[Follow-up to the tale of Rahamim the pious lollipop seller.]
While there is no explicit and unambiguous Talmudic / Halachic injunction against taking a true oath, there is clear disapproval expressed in the tradition, as well as evidence that pious Jews would commonly avoid taking honest oaths even at the cost of significant sums of money. Here are some sources:
ויקרא רבה
אמר ר’ איבו מפני מה משביעין האדם בספר תורה ומביאין לפניו נודות נפוחים, לומר אתמול היה הנוד הזה מלא גידים ועצמות ועכשיו הוא רק מכולן, כך המשביע את לחברו לשקר סוף שיצא ריקם מכל ממונו.
ר’ אסי אמר על שקר, ר’ יונה אמר אפילו על אמת. …
עובדא הוה בחדא איתתא דעלת למילש גבי מגירתא, והוו צירין בשושיפה תלתא דינרי. נסבתהון ויהבת יתהון על גבי סדרא. אגבלן בלישא. אפה פתא ואזלה לה.
אמר לה בעלה הב לי תלתא דינרין. אזלת בעיא להון גבי מגירתא, אמרה לה דלמא חמית לי הלין תלת דינרין. הוין לההיא מגירתא תלתא בנין. אמרה לה תקברנה ההיא איתתא ברא אי היא ידעה בהון. גרמון חובין וקברתיה.
אמרה אלולי דההיא איתתא חשידה בהון לא הוה קברה ליה. אזלה ואמרה לה דלמא חמית לי להלין דינריא. אמרה ההיא איתתא תקבור בנא אחרינא אי היא ידעה בהון. גרמון חובין ומית ברא אחרינא.
זמן אחרן אמרה לה דלמא חמית לי הלין דינרין. אמרה תקבר ההיא איתתא ברא תליתאה אי היא ידעה בהון. גרמון חובין וקברתיה.
אמר לה בעלה לית אנת אזיל למנחמה להדא מגירתיך. נסבת תרין עגולין דפתא ואזלת מנחמת יתה. כיון דקצון עגולה נפקין הלין תלת דינרי מנה.
הדא דבריתא אמרין בין זכאי בין חיב לידי מומי לא תעול.1
חובות הלבבות
והוא חייב להזהר מכל מה שיביאהו להשבע בשם הבורא יתברך לקים את האמת ולבטל את השקר, ומכל שכן לקים את השקר ולבטל את האמת …2
ספר חסידים
יהודי אחד היה מחויב שבועה לנכרי אמר מה אעשה אם אשבע באמת אוציא כספי מידו בשבועת אמת אתן חציו לצדקה אמר מי שאמר מוטב תשבע באמת והחכם אמר אפילו אם תתן כלו לצדקה ומשלך עוד תוסף לצדקה מוטב שלא תתן לצדקה ולא תשבע אפילו באמת כי כמה כרכים נחרבו עבור שבועת אמת לכך יזהר אדם שלא יעשה עם הנכרי ועם היהודי אלא בפני עדים:
יהודי אחד העלילו עליו הנכרים ואמרו לו כך וכך עשית לנו והוצרך לישבע שלא עשה ונשבע באמת אמר לחכם אני מצטער שנשבעתי אף על פי שבאמת נשבעתי ובעל כרחי הוצרכתי לישבע כדי שלא ימיתו אותי לפי שאבי ואמי לא נשבעו מעולם ואפילו באמת
אמר לו החכם אם תרצה שיתכפר לך קבל עליך שלא תזכיר שם שמים לא באמת ולא בחנם ולא בשום לשון כמו שרגילים לומר כך יעזרני ד’ ואתה אל תאמר כך אלא כשתקרא בפסוק ואפילו אם יהי לך משא ומתן אלא אם כן תוכל להאמין בלי שבועה כדי שלא יביאך לידי שבועה:3
חת”ם סופר
נשאלתי מאת כבוד הדרתו מנא הא מילתא דרגיל על לשונינו דאפילו שבועת אמת עבירה היא ועל ידי זה נמנעים מלשבוע אפילו שבועת אמת ומתפשרים בכל מה דאפשר רק שלא לשבע אפילו באמת גם כי אמרו חז”ל אלף עיירות היו לינאי המלך וכולם נחרבו על עון שבועות אמת מכל מקום היא גופו היכי רמזא אלו דברי פר”מ עיין ספר חסידים סימן תי”ח תי”ט:
הנה נאמנים עלינו דברי חז”ל ומכל מקום ליכא מילתא דלא רמוז בקרא …
[ועיין שם שפלפל, והעלה:] ומנהג ישראל תורה ואין להרהר ואחתום בברכה הכ”ד א”נ.
ויעיי’ דבר זה מבואר בספר חובת הלבבות פרק ו’ משער האהבה ע”ש וברבה פ’ ויקרא אמרינן ברייתא בין חייב בין זכאי למומי לא תיעול פירוש לשבועה לא תכנס אפילו זכאי ע”ש.4
שערי דעה
בענין מה שנזהרו רוב העולם שלא לישבע על אמת בשביל ממון ורבים מהחרדים על דבר ד’ מפסידים ממון על ידי זה
והנה נמצא כתוב בזה על שם הרדב”ז ז”ל שהוא חסידות של שטות
אמנם לפענ”ד יש לזה מקור בגמרא בעובדא דרבה בר שרשום בבא בתרא (דף ל”ג) [עיין שם מה שפלפל בזה.]5
פרדס יוסף
והנה מה שנזהרו רוב העולם שלא לישבע על אמת בשביל ממון ורבים מהחרדים מפסידים ממון הרבה על ידי זה
עיין בויקרא רבה … ובספר חסידים … ועיין חובות הלבבות [ועיין שם שהביא עוד מקורות על שאלה זו] … ועיין עוד בשו”ת חת”ם סופר … ומצאתי עוד בשו”ת שערי דעה [ועיין שם עוד]6
- ויקרא רבה (ירושלים תשס”א), סדר ויקרא פ”ו [ה,א], עמודים סב-ג. [מהדורה אחרת – קשר] [↩]
- חובות הלבבות, שער אהבת ד’ פרק ו’ – קשר [↩]
- ספר חסידים סימנים תיח-ט – קשר [↩]
- שו”ת חת”ם סופר, חו”מ סימן צ’, הובא בפתחי תשובה חו”מ סימן פ”ז ס”ק כ”ב – קשר [↩]
- שו”ת שערי דעה חלק א’ סימן ק”צ – קשר [↩]
- פרדס יוסף, בראשית, פרשת ויצא (לא) אות נג – קשר [↩]