The Female Of the Species

In slightly belated honor of Mother’s Day.

Several months ago, I read an article in Binah Magazine, on the topic of women getting along with their mothers-in-law. Although I unfortunately no longer have access to the issue, I recall that the thrust of the article was that although the mother-in-law – daughter-in-law relationship is often fraught with tension and unpleasantness, it need not be thus. One particular utterance, attributed to some contemporary woman, caught my attention:

Your mother-in-law is not your enemy.

Actually, a woman’s mother-in-law is her enemy (and vice versa); the Halachah presumes that they are such diabolical foes that they are suspected of nefariously plotting each other’s socio-religious destruction:

הכל נאמנים להעיד לה עדות זו [של מיתת הבעל] חוץ מחמש נשים שחזקתן שונאות זו את זו שאין מעידות במיתת בעלה, שמא יתכוונו לאוסרה עליו ועדיין הוא קיים. ואלו הן, חמותה … [הגה] וכן היא לא תעיד להם:1

Rav Moshe (Maharam) Ibn Ḥabib considers this a conclusive presumption: “even if we knew of them that they had loved each other, and no quarrel was ever heard between them, they are nevertheless presumed to hate each other, and the hatred is submerged within the heart”:

יראה לי דאפילו ידענו בהם דהיו אוהבות זו את זו ומעולם לא נשמע קטטה ביניהם אפילו הכי חזקתן שונאות זו את זו והשנאה היא כבושה בלב2

Hasam Sofer, while not necessarily insisting that this hatred is a

permanent ontological [principle] rooted in the very depth of the human personality, in the metaphysical human personality, which is as changeless as the heavens above

nevertheless rejects out of hand the apparent view of his correspondent that based on the evidence of “our own eyes”, times have changed in this respect, as “the generation has improved”:

אולי יאמר האומר דחששא דחמש נשים לא שייכי כולי האי בזמן הזה דעינינו רואות דאינן שונאות אותן בזמן הזה וכן נראה דעת פר”מ שכתב

מי יעשה כזה אם לא מומר להכעיס

כאלו פשוט ליה דליכא חששא דחמשה נשים ואכשור דרא

הנה מכל הפוסקים ראשונים ואחרונים לא נראה כן .. ואדרבא לענין חציפות ועזות אשתני לגריעותא כמבואר …3

Note that this invalidation of testimony due to a presumption of hatred is limited (at least according to the mainstream view) to females; a male may testify on behalf of his female relatives.4 One explanation for this distinction posits that an assumption underlying our rejection of the testimony of the Five Women is the קלות הדעת of Woman in general (as we have previously discussed here):

מתני’ אמרה כן שלא עשו זכרים כנקבות וכו’. מכאן נראה לי אף על גב דקיימא לן כר’ יהודה דשונא כשר להעיד מטעם דלא נחשדו ישראל על כך דוקא באנשים אבל בנשים במקום שהכשירו חכמים עדות אשה אם ידוע שיש שם שנאה פסולות להעיד והטעם דנשים דעתן קלות:5

Update: Further discussion of נשים דעתן קלות, in the context of the unreliability of their testimony due to their powerful imaginative faculty and a resultant propensity to state assumptions as facts.

  1. שלחן ערוך אה”ע סימן י”ז סעיף ד []
  2. ר’ משה ן’ חביב, עזרת נשים (לייפציג תרי”ט) ס”ק ל”ט עמוד כד: – קשר, הובא באוצר הפוסקים שם ס”ק מ”ג []
  3. שו”ת חת”ם סופר אה”ע (א’) סימן מ”ט עמוד כט. ד”ה אולי יאמר – קשר, הובא באוצה”פ שם []
  4. עיין חלקת מחוקק שם ס”ק י’, בית שמואל שם ס”ק י”ד, אוצר הפוסקים שם ס”ק מ”ב מאות ב’ והלאה []
  5. קרבן העדה (שירי קרבן) יבמות עט. ד”ה מתני’ אמרה כן שלא עשו זכרים כנקבות וכו’, הובא במראות הצובאות ס”ק ט”ז ד”ה ובירושלמי איתא, הובא בפתחי תשובה שם ס”ק כ”ה ובגליון רע”א לשלחן ערוך חו”מ סימן ל”ה סעיף י”ד בהג”ה, וזה גם דעת ר’ יחיאל מיכל טוקצינסקי, וכמו שהבאנו משמו פה. ועיין פתחי תשובה שם ואוצר הפוסקים שם ס”ק מ”ג אות ג []

3 thoughts on “The Female Of the Species”

    1. Thanks! I don’t have access to Roth’s book, but I read R. Herzog’s responsum (link), and while he does suggest that the rationale behind the rule of the Five Women may no longer apply, this is merely because of changes in legal and socio-economic conditions, and not due to any improvement in women’s moral or psychological fiber.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *