Speaking Ill Of the Dead

From the introduction to a review of Od Yosef Chai Volume 3, a restoration of recordings of Cantor Yossele Rosenblatt:

Wow. There are few things as scary as reviewing a R’ Yossele Rosenblatt album! Aside for the fact that there are and were few voices that can even compare to his, one must be very careful about is what said about anyone posthumously. For this reason, I will try to focus more on the song itself and the re-mastering more than anything else.

The implication of this paragraph is that speaking ill of the dead is more problematic than maligning the living, but as my father often points out, Halachah apparently takes the exact opposite view! As Rav Yaakov Kamenetsky notes, the latter violates the Biblical prohibition against slander, which applies even to truth, whereas the former is only prohibited by a חרם הקדמונים, which only applies to falsehood:

שאלני תלמיד א’ איך צריך להסביר מה שסיפרה התורה סיפורים אלו על אחי יוסף, וכי אין זה בגדר לשון הרע?

ומתחלה עניתי דבאמת לשון הרע אינו אלא על החיים, ועל מתים מותר מצד הדין ואינו אלא חרם הקדמונים [עיין או”ח סימן תר”ו סעיף ג’], והחרם אינו אלא על מוציא שם רע ולא על לשון הרע.

אבל באמת קושיא מעיקרא ליתא, דהרי אחי יוסף דנו אותו למיתה על פי הדין, והם פסקו כן משום שחשבו שכן הוא דין תורה ולא משום שעיוותו את הדין, [ועיין שם שהאריך בזה]1

1. אמת ליעקב (ספר עיונים במקרא על התורה), מהדורה שלישית (מכון “אמת ליעקב”: נוא יורק – קליבלנד תשנ”א), בראשית לז:יח, עמוד קצד [↩]