאלה ח”ו והרי כל עוברי דרך בסכנה זו הם לכך צריכין כולם לסייע לזה וכן נהגנו פעמים הרבה ועשינו עם פרנסי הדור שהיו מעמידים גואלים לרדוף אחר הרוצחים ואפילו לפעמים כשהיינו יודעים שלא נוכל להוציא מכח אל הפועל להנקם מן הרוצח אפילו הכי היינו מעמידים גואלים לרדוף אותם בדין כדי שיהא מפורסם שאין דמן של בני ברית הפקר
A striking parallel to this ideological stance is found in the Or Ha’Haim Ha’Kadosh1:
ויאמרו הכזונה וגו’. צריך לדעת מה תשובה זו עושה למיחוש יעקב על השמדתו הוא וביתו … ואולי שיכוונו לומר … או ירצה להשיב כי אדרבה יסתכנו בין האומות כשיראו שבזוי אחד שלט בבת יעקב, ופעל ועשה כחפצו ורצונו לא תהיה לשונאיהם תקומה בין העמים, ואדרבה בזה תהיה חתתם על העמים ורעשו מפניהם:
- בראשית פרק ל”ד פסוק ל”א [↩]
This is very difficult from a Talmudic and Halachic perspective. No maarei mekomot are given. It seems to me that this is one of those things that is derived from emotions and not based within the system we know as halacha.
The lesson: There are areas where philosophies and outlooks cut right through the halachic decision process. This is one example. Shemitta (Hetter Mechira vs. Otzar Beit Din vs. Supporting Hamas) is another.
A.