Guilty Until Proven Innocent

My Fundamental Principle of Parshanus:

Any exegetical idea not explicitly contradicted by the Biblical text (and even many that are!) will be proposed by at least one commentator.

Here’s a classic example; Rav Shlomo Alkabez cites the suggestions of one R. Yitzhak Cohen that there was actually no royal fiat demanding the girls’ participation in Who Wants To Marry A Fabulously Wealthy Despot (Ancient Persian-Medean Edition), but that they were rather all too eager to test their charms on Ahashverosh, and that even Esther went to the palace willingly, or that she was taken there, perhaps by force, by her fellow Jews (who were presumably enthusiastic over the prospect of gaining the Queenship for one of their own):

וַיְהִי, בְּהִשָּׁמַע דְּבַר-הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ, וּבְהִקָּבֵץ נְעָרוֹת רַבּוֹת אֶל-שׁוּשַׁן הַבִּירָה, אֶל-יַד הֵגָי; וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל-בֵּית הַמֶּלֶךְ, אֶל-יַד הֵגַי שֹׁמֵר הַנָּשִׁים.1

ויהי בהשמע וכו’, שארי ליה מארי להה”ר יצחק כהן ז”ל שכתב

כי לא נמצא נתינת דת בקיבוץ הנערות כי אומרו דבר המלך ודתו הוא מה שעשה לושתי וכי על לבו שומה לתת מלכותה לרעותה הטובה ממנה וכל אחת ואחת היא מעצמה מתקבצת ובאה אל שער המלך לראות אם באולי תיטב בעיני המלך ואסתר כאחת מהן, [ולהלן נביא מה שהביא משמו שאפשר שהוליכוה היהודים אל המלך בהתגברות]2

Rav Alkabez himself is appalled at these ‘libelous’ charges, and he concludes his rebuttal of R. Cohen with one of the more memorable dismissals in Rabbinical polemic: “But faith! If he wrote these things while under the influence of wine during the Purim celebration, according to his wisdom shall a man be commended, for he has fulfilled the commandment of Purim to a greater extent than did Rava” [the reference is presumably to Rava’s slaughter of Rav Zera on Purim while drunk3]:

רחמנא ליצלן מהאי דעתא, ובהיפך אמרינן בגמרא (מגילה פרק קמא) אצל ויפקד המלך פקידים אמר רב נחמן אמר רבא מ”ד כל ערום יעשה בדעת זה דוד מלך ישראל … וכסיל יפרוש אולת זה אחשורוש דכתיב ביה ויפקד המלך פקידים דמאן דהוה ליה ברתא אטמרא ע”כ …

ואתה המעיין ראה מה בין דורות הראשונים רבותינו הקדושים ע”ה ובין דורות האחרונים כי הראשונים חכמי המשנה רצו להציל בנות הערלים מהגנות באמור שהיו אנוסות ואיש מבני ישראל מן הכהנים בא ויוציא שם רע על אשה יראת ד’ כאסתר המלכה מבלי שיהיה כתוב אחד או אות אחת יכריחהו לזה ועיקם לנו המקראות להוציא דבר מגונה מפיו והרחיק הקרובים וקרב הרחוקים כי הנה הכתובים הקרובים אומרים אמור שהיה כרוז וקבוץ כי כן אמר ויפקד המלך פקידים וייטב הדבר בעיני המלך ויעש כן ומה עשה כי אם פקידת הפקידים וקבוץ הנערות ולפי שהפסיק בפרשתו של מרדכי להראות ולהשמיע יחוסו ופרשת גדולת חסידותו כאשר שמעת משגמר חזר לענין ראשון והוא ויהי בהשמע וגו’ וענין דבר ושתי נשכח כבר ודבר גזרתה רחוק מאד מאדם בעל שכל שיחזור עתה אליו.

ותקטן זאת בעיני הכהן כי גם החטיא את ישראל באומרו ונראה מן הכתוב שהוליכוה אנשים יהודים באולי בהתגברות אל בית המלך ולא באה אל יד הפקידים ע”כ. הנה הוציא שם רע על אסתר ועל היהודים ועל הכתובים שאומר שנראה מן הכתוב מה שלא נראה ולא נשמע לא בפירוש ולא ברמז, והלא לאמונה אם יין עברו לכתוב דברים הללו בשמחת פורים לפי שכלו יהולל איש שקיים מצות פורים יותר מרבא

1. אסתר ב:ח – קשר [↩]
2. מנות הלוי (נ. י. תשי”ד) שם עמוד עב. קשר [↩]
3. מגילה ז: – קשר [↩]