חכמה בערכאותיהם תאמין; תורה בערכאותיהם אל תאמין

A footnote from Judge Dana Mark Levitz’s landmark opinion defining the notion of “voluntary impoverishment” in Goldberger v. Goldberger, 624 A.2d 1328 (Md. Ct. Spec. App. 1993) [Hat tip: Andy]:

Rabbi Jacob ben Asher (1270-1340), known as the “Ba’al Ha Turim” and considered one of the great authorities on Jewish Law, stated in his authoritative digest, “A man can be forced to work in order to maintain his wife and infant children.” Tur, Even Ha’ezec 70. Horwitz, Spirit of Jewish Law. Central Book Co. 1973.

This is an egregious misstatement of the Halachah, on two counts, as we shall see.1

Here is Tur’s full statement:

כתב הרב אליהו חייב אדם להשכיר עצמו כפועל לפרנס את אשתו דמספר כתובה נלמוד אנא אפלח ואוקיר ואזון ואפרנס יתיכי

ורבינו תם היה אומר שאינו צריך ומכתובה אין ללמוד דאנא אפלח אין פירושו שישכיר את עצמו אלא עבודה שדרך האדם לעשות בביתו כמו לחרוש ולזרוע

וכן כתב הרמ”ה לחיוביה למיעבד לא מחייבינן ליה …2

So Tur actually cites two opposing opinions, and does not decide between them. In fact, there is considerable debate over the Halachah, and Gra even claims that:

דעת רוב הפוסקים כרבינו תם3

Moreover, all this debate is over a husband’s obligation to work to in order to support his wife, but the solitary source known to the editors of Ozar Ha’Poskim to even consider the question of a father’s obligation to work in order to fulfil his obligation toward his children, Rav Yom-Tov Lipmann Heller, actually takes for granted that even Rabbeinu Eliyah does not require him to do so, since, as we have seen, the entire basis for his position is the text of the Kesuvah, which is referring to the various commitments undertaken by the husband vis-à-vis his wife, but makes no mention whatsoever of his obligations to his (future) children:

האב אינו חייב במזונות בתו. כתב הר”ב אבל קטני קטנים כו’ כופין את האב ומוציאין מידו בעל כרחו … אבל ודאי אינו חייב להשכיר עצמו בפועל לפרנסם. אפילו לסברת ר’ אליה שכתב שם בטור דבאשה חייב דהתם היינו טעמא דמספר כתובה נלמד אנא אפלח וכו’:4

1. I do not have access to Horwitz’s book, so I do not know whether the errors are his, or whether Levitz is misquoting. [↩]
2. טור אה”ע סימן ע [↩]
3. ביאור הגר”א שם ס”ק ט [↩]
4. תוספות יום טוב, כתובות פרק ד’ משנה ו’ – קשר, הובא באוצר הפוסקים סימן ע”א ס”ק א’ אות ז [↩]