Facing the Falsehoods Of History

I recently encountered a cryptic comment of Rav Ya’akov Emden, in the context of the Tosaphist discussion of the custom to date Gittin to the Creation, in apparent defiance of the Mishnaic / Talmud requirement to date from the reign of the local sovereign:

מתני’ כתב לשום מלכות שאינה הוגנת לשום מלכות מדי לשום מלכות יון לבנין הבית לחורבן הבית היה במזרח וכתב במערב במערב וכתב במזרח תצא מזה ומזה וצריכה גט מזה ומזה …1

אמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי ר”מ אבל חכמים אומרים אפילו לא כתב אלא לשם סנטר שבעיר הרי זו מגורשת ההוא גיטא דהוה כתיב ביה לשם איסטנדרא דבשכר שלחה רב נחמן בר רב חסדא לקמיה דרבה כי האי גוונא מאי שלח ליה בהא אפילו ר”מ מודי מאי טעמא מאותה מלכות הוא ומאי שנא מסנטר שבעיר התם זילא להו מילתא הכא שביחא להו מילתא אמר ר’ אבא אמר רב הונא אמר רב זו דברי ר”מ אבל חכמים אומרים הולד כשר ומודים חכמים לר”מ שאם שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה שהולד ממזר אמר רב אשי אף אנן נמי תנינא שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה הא מאן קתני לה אילימא ר”מ ליערבינהו וליתנינהו אלא ש”מ רבנן ש”מ:2

זו דברי ר”מ אבל חכמים אומרים הולד כשר. פי’ בקונט’ דאשלום מלכות קאי וקשה לר”ת דא”כ פליגי אדרב יהודה אמר שמואל דלעיל דאמר אבל חכמים אומרים אפי’ לא כתב אלא לשם סנטר שבעיר הרי זו מגורשת דמשמע מגורשת ותינשא לכתחילה אע”פ שלא נכתב לשם מלכות א”כ היאך אנו כותבין בגיטין לבריאת עולם הא קיי”ל כרב באיסורי ולדידיה אסור לגרש בו לכתחילה ולספרים דגרסי לעיל אמר רב יהודה אמר רב קשה דרב אדרב ונצטרך לומר דאמוראי נינהו אליבא דרב

ואומר הרב רבי אלחנן דלא קשה מידי דבסנטר העיר כשר טפי לפי שהוא ממלכות העיר אבל לשם מלכות אחרת אסור לגרש בו ובדיעבד הולד כשר ומשום דר”מ בעי מלכות חשובה קאמר אבל חכמים אומרים אפילו סנטר דגרע הויא מגורשת כיון דהוא מאותה מלכות ועדיף ממלכות אחרת ומה שאנו כותבין לבריאת עולם משום דהשתא ליכא שלום מלכות בכך שאפי’ עובדי כוכבים אינם מונין לשנות מלכים אבל בימי חכמים היו רגילין למנות לשנות מלכים כדאמרינן בגט פשוט (ב”ב דף קסד:) מנהגה של אומה זו מלך שנה מונין לו שתים פי’ שהיו כותבין כן בשטרותיהן לכבוד המלך לומר מלך הרבה

והרב ר’ יוסף פי’ דעכשיו אין המלכות מקפדת ולהכי לא כתבינן לשנות מלכים תדע דהא ר”מ מודה דכתבו לשם איסטנדרא כשר משום דאין מלכות מקפדת

ור”ת מפרש דלאו אשלום מלכות קאי זו דברי ר”מ אלא אהיה במזרח וכתב במערב אבל לשום מלכות אחרת מותר לגרש בו לכתחילה לרבנן ולא פליג אדרב יהודה דלעיל ומגורשת היינו שתתגרש בו לכתחילה קאמר אפי’ נכתב לשם סנטר דזילא בהו מילתא וכל שכן השתא שמותר לכתוב לבריאת עולם דלא זילא בהו מילתא כלל דלא מתקנאים בזה וקיי”ל כחכמים ואע”ג דסתם לן תנא כר’ מאיר מ”מ מדקאמר לעיל ומשום שלום מלכות הולד ממזר אין ר”מ לטעמיה כו’ וכן בפ”ק (לעיל ה:) משום דלא אמר בפני נכתב ובפני נחתם יוציא והולד ממזר ומשני אין ר”מ לטעמיה כו’ משמע דלית הלכתא כוותיה והשתא אתי שפיר דקאמר דיקא נמי דמודים חכמים לר”מ בשינה שמו ושמה מדלא ערבינהו בהדי היה במזרח כו’ דדמיא ליה ומיהו קשה לפירוש רבינו תם דלקמן בפרק בתרא (דף פו.) פריך אההיא דשלשה גיטין פסולין ותו ליכא והא איכא שלום מלכות התם הולד ממזר הכא הולד כשר הניחא לר”מ אלא לרבנן דאמרי הולד כשר מאי איכא למימר אלמא משמע דשלום מלכות דווקא בדיעבד הולד כשר לרבנן אבל לכתחילה אסור לגרש בו ורבינו תם גריס לקמן וכן נמצא בפי’ רבינו חננאל והא איכא שלום מלכות וכו’ ולא פריך משלום מלכות אלא מבבא שאחריה דהיה במזרח וכתב במערב:3

דלא מתקנאים בזה. אף על פי שהיה להם מקום להתקנא לפי שטת שטותם שמאריכים שנות עולם לפי מנינם כבר עברו כמה מאות שנים מתחלת היצירה יתר על מנין שלנו:4

While I do not fully understand the sense of Rav Emden’s terse remark, it seems to be a reference to the notorious problem of the Missing Years. Elsewhere in his writings, he indeed opposes quite vehemently those who reject our traditional chronology in favor of that of the Gentiles, as documented by Mitchell First in his landmark survey of the topic, Jewish History in Conflict: A Study of the Major Discrepancy between Rabbinic and Conventional Chronology5:

Jacob Emden6 argues that those who view the Persian period to have been a protracted one cannot be correct because their view contradicts not just the statements of the Sages but also the biblical verses. He writes7:

ד’ יצילנו מדעת החיצונים כילדי נכרים יספיקו
המוסיפים הרבה במנין מלכי פרס ומאריכים
שנותיהם מאד ולא ימצאו ידיהם ורגליהם בבית
המדרש כי בהכרח יצטרכו להכחיש גם המקראות …

May God save us from the view of those outsiders, who “please themselves in the children of strangers” (Isaiah 2:6), who add many to the number of Persian kings and increase their years greatly. They do not know their way in Jewish learning because they will necessarily be forced to contradict the biblical verses8 as well …

He affirms the tradition that the Medeo-Persian period spanned 52 years and corrects the text of SO that was before him that had assigned 250 years to this period.9 He also declares the history works of the nations to be worthless and false and forbids the reading of them.10 He affirms the accuracy of the accepted count from creation. But he adds that if the count would have to be changed, such a change would have no ramifications.11

Elsewhere,12 in a responsum that does not explicitly refer to the discrepancy or to SO’s statements regarding the Persian period, Emden characterizes SO as a work that is נקייה וטהורה (clean and pure) and criticizes de Rossi for having the audacity to attempt to disagree with the ancient Sages.

Nevertheless, Emden seems to disagree with one aspect of the SO chronology. In his commentary on SO,13 he writes that Koresh, Daryavesh, and Artahshasta were three separate kings. If these three were separate kings and if Emden does not equate Ahashverosh with any of them, the Persian period would have spanned the reigns of at least four Persia kings.14

1. גיטין עט: – קשר [↩]
2. שם פ.-: – קשר [↩]
3. תוספות שם ד”ה זו דברי ר”מ [↩]
4. הגהות יעב”ץ על התוספות שם [↩]
5. Jason Aronson 1997, pp. 30-31. The following footnotes are First’s. [↩]
6. Emden, Mitpahat Sefarim, pp. 83-84, and commentary on SO, in SO, ed. Leiner, pp. 88-89 (commentary on chap. 30). [↩]
7. Emden, commentary on SO, p. 88. [↩]
8. Emden does not state the biblical verses that he is referring to. Probably he has in mind Daniel 11:2. [↩]
9. Emden, commentary on SO, p. 89. … [↩]
10. Emden, Mitpahat Sefarim, p. 83. [↩]
11. Loc. cit. For this reason, Emden writes here that de Rossi’s suggesting a change in the count from creation was not his sin. Emden writes here that de Rossi’s sin was only that he followed the ספורי הבלי הגוים אשר פיהם דבר שוא .. . [↩]
12. Emden, She’elat Yavetz, vol. 1, no. 33, p. 29b. Here, Emden adopts a much more critical attitude towards de Rossi than he did in his Mitpahat Sefarim. [↩]
13. Emden, commentary on SO, p. 88. [↩]
14. In his various writings (see, e.g., his commentary on SO, pp. 88-89), Emden states that he discusses the Persian period further in his glosses to Sefer Dorot Olam and Tzemah David. These glosses have not survived. (The work that Emden intends by the former is unclear.)‎ [↩]