Excessive Public Displays Of Modesty

Gail Sullivan, for The Washington Post:

Ultra-Orthodox Jews delay El Al flight, refusing to sit near women

One passenger described the trip as “an 11-hour long nightmare.”

El Al passengers heading to Israel to celebrate the Jewish new year were delayed leaving New York on the eve of Rosh Hashanah when ultra-Orthodox passengers refused to sit near women.

Because their beliefs require men and women to be segregated, the ultra-Orthodox men, recognizable by their black hats and curly tendrils over the ears, attempted to trade their pre-assigned seats with other passengers, offering money in some cases, the Israeli news Web site ynetnews.com reported.

The pilot pleaded for them to sit down and the flight finally took off. But after takeoff, chaos erupted.

“I ended up sitting next to a … man who jumped out of his seat the moment we had finished taking off and proceeded to stand in the aisle,” a woman passenger identified only as Galit told Ynet. The man had asked her to move from the seat beside her husband to accommodate his religious beliefs, but she refused.

“People stood in the aisles and refused to go forward,” said Amit Ben-Natan, a passenger who was on board the plane.

“I went to the bathroom and it was a mission impossible, the noise was endless,” Galit said of the men crowding the aisle and praying loudly.

El Al promised to look into the issue, Ynet reported: “The company will examine the complaints and if some passengers are found to have acted out of line the company will examine its future steps,” the airline said.

Ynet’s version. H/t: Kol B’Isha Erva.
Without passing judgment on the alleged behavior, here are a couple of apropos excerpts from a responsum of Rav Chaim Berlin I recently read, cautioning against excessive public displays of modesty, as these can engender desecration of G-d’s name and a flouting of the imperative to cause the Name of Heaven to become beloved via one’s character and conduct, and he warns him against instigating the “scorn of those that are at ease toward he who fears G-d and trembleth at His word” and generating the impression that those who fear G-d are “lunatics and not possessed of דרך ארץ”. The first excerpt addresses the stringency of refraining from conversation with a woman (even one’s wife) in public, and the second is his celebrated / notorious lenient ruling on accepting a handshake offered by a (Gentile) woman:

ולדבר עם אשה בשוק לא נאסר אלא לתלמיד חכם ולא למי שאינו מוחזק בתלמיד חכם, וכשם שתלמיד חכם המדבר עם אשה בשוק גורם בזה חלול השם כן מי שאינו מוחזק לתלמיד חכם הנזהר בזה שלא לדבר עם אשתו לעיני הבריות הוא מיחזי כיוהרא, ויש בזה גם כן חלול השם, וכבר אמרו חז”ל יומא פו. ואהבת את ד’ אלקיך שיהא שם שמים מתאהב על ידך, ולעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות כתובות יז., ובפרט שהכל יודעים את כבודו שרחוק הוא משום שמץ הרהור שאינו הגון חס ושלום וכל מעשיו לשם שמים, ועליו להזהר שלא לגרום לעג השאננים על ירא ד’ וחרד על דברו, וכל השם אורחותיו זוכה ורואה בישועתו של הקב”ה שנאמר ושם דרך אראנו בישע אלקים, מועד קטן ה.

ואשר שאל על דבר נתינת ידו לרשעים או לנכרית, הנה ליתן יד לפושעים אין שום איסור בזה אם אין בזה הודאה וחיזוק להנהגותיהם בשרירות לבם. ולתת יד לאשה לשון הש”ס הוא ברכות סא. המרצה מעות לאשה מידו לידה כדי להסתכל בה, מבואר דאם אינו מכוין לשום דבר וכל שכן שאינו עושה כדי להסתכל בה כמו מעלתו שכל מעשיו לשם שמים אין איסור בזה לרצות מעות מידו לידה. ודאי אם יוכל להזהר בזה מה טוב, אבל אם אי אפשר לו להנצל מזה כגון אם הנכרית הקדימה והושיט לו את ידה ואין דעתו לשום הרהור חס ושלום אין להחמיר בזה, ודרכיה דרכי נועם, ואהבת את ד’ אלקיך אמרו חכמים יומא פו. שיהא שם שמים מתאהב על ידך, ולא יאמרו על יראי ד’ שהם משוגעים ואינם בעלי דרך ארץ.1

It should be noted that R. Berlin repeatedly invokes the unquestioned piety of his correspondent, whose actions are for the sake of Heaven, as at least a supporting argument for leniency. לב יודע מרת נפשו; one wonders what the response would be to a less pious individual who cannot rule out the possibility of “any trace of improper thought”, how he would balance the real concern for אביזרייהו דגילוי עריות with those for חילול השם and שם שמים מתאהב על ידך.

  1. שו”ת נשמת חיים (בני ברק תשס”ב) (אה”ע) סימן קל”ה עמוד רכט אותיות ה-ו []

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *