ועל דבר הטענה שבין איש לאשתו שטענה שאין לו גבורת אנשים והוא הודה. הנה זה פשוט שכיון שהודה יוציא ויתן כתובה. …
ועל דבר אשר פסק בין הזוג הנ”ל שימתינו איזה זמן ובתוך כך יעסוק הבעל ברפואות אולי יש תרופה, יפה פסק וכן כתבו כל הגאונים הראשונים שלא למהר הגירושין בזה ולדבר על לב האשה אולי יש תקנה ברפואות ולא תאמר שזה הוא רק בנושא בתולה ובימי בחרות אבל בזו שכבר הוליד עמה ואחר כך נתקלקל אין להמתין על רפואות, לא כן הוא אלא אפילו בזקן יש תרופה כמו שכתב הריב”ש בסימן קכ”ז והביא ראיה מרבי יוחנן שאמר הן החזירוני לנערותי.
ואשר פסק שבמשך זמן הזה הוא יהיה בפני עצמו והיא תהיה בפני עצמה והבעל יספיק לה כל צרכה בזמן ההוא, מלתא דמסתבר פסק כי רוב חכמי הרופאים כתבו שהגרם הגדול לדבר זה הוא שנאת הנבעלת ואלו שיש כבר מריבה ביניהם והיותם יחד השנאה מתגברת ובכל עת שירצה לבעול השנאה תקלקל השורה וישען על ביתו ולא יעמוד ויתגבר החולי ולא יועילו הרפואות ולכן טוב שיתפרדו על זמן מה ובין כך יעסוק ברפואות.1
- שו”ת נודע ביהודה תנינא אה”ע סימן פ”ט, הובאו דבריו בפתחי תשובה אה”ע סימן קנ”ד ס”ק ט”ז [↩]