How To Choose A Mate: Sir Thomas More and the Talmud

Sir Thomas More describes how the citizens of The New Isle Utopia choose their spouses (hat tip: Shades of Grey):

In choosing their wives they use a method that would appear to us very absurd and ridiculous, but it is constantly observed among them, and is accounted perfectly consistent with wisdom. Before marriage some grave matron presents the bride naked, whether she is a virgin or a widow, to the bridegroom; and after that some grave man presents the bridegroom naked to the bride. We indeed both laughed at this, and condemned it as very indecent. But they, on the other hand, wondered at the folly of the men of all other nations, who, if they are but to buy a horse of a small value, are so cautious that they will see every part of him, and take off both his saddle and all his other tackle, that there may be no secret ulcer hid under any of them; and that yet in the choice of a wife, on which depends the happiness or unhappiness of the rest of his life, a man should venture upon trust, and only see about a hand’s-breadth of the face, all the rest of the body being covered, under which there may lie hid what may be contagious as well as loathsome. All men are not so wise as to choose a woman only for her good qualities; and even wise men consider the body as that which adds not a little to the mind: and it is certain there may be some such deformity covered with the clothes as may totally alienate a man from his wife when it is too late to part from her. If such a thing is discovered after marriage, a man has no remedy but patience. They therefore think it is reasonable that there should be good provision made against such mischievous frauds.1

The basic concern that “there may be some such deformity … as may totally alienate a man from his wife” is, of course, endorsed by Hazal:

[אמר] רב יהודה אמר רב אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו ורחמנא אמר (ויקרא יט) ואהבת לרעך כמוך2

Several Aharonim, however, have noted that in their culture, this interdiction had fallen into desuetude. Rav Yehoshua Falk Ha’Cohen declares that in his community, “in the vast majority of cases” marriages were arranged without the fiancé having seen his fiancée:

ומה שאנו נוהגין בשידוכין שבינינו שרובא דרובא משדכין על ידי שדכן ושליח ואין החתן רואה אותה היינו משום דאין זה אלא שידוכין בעלמא שנתקשרו יחד אבל מכל מקום החתן רואה את הכלה קודם שיכניסנה ויקדשנה

או שאנו סומכין על מה שכותבין התוספות בריש האיש מקדש על מה שאנו משיאין הקטנה (אף על גב דאמר רב אסור לאדם שיקדש את בתו כשהיא קטנה עד שתגדל ותאמר בפלוני אני רוצה – כתונת פסים) דאנו בגלות ואין לנו תמיד סיפוק צרכי הנדוניא גם אנו מתי מעט ואין מוצאין תמיד זיווג הגון והרמ”א כתבו סימן ל”ז ואם כן גם כן אם היה מחויב להמתין עד שיראנה דלמא בתוך זמן יארע איזה סיבה שאינו יכול לקדשה והוי כמו אי אפשר שכתב בית יוסף דמותר לקדשה:3

Rav Hillel Hertz wonders at Rav Falk for overlooking the fact that the bride and groom meet and converse at the חתן מאל, a party held the night before the wedding, and he declares that מנהג ישראל תורה, and that our concern is certainly the basis for this institution:

ועיין בפרישה מה שהקשה … והנה תמיה מה שכתב כשיקדשנה איך נשכח ממנו שעושין סעודה בלילה קודם החופה שקורין חתן מא”ל ושם מספרים החתן עם הכלה ורואין זה את זה לפני כל הקרואים ובודאי מפני זה תיקנו סעודה זו ומנהג של ישראל תורה היא ועושין סעודה כדי לחבבם זה את זה שלא תתגנה על זה וסבור וקיבל שלא יהיה מזה איזה טענה וזה פשוט ועיין עוד שם בפרישה טעם אחר והוא טעם חלוש מאד אלא עיקר כמו שכתבתי:4

But what about the insistence upon nakedness? Does this have any counterpart in our tradition? Yes, it does:

משנה היו בה מומין ועודה בבית אביה האב צריך להביא ראיה שמשנתארסה היו בה מומין הללו ונסתחפה שדהו נכנסה לרשות הבעל הבעל צריך להביא ראיה שעד שלא נתארסה היו בה מומין אלו והיה מקחו מקח טעות דברי ר”מ וחכמים אומרים במה דברים אמורים במומין שבסתר אבל במומין שבגלוי אינו יכול לטעון ואם יש מרחץ באותה העיר אף מומין שבסתר אינו יכול לטעון מפני שהוא בודקה בקרובותיו:5

We see that it is taken for granted that a man would certainly avail himself of any opportunity to have a full body inspection performed on a potential wife.

Two related Talmudic passages:

רבא אמר רישא כאן נמצאו וכאן היו סיפא נמי כאן נמצאו וכאן היו איתיביה אביי נכנסה לרשות הבעל הבעל צריך להביא ראיה שעד שלא תתארס היו בה מומין אלו והיה מקחו מקח טעות עד שלא תתארס אין משתתארס לא ואמאי לימא כאן נמצאו וכאן היו א”ל משנתארסה משום דאיכא למימר חזקה אין אדם שותה בכוס אא”כ בודקו והאי ראה וניפייס הוא אי הכי עד שלא תתארס נמי אלא אמרינן חזקה אין אדם מיפייס במומין הכא נמי חזקה אין אדם מיפייס במומין אלא משנתארסה משום דאיכא תרתי חזקה העמד הגוף על חזקתו וחזקה אין אדם שותה בכוס אא”כ בודקו והאי ראה וניפייס הוא מאי אמרת חזקה אין אדם מיפייס במומין הוי חדא במקום תרתי וחדא במקום תרתי לא אמרינן עד שלא תתארס העמד הגוף על חזקתו לא איכא למימר מאי איכא חזקה דאין אדם שותה בכוס אלא אם כן בודקו והאי ראה וניפייס הוא אדרבה חזקה אין אדם מיפייס במומין והעמד ממון על חזקתו6

אמר עולא דבר תורה ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה שנאמר (ויקרא כב) וכהן כי יקנה נפש קנין כספו והאי נמי קנין כספו הוא מה טעם אמרו אינה אוכלת …

רב שמואל בר רב יהודה אמר משום סימפון אי הכי נכנסה לחופה ולא נבעלה נמי התם מיבדק בדיק לה והדר מעייל …

אלא לרב שמואל בר יהודה קמייתא משום סימפון ובתרייתא משום סימפון מאי בינייהו איכא בינייהו בדיקת חוץ מר סבר בדיקת חוץ שמה בדיקה ומר סבר בדיקת חוץ לא שמה בדיקה:7

  1. Utopia, Book II: Of Their Slaves, and Of Their Marriages – link. []
  2. קידשוין מא. – קשר []
  3. דרישה, אה”ע ריש סימן ל”ה []
  4. בית הילל אה”ע שם, הובאו דבריו בקיצור בבית שמואל שם ס”ק ב’ ובבאר ביטב שם ס”ק ב’ – קשר. ועיין בנטעי גבריאל (שידוכים – תנאים) פרק ג’: “ראית החתן הכלה קודם השידוך”‏ []
  5. כתובות עה. – : – קשר []
  6. כתובות עה: – עו. – קשר []
  7. שם נז: – נח: – קשר []

3 thoughts on “How To Choose A Mate: Sir Thomas More and the Talmud”

  1. Intressante that the bridegroom is presented to the potential bride. Makes sense. The Gemaras seem to say that we’re only concerned about a simpon upon the woman. But why? If a man is totally “mee-us” to a woman the din is she may sue for divorce. So we see chazal were not totally oblivious to the fact that the pysical component of a mate is importan to the woman, too, albeit not to the same degree as the other way around. So why is there no concern of simpon on the man?

    And the Thomas More test you describe (“stand up and let’s see whatchu got”) is less problematic for a woman than a man.

    1. סימפון is invoked as a possibility that the marriage may be retroactively determined to be void, and an ארוסה must therefore not eat תרומה, since she may turn out to have never actually been married (כתובות נז:‏). The fact that if the husband has a defect, the wife may be entitled to sue for divorce, does not retroactively invalidate the marriage, and theres is therefore no problem with regard to תרומה.

      There may be other contexts of סימפון and ביטול קידושין due to מומין, but this would be my initial response.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *