Visiting Virtually Via Video

I recently encountered what is likely one of the earliest halachic discussions of personal videotelephony – by Rav Yitzchok Yaakov Weiss (the מנחת יצחק), in a responsum to the prolific rabbinic correspondent R. Shalom Yechezkel Shraga Rubin Halberstam (the “Ciechanówer Rebbe”), regarding ביקור חולים – in 5716 (1956)! חכם עדיף מנביא:

אולם בנוגע לנידון דידן שפיר צדקו דברי כת”ה, דאם יתפתח הטעליווישען לשימוש יחידים כמו הטעליפון כהיום ויהיה יכולת לראות החולה ולספר עמו, כידבר איש אל רעהו פנים בפנים, בודאי אין צריכים שיראה כל דבר על שיעורו האמיתי, ואין נפקא מינה אם הוי ליה כל דיני ראיה1

The discussion between R. Halberstam and R. Weiss is primarily about ביקור חולים via ordinary telephony:

על דבר הנדון אם יוצאין מצוות ביקור חולים בדיבור עם החולה על ידי הטעליפון

הנה למעשה, הברור כדברי כהד”ג, דאם דקיום המצוה בשלימות לא הוי רק בהליכתו לבקרו בפועל, דאז שייכים כל הענינים הנאמרים במצות ביקור חולים … מכל מקום באם אי אפשר לקיים כולם, מקיים גם כן המצוה בכל פרט ופרט, ויש הרבה ענינים, שאפשר לעשות לטובת החולה על ידי דיבורו עמו ועם בני ביתו על ידי הטעליפון, וכמו שביאר באריכות כת”ה …2

ומה מאד נכון הכרעת כת”ה למעשה, דבפעם הראשונה, בודאי צריכים לבקר בעצמו את החולה, שלא על ידי תליפון, דבדיבור על ידי התליפון, הוא ממשש באפילה ולפעמים דיבורו עוד עליו למעמסה, ורק אחרי שראוהו פה אל פה ובקי במצב החולה, אז כלפי מה שאמרו חז”ל אפילו מאה פעמים ביום, אז בכל פעם שחוקר על ידי תליפון להתודע מצב החולה, מקיים בזה מצות ביקור חולים.3

A number of other twentieth century poskim also reach the same basic conclusion regarding ביקור חולים via the telephone, that it is a fulfillment of the mitzvah albeit not necessarily its ideal form:

אגרות משה

ובדבר בקור חולים על ידי שאלה בטעלעפאן … הנה פשוט לע”ד שאף שמקיים מצוה דבקור חולים אבל אינו שייך לומר שיצא ידי חובתו כיון שחסר בבקור זה ענינים האחרים שיש בבקור חולים. ורק יצא מזה שאם אי אפשר לו לקיים בהליכה לשם לא נפטר לגמרי אלא צריך לבקרו במה שאפשר לו לכל הפחות ענין אחד או שנים שהוא גם על ידי הטעלעפאן. …

וכיון שיש עדיפות בפניו ודאי יש למאן דאפשר לבקרו בפניו אך אם לא אפשר בין מצדו בין מצד החולה הוא מחוייב לקיים הבקור שאפשר לו ועל ידי טעלעפאן יש גם כן קיום איזה ענינים. …4

ציץ אליעזר

ובכלל כשאין אפשרות של ביקור אצל החולה בגלל עיכובים שונים, ובתוך זה גם העוסק בתלמוד תורה שהיא כנגד כולם, נראה לי דיש ענין של יציאה ידי המצוה גם על ידי שאילה בשלומו אצל מיודעיו ומקורביו שפוגשים בשוק, או דרך התלפון. … ואפשרות הדבר שבאופן זה של שאילת שלום בשוק או על ידי התליפון יצא השואל כמעט מצות הביקור חולים בקשר לכל צדדי תועלתה. והיינו היכא שהחולה מושכב בבית חולים, שכפי שכבר כתבנו לעיל סימן ג’ אין יותר שאלה על התענינות בצרכיו, ונשאר רק התועליות של גרימת נחת רוח, ושל בקשת רחמים, ולזה אפשר לצאת פחות או יותר גם על ידי השאילה בשלומו הנ”ל … ואף על פי שיכול להיות שמהביקור היה נהנה יותר, אבל אין קצבה לשיעור גרמת ההנאה. וכל על ידי ידיעתו של השואל ממצבו ידע השואל לבקש רחמים עבורו, ואף על פי שגם בזה יכול להיות שבקשת רחמים בפניו של החולה יועיל יותר מכיון שהשכינה מצויה שם … אבל גם בנוגע לזה לא מצינו בהלכה קצבה לשיעור מדת בקשת הרחמים, ולכן מסתבר שיוצא ידי חובתו העיקרית בכך גם בהתענינות והידיעה ממצבו בדרך הנ”ל אשר על ידי כן יודע לבקש רחמים עבורו …5

פחד יצחק

בגוף החקירה בוודאי שהצדק הוא כהחלטתו של כת”ר כי כל עזרה המוגשת לחולה בתורת חולה נכללת היא במצות ביקור חולים. ואין הענין תלוי אלא באומדנא של מילי דעלמא אם יש בפעולה הנידונית משום הקלה לחליו של אדם. ולא עוד אלא שנראה כי תרגומה של המילה “ביקור” בביטוי “ביקור חולים” איננו וויזיט בלע”ז אלא שתרגומו הוא מלשון “בקורת תהיה”, כלומר, העיון במצבו של החולה. וכדרך שאמרו גבי קרבנות טעון ביקור, שפירושו Investigation. ובמובן זה של ביקור חולים אין שום הבדל יסודי בין שיחה טלפונית או התעסקות באופן אחר. כי הכל כלול בחובת העיון לשם עזרה במצבו של החולה, כל זה ברור מבלי שום פקפוק.6

באר משה

נשאלתי אם אדם יכול לצאת מצות ביקור חולים וניחום אבלים על ידי טעלעפאן.

השבתי. העיקר קיום מצוה היא בגופו ועל ידי טעלעפהאן גם כן מקיים חלק מהמצוה.7

The one dissenting view I have seen is that of Rav Asher Weiss, who maintains that a telephone conversation does not fulfill the mitzvah of ביקור חולים, although it still constitutes גמילות חסדים and is therefore certainly recommended when an actual visit is impossible:

רבינו האגרות משה (יו”ד ח”א סי’ רכ”ג) דן, אם אפשר לקיים מצוה זו ע”י שיחת טלפון, וכתב לדון שהרי מצאנו כמה טעמים במצוה זו: א. שיתפלל על החולה. ב. שישמשנו. ג. שיחזקנו בדברים. ולפי הטעם שיתפלל עליו או יחזקו, זה שייך גם ע”י שיחת טלפון, אך לפי הטעם שישמשנו, זה ודאי לא שייך בטלפון.

אך לענ”ד נראה פשוט שבודאי אין מקיים מצוה זו בטלפון, דגם אם שייך לחזק רוחו ע”י שיחת טלפון, הרי אמרו שצריך לבקר את החולה ואפשר לקיים מצוה זו רק ע”י ביקור ממש ולא ע”י שיחה מרחוק וצריך לקיים מצוות התורה ותקנות חז”ל כפשטות מעשיהן, ולא בכל דבר אזלינן בתר טעמא.

ואף שידעתי שמשמעות ביקור חולים אין פירושו לבקר בביתו וכמשמעות הביקור בלשון המודרנית השימושית, אלא מעין ביקור ד’ ימים בקרבן דהיינו לבדוק ולבחון את דרכי החולה, אך מ”מ פשוט דכיון שכך תיקנו חכמים שילך ויבקר את החולה, כך נקבעה צורת המצוה ודפוס קיומה, ואין לקיימה אלא בדרך זו.

ומשו”כ נראה דאף דבכל שלשת הטעמים הנ”ל אפשר לפעמים לקיים ע”י שיחת טלפון מ”מ אין בזה מצות ביקור חולים אלא גדר גמילות חסד בעלמא. ובודאי ראוי לנהוג כן כשאין בידו לקיים מצות הביקור כפשוטו מצד החסד שבמעשה אך אין בזה עיקר מצות בקור חולים, ועיין עוד שו”ת מנחת יצחק (ח”ב סי’ פ”ד).

ושמעתי שבטור עה”ת בשם הרא”ש כתב דגם כשהחולה ישן מקיים מצות ביקו”ח כיון שישמח כשישמע, ובמגיד מישרים לבית יוסף כתב להדיא דלא קיים, ואין הספרים תח”י לבדוק.8

Rav Shlomo Aviner applies the halachic consensus to the case of a COVID-19 patient:

Q: Does one fulfill the Mitzvah of Bikur Cholim on the phone?

A: It depends on the situation and what is best for the sick person. In the case of Corona, one does fulfill the Mitzvah, since it is forbidden to be with him physically (Shut Tzitz Eliezer [Vol. 5 Ramat Rahel 8:6]. Shut Igrot Moshe, Yoreh Deah 1:223).

I encountered this discussion during preparation for and follow-up to a talk I gave (via videoconference) titled “Virtual Religion: Halachic Perspectives on Telepresence – A Virtual Lunch and Learn”. A recording of it is available, along with the (updated) handout, at the Internet Archive.

  1. שו”ת מנחת יצחק חלק