Disingenuousness and Dissent II

The previous post discussed the legitimacy of the deliberate distortion of another’s view as a form of disagreement. This is reminiscent of Rav Yehudah Herzl Henkin’s provocative charge that in two very important areas of Halachah, Rav Moshe Feinstein misrepresented the views of his grandfather Rav Yosef Eliyahu Henkin – the latter’s lenient attitude toward to birth control, and his celebrated stringency with regard to marriages performed by non-Orthodox clergy:

[כתוב בספר פרדס רמונים1 “בדרך כלל, רק צורך בריאותי של האשה, גופני או נפשי, יכול להשפיע על התנגדות ההלכה לכל אמצעי המניעה” של הריון. לפי הנראה דבריו אלה הם על פי שו”ת אגרות משה חלק אבן העזר חלק ראשון סימן ס”ד שכתב שלא ראה למי שמתיר לאשה למנוע הריון זולת במקום סכנה. ברם שאלתי וראיתי כמה פעמים שהגאון מו”ז הרי”א הענקין זצלה”ה התיר הלכה למעשה לנשים למנוע הריון בשמוש באמצעים המותרים כשלעצמם למשך שנתיים ויותר אחרי לידת ולד חי, וכן שמעתי בארץ ישראל שהורה כן גדול אחד, והרבה נוהגים כן.2

הלכה זו של מניעת הריון אחרי לידה אינה למצניעיה ורבים צריכים לה, והגמו”ז זצלה”ה לאו יחידאה הוא כי כי הגרי”י רודערמאן ז”ל היה מורה כן ויש גדולים אחרים שנאמר עליהם כן. ומה שכתב בשו”ת אגרות משה חלק אבן העזר חלק א’ סימן ס”ד שלא ראה למי שמתיר לאשה למנוע הריון זולת במקום סכנה עכ”ל לאו אדעתיה כמו שכתבתי בבני בנים [חלק א’] סימן ל”א.

וגדולה מזו מצאנו במחלוקת בענין נשואים אזרחיים, שהגמו”ז בספר פרושי איברא הצריך גט אחרי נשואים אלה אם חיו ביחד ובשו”ת אגרות משה שם סימן ע”ד חלק עליו וגם כתב שאם השיאם רב רפורמי בודאי אינם צריכים גט. והגמו”ז כתב לו לבטל הוראה זו ובאשר לא נענה פרסם מחאה ב “הפרדס” ובסופו כתב וז”ל והפלא ופלא ממש תסמר שערות הראש מה שהקיל בנתקדשה לפני הרפורמים, וכי יש צורך במסדר קדושין, אם אמר יהודי לאשה הרי את שלי בפני עדים נעשית אשת איש. ואם לא היו עדים בשעת מעשה כשמתיחדים יחד הרבה שנים ומתפרסמים כאיש ואשתו יש כאן עדים וכו’ וזה היתר אשת איש לעלמא וכל בעלי הוראה מרעישים על זה עכ”ל וכעת נדפס מחדש בתשובות איברא סימן ע”ו.

ובהעלם ממחאת הגמו”ז כתב בשו”ת אגרות משה חלק אבן העזר חלק ג’ סימן כ”ג שאף (עם) [אם] נימא שגם ברשעים וכופרים הוא קדושין כסברת הגרי”א הענקין שליט”א וכו’ נמי אינו כלום בתלמידי הרעפארמער והראבייס וכו’ שהרי הוא כמתכוונים ממש בדוקא שלא יהיה ביאתם לקידושי תורה שלכוונה זו גם הגרי”א הענקין אין לחוש כלל עכ”ל וכן כתב בסימן מ”ה שכיון שהנשואין היו אצל ראבאיי קאנסערוואטיבי שמסתבר שלא היו שם עדים כשרים וכו’ והכא גם הגרי”א הענקין שליט”א יודה וכו’ עכ”ל, וכיון ששינה בו נעשה לו כהיתר וכתב כן עוד ג’ פעמים בחלק אבן העזר חלק ד’ סימנים ע”ה עד ע”ז. הרי שה’ פעמים הכניס בדעת הגמו”ז הפך מדעתו באמת למרות שהגמו”ז מחה עליו ברבים, והיא פליאה נשגבה ועל כל פנים אם בנשואי הרפורמים כך כל שכן שנעלם מהגרמ”פ ז”ל מה שהורה הגמו”ז בענין מניעת הריון שלא הופיע בכתב.3

Rav Henkin (fils) expresses amazement at Rav Moshe’s repeated misrepresentation of his grandfather’s view on marriages performed by non-Orthodox clergy, subsequent to the latter’s letter to him and public protest and unequivocal expression of his stringent view. Perhaps we may suggest that Rav Moshe was merely doing as Rav Zerahiah Ha’Levi did (according to Ramban) with respect to the Geonim, and pretending that Rav Henkin did not actually take the positions that Rav Moshe was convinced were incorrect. It is nevertheless odd that he would consider that a viable tactic, though, in light of Rav Henkin’s public, written, explicit statement to the contrary.

1. תשובה זו היא מהרב הענקין ל “רב אחד”, אבל מבואר מדברי התשובה שהוא רב משה דוד טנדלר, מחבר ספר פרדס רמונים – קשר [↩]
2. שו”ת בני בנים, חלק א’ סימן ל”א – קשר [↩]
3. שם חלק ב’ סימן ל”ח – קשר [↩]