The World That Wasn’t, Revisited

Rav Yitzchok Zilberstein relates:

מספר [הגר”ח פלאג’י] על תקנה שהיתה בעירם איזמיר שבתורכיה ,שכל חתן המשתדך עם משפחה מן העיר, אינו נכנס לבית הכלה.

וממשיך הגר”ח פלאג’י לספר על חתן אחד שגזר עליו שלא ישא את כלתו משום חשד מסויים שהיה על חתן זה. החתן לא ציית לדברי הגאון, ובליל שבת, בסעודה הראשונה שערכו לחתן ולכלה, ‘נהרס הבית …’1

R. Zilberstein delicately glosses over the background of and rationale for the edict against a fiancé entering the home of his fiancée, and the precise nature of the “particular suspicion” against the bridegroom in question:

הסכמה ותקנה ומנהג עירנו הוא כי כל חתן המשודך עם כלתו אינו נכנס לבית הכלה להשתעשע עם הכלה ואפילו לראותה בלבד כי כבר צווחו קמאי ובפרט הרב של”ה ז”ל במה שנוהגים מנהג פריצים באיזה מקומות להיות החתן בבית הכלה קודם נישואין כי לא יבצר מכמה חטאים ועונות במחשבה להרהר אחריה ובדבור בדברי ניבול וכיוצא ולפעמים במעשה לבוא עליה בימי נדתה … ומצאתי להרב דברי שלמה הלוי ז”ל דרצ”ט ע”א וכ’ הסכמה שלא יכנס הארוס לבית ארוסתו ע”ש ובימינו אירע כמה מאורעות רעות דרבים נכשלו חתן עם ארוסתו ועם חמותו ובאו אחר כך לידי שנאה וקטטה ונתגרשו כמה מאלו

ובאדם אחד שגזרתי עליו שלא ישא את ארוסתו משום דנחשד עם חמותו והביא מהפכים בזכותו לטהר את השרץ ונשאו זה את זה ובליל שבת בסעודה ראשונה נהרס הבית שהיו יושבים בשלחן החתן ונפלו המסובים כולן לתוך שוחה עמוקה ונעשה להם חבורות ושוב אחר ג’ חדשים נתגרשו בפני מחמת קטטה ומריבה ויודע כל שער עמי דכך היה מעשה ועליהם נאמר ופתאים עברו ונענשו

הקל ברחמיו יסיר מסוה העורון מעל עינינו והאר עינינו בתורתך ודבק לבנו במצותיך אכי”ר2

R. Zilberstein continues, taking this opportunity to laud the Turkish Jewish women for their great punctiliousness in “all the categories of modesty”:

בהזדמנות זו כדאי להזכיר שלקהילות ישראל בתורכיה היו זכויות מיוחדות במינן וגם הבעש”ט שעבר פעם בתורכיה אמר שהוא רואה כאן נשמות קדושות שקדושתן מקבילה לתקופת התנאים, וציין שהכל בגלל צניעותן המופלגת של הנשים בגולת תורכיה המקפידות במאוד על כל כללי הצניעות.

But as we have seen above, and even more so in R. Haim Benveniste’s damning indictment of local cultural mores that led to a preponderance of pregnant brides, the standard of Turkish Jewish morality was not quite as high as it could have been.

Further reading at Hidabroot.

1. עלינו לשבח, במדבר, פרשת קרח עמוד שכב-ג [↩]
2. רב חיים פאלאג’י, משא חיים, מערכת ש’ אות קכד (שידוכין) עמוד כז. – קשר [↩]