Words Mean What We Want Them To Mean

A while ago, in the course of a conversation with an acquaintance who was engaged to be married, I referred to his “fiancée”. At the time, I was fairly new to that particular social milieu, and my acquaintance, probably assuming that I was unfamiliar with the vernacular, gently told me that “We say כלה here.” I had actually been well aware of that; the question is – is this usage legitimate?

In a similar vein, I was recently involved in an argument over the current Hebrew usage of the term אירוסין to refer to engagement, as opposed to its traditional meaning of formal betrothal, i.e. a stage of actual marriage, where adultery is punishable by death. I and others were unhappy with this redefinition of the term, particularly since we have traditionally had a perfectly good word for engagement: שידוכין. Others maintained that there was no problem – language evolves.

Ultimately, this is the classic prescriptivism vs. descriptivism debate. Recently, though, I discovered several sources showing that the above uses are actually centuries old, and are not merely corruptions of the modern era. And indeed, there are actually significant Halachic consequences to this, as we shall see.

Using “ארוס”and “ארוסה” To Refer To A משודך and משודכת

Rosh tells us that in the לשון העולם a betrothed woman is called “ארוסה”, and therefore a קול that a woman is an ארוסה does not require her to obtain a Get:


ראובן שידך רבקה ושלח לה סבלונות

שאלו בני העיר למוליכי הסבלונות למי אתם מוליכים אלו הסבלונות אמרו לרבקה מאורסת ראובן הנזכר,

ויצא לה קול בעיר שהיא ארוסה לו.

ילמדנו רבינו אם הן אלו קדושין או ספק קידושין להצריכה גט כיון שיצא הקול בעיר שהיא ארוסתו.


יראה שאין כאן קול להצריכה גט. דמשום סבלונות אין כאן מיחוש שנהגו בארץ הזאת דמסבלי והדר מקדשי,

ואי משום קול שהיו הנשים [אומרות] שהם מוליכות הסבלונות לרבקה ששלח לה ארוסה ראובן, לאו קול הוא להצריכה גט שכן לשון העולם לקרות למשודכת ארוסה. …1

Referring To An Engaged Couple as חתן וכלה

In a similar vein, the Aharonim explain that just because a betrothed couple have been referred to as חתן וכלה does not mean that they are actually married, since, once again, בלשון העולם these terms are used even for couples who are merely engaged:

וכל זה [דחוששין לסבלונות ומצריכים גט על פי תנאים מסויימים] ששולח סתם אבל אם פירש בהדיא ששולח לה לשם סבלונות ליכא למיחש לפרש”י וכל שכן אם אמר ששולח לשם דורון בעלמא אפילו אמר שהחתן שלח לכלה2

שהחתן שלח לכלה. כלומר ואין לשון חתן וכלה מורה על קידושין דגם משודך ומשודכת נקראים חתן וכלה בלשון העולם:3

שהחתן שולח לכלה. דמשודכת נקראת גם כן בלשון כלה:4

That Old-Time Religion

On the other hand, there is an opinion that rails against the new-fangled custom of newspaper and other types of engagment anouncements that use the term מאורשים, arguing that it should not be used for engaged couples, for exactly the abovementioned reason, to avoid the generation of a קול:

מה שנשתרבב המנהג בזמן האחרון כשמודיעים בעתונים או על ידי פתקאות ומכתבים גלויים מקישור תנאים של החיתון, מדפיסים פלוני ופלוני “מאורשים”, זה לא נכון דלשון אירוסין בלשון התורה וגמרא, וגם אחר חתימת התלמוד, וגם עד דורנו האחרון, קוראים לקידושין אירוסין, ולא לעשיית תנאים, אם כן בוודאי לא נכון לכתחלה לומר על קישור תנאים לבד שנעשה אירוסין.

ולכתחילה יש לחוש למה שכתוב במשנה שלהי מסכת גיטין דף פ”ח ע”ב יצא שמה בעיר מקודשת, מקודשת, ולפעמים על ידי כמה סיבות נתבטל השידוך, ולמה נפרסם בעולם שהיא מקודשת בעוד שאין כאן אפילו ריח קידושין.5

As we have seen, the claim that “even after the sealing of the Talmud, until this latest generation, קידושין are called אירוסין, but the drawing up of the תנאים are not” is simply incorrect.

  1. שו”ת הרא”ש (מכון אור המזרח / מכון ירושלים: תשנ”ד) כלל ל”ה סימן י”ב, הובאו דבריו בבית יוסף אה”ע סימן מ”ו ובחלקת מחוקק שם ס”ק י”א []
  2. הגהת רמ”א שם סימן ריש מ”ה []
  3. חלקת מחוקק שם ס”ק ד’, ועיין גם דבריו בסימן מ”ו ס”ק י”א []
  4. בית שמואל שם ס”ק ו []
  5. נטעי גבריאל (שידוכים – תנאים) פרק כ”ג הערה כ”ו בשם “קול אריה (נישואין)”‏ []

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *