In our discussion of the alleged Shabbos Robe Cartel, I mentioned that there is extensive discussion in the Halachic literature of the permissibility of undercutting the market price. In this post we shall give the basic background of that discussion, i.e. the Talmudic sources and the relevant rulings of the earlier Poskim; the rulings of the later Aharonim on our specific question will follow, בג”ה, in subsequent posts.
Lowering the Sha’ar
Our issue largely revolves around a few lines of Gemara in Ha’zahav1:
מתניתין: רבי יהודה אומר לא יחלק החנוני קליות ואגוזין לתינוקות מפני שהוא מרגילן לבא אצלו וחכמים מתירין ולא יפחות את השער [פירש”י. למכור בזול מפני שמרגיל לבא אצלו ומקפח מזונות חבירו] וחכמים אומרים זכור לטוב [פירש”י. שמתוך כך אוצרי פירות מוכרין בזול]:
גמרא: מאי טעמייהו דרבנן דאמר ליה אנא מפליגנא אמגוזי ואת פליג שיסקי: ולא יפחות את השער וחכ”א וכו’: מאי טעמא דרבנן [פירש”י. נקוט זכור לטוב לשון ברכה:] משום דקא מרווח לתרעא: [פירש”י. ואוצרי פירות יראו שהוזלו וימכרו בזול:]
The Halachah follows the Hachamim2, but do they only allow undercutting because of the consideration of מרווח תרעא, or is that reason only necessary for their approbation of זכור לטוב, as Rashi sees to imply, whereas undercutting is actually permitted regardless? This point, along with other questions related to this Gemara, are the subject of considerable contention among the Aharonim, as we shall see, בג”ה, in subsequent posts.
The Rema and the Aviasaf
Several Aharonim derive a prohibition against undercutting to an extent that destroys the viability of a competitor’s business from the celebrated ruling of the Rema in a dispute between his kinsman Rav Meir of Padua who had been involved in the printing of an edition of the Rambam’s Mishneh Torah, and the printer of a competing edition. We shall first give the background, and then cite the ruling itself.The Gemara states3:
אמר רב הונא האי בר מבואה דאוקי ריחיא ואתא בר מבואה חבריה וקמוקי גביה דינא הוא דמעכב עלויה דאמר ליה קא פסקת לחיותי …
אמר רב הונא בריה דרב יהושע פשיטא לי בר מתא אבר מתא אחריתי מצי מעכב ואי שייך בכרגא דהכא לא מצי מעכב בר מבואה אבר מבואה דנפשיה לא מצי מעכב …
Virtually all Poskim explain that Rav Huna and Rav Huna Brei D’rav Yehoshua disagree, and that the Halachah follows the latter who permits free competition, at least between two local businessmen4. There is, however, a mysterious ruling cited in the name of the Aviasaf5:
ומבוי הסתום מג’ צדדין רק בצד אחד יכנסו לו ודר ראובן אצל סופו הסתום ובא שמעון לדור כנגד הצד הפתוח שאין העבוד כוכבים יכול לילך שם אם לא ילך תחלה לפני פתח שמעון נראה דיכול לעכב עליו כדרב הונא … אביאסף
The Ha’gahos Maimoniyos seems to have understood that the Aviasaf held like R. Huna6:
[דעת הרמב”ם] כרב הונא בריה דרב יהושע דהוא בתרא לגבר רב הונא דאמר דינא הוא דמעכב עליה וכן פסק ר’ חננאל והתוספות. ובאביאסף נראה דעתו כרב הונא:
The Beis Yosef understood similarly, and therefore dismisses the Aviasaf as a Da’as Yahid7:
כתוב במרדכי … וכן כתבו בהגהות מיימון … ונראה דאביאסף סבר דלא כרב הונא בריה דרב יהושע ואם כן לדידן דקיימא לן כרב הונא בריה דרב יהושע לא מצי מעכב עליו:
The Rema, on the other hand, offers an interpretation of the Aviasaf which is consistent with the Halachah, and which he therefore accepts as normative8:
