We recently discussed the motivation behind Shimon and Levi’s annihilation of Shechem. The Torah tell us that Ya’akov objected, considering it reckless. Radak explains that the root of their disagreement was psychological:
ויעקב היה מפחד כמנהגו, ובניו היו אנשי לב לנקום את חרפתם על נפשם.1
(Emphasis added)
It is said that a single word of a Rishon can convey much; here, the word כמנהגו is a clear reference to the remarkable but undeniable pattern of timidity and fear evident in the Torah’s biography of Ya’akov:
- ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק: אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה:2
- וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש השם במקום הזה ואנכי לא ידעתי: ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלקים וזה שער השמים:3
- ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנתי כשביות חרב: למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור: ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו: …4ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי:5
- וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו: ויירא יעקב מאד ויצר לו …6ויאמר יעקב … הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו פן יבוא והכני אם על בנים7
- ויאמר יעקב אל שמעון ולוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי:8
- ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה: … ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה:9
Indeed, no less an authority than Rambam maintains that Ya’akov’s fearfulness, at least in the face of the danger from Esav, was a character flaw:
והנה אין מתנאי הנביא שיהיו אצלו כל המעלות המדות עד שלא יפחיתהו פחיתות שהרי [והולך ומונה כמה פחיתות, לדעתו, בנביאים המפורסמים בתנ”ך, ובתוכם:] וכן מצינו בשמואל שפחד משאול וביעקב שפחד מפגישת עשו. אלו המדות וכיוצא בהן הם מחיצות בן השם יתברך עם הנביאים ע”ה10
Sholom Aleycha, akhi:
The first citation refers to Beresheeth 35, 30, but is there even such a verse?? Not in the Nuschaot I searched.
Perhaps RaDaK’s source was one of the midrashim, such as Psikta Zutarta:
וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו. א”ר שמואל בר נחמן בוא וראה בצדיקים כמה מתיראים מן החטא, שאחר כל הבטחון שהבטיח הקב”ה את יעקב אבינו היה מתיירא מעשו ושלח לפניו מלאכים, ולמה היה מתיירא, אמר זה עשרים ושתים שנה שלא ראיתי את אבי, ולא שימשתי אותו, שמא יגרום החטא, ויעמוד עלי ויהרגני, שעמד לפני אבי ושרתו, לפיכך וישלח יעקב מלאכים
And the Targum Yerushalmi expands on Beresheeth 30, 25 saying:
והוה כדי ילידת רחל ית יוסף ואמר יעקב ברוח קודשא דבית יוסף עתידין למהוי כשלהוביתא לגמרא ית דבית עשו אמר מכען לית אנא מסתפי מן עשו ולגיונו ואמר ללבן שלחני ואיהך לאתרי ולארעי
Rough translation: And when Rachel bore Joseph Jacob said by spirit of prophecy (“the holy spirit”) that the house of Joseph are destined to be as a flame to end that of the house of Esau and said, from now I am not afraid of Esau and hi legion…
So the fear was the fear of heaven, and the war against the Canaanites shall serve as proof: (Beresheeth Rabbah, parasha peh)
א”ל בטוחים היו על כחו של זקן ולא היה אבינו יעקב רוצה שיעשו בניו אותו המעשה וכיון שעשו בניו אותו מעשה אמר מה אני מניח את בני ליפול ביד אוה”ע מה עשה נטל חרבו וקשתו ועמד לו על פתחה של שכם
Alecha Ha’Shalom!
The citation was indeed incorrect; it is פרק ל”ד, not ל”ה. Thanks for pointing this out; I have corrected it.
Thanks!