היסוד הפשוט הראשון [לזכות את מהר”ם פדווא, שלא יקנה שום איש כי אם ממנו] הוא בפרק לא יחפור … ואף על גב שהרב אלפסי והרא”ש פסקו דלא כרב הונא דקם ליה כיחידאי מכל מקום אומר אני שיש להתיישב בדבר שהרי במרדכי מייתי בשם אביאסף … אם כן משמע שהלכתא כוותיה דרב הונא מדמייתי ראייה מיניה, אלא על כרחך צריכין אנו לחלק דבדבר דברי היזקא כגון הכא גבי מבוי שבודאי יזיק לו כולי עלמא מודו דהלכתא כרב הונא, ואם כן בנידון דידן נמי בריא היזקא הוא כי היענטילומר השני נתן להכריז שכל ספר יוזיל זהוב טפי מהגאון. ומי ראה זאת ולא יבא אליו לקנות ממנו ויכול הוא להוזיל כי הוא מעשירי הארץ. לכן גם בדינינו הלכתא היא כרב הונא …
A similar position appears in a gloss to the Tur of questionable authorship9:
ולעניות דעתי נראה דגם רב הונא בריה דרב יהושע מודה בהאי דינא דחנות דהיה שמעון יושב בפתח ולא היה שום אדם יכול לעבור לראובן אם לא הלך תחלה לפני פתח שמעון וכן כתב המרדכי להדיא שם ומשמע דדוקא מכח זה פסק כן דזה מקרי ירד לחיותו ולא כשמעמיד החנות בצדו ועיי”ש ודוק:
There is considerable dispute among the Aharonim over this novelty, which although maintained by the Rema in his responsum, does not appear in his glosses to the Shulhan Aruch10. A full discussion of the issue is beyond the scope of this post; I shall merely note that the most important proponent of this novel stringency is Hasam Sofer11, and the most important opponent is Beis Efrayim12. The interested reader is directed to Ginas V’radim13, Neta Sha’ashuim14, Divre Haim (Sanz)15, Sh’ailas Shalom16, Avne Nezer17, Mishpat Shalom18, Maharsham19, L’vushei Mordechai20, Beis Shmuel Aharon21, Pis’he T’shuvah22, Igros Moshe23, Minhas Yitzhak24, Helkas Ya’akov25, Hoshen V’efod26 and Pis’he Hoshen27.
For our purposes, I merely note that some Aharonim derive from these rulings of Aviasaf and Rema a prohibition against undercutting which is drastic enough to destroy the viability of a competitor’s business, as we shall see, בג”ה, in subsequent posts.
- דף ס’ ע”א – ע”ב [↩]
- שו”ע חו”מ סימן רכ”ח סעיף י”ח [↩]
- בבא בתרא דף כ”א ע”ב [↩]
- רי”ף, תוספות ד”ה פשיטא, רא”ש סימן י”ב, רמב”ם שכנים פרק ו’ הלכה ח, טור ושו”ע חו”מ סימן קנ”ו סעיף ה [↩]
- הובא במרדכי שם רמז תקט”ז [↩]
- ברמב”ם שם אות ו [↩]
- סימן קנ”ו החלק השני [↩]
- (שו”ת רמ”א סימן י (סימן ט בדפוס אחר [↩]
- נדפס בדרכי משה אות ד’, אבל הדרכי משה עצמו כתב לעיל על דברי האביסף “ואין הלכה כן אלא כדברי רבוותא דפסקו דלא כרב הונא:”, ועיין שו”ת בית אפרים חו”מ סימן כ”ו, הגהות והערות במהדורת מכון ירושלים אות י”ז והגהות והערות על הדרכי משה הארוך אות י”ג, ובספר דרכי משה השלם הערה ט”ז [↩]
- his position in the Darchei Moshe is problematic, as above [↩]
- שו”ת חת”ם סופר חו”מ סימן קי”ח, הו”ד בפתחי תשובה סימן קנ”ו ס”ק ג [↩]
- שו”ת בית אפרים סימן כ”ו וכ”ז, ציינם הפתחי תשובה שם [↩]
- שו”ת גינת ורדים חו”מ סימן ג’ אות כ – כ”א [↩]
- שו”ת נטע שעשועים סימנים ל”ו – ל”ז [↩]
- שו”ת דברי חיים חו”מ חלק א’ סימנים י”ח – כ [↩]
- שו”ת שאילת שלום חלק א סימן י”ג [↩]
- שו”ת אבני נזר חו”מ סימן כ”ד [↩]
- סימן רל”ז קונטרוס תיקון עולם אות ג [↩]
- שות מהרש”ם חלק ה’ סימן ט”ו [↩]
- מהדורא קמא סימן י”ב – י”ג, ומהדורא תנינא סימן רע”א [↩]
- שו”ת בית שמואל אחרון סימן ו [↩]
- שם [↩]
- שו”ת אגרות משה חו”מ חלק א’ סימן ל”ח [↩]
- שו”ת מנחת יצחק חלק ב’ סימן צ”ד [↩]
- שו”ת חלקת יעקב חלק ב’ סימן ס”ה אות ב [↩]
- ספר חושן ואפוד קונטרוס מחזיק ברכה [↩]
- גניבה ואונאה פרק ט’ הערות ב, ח וט [↩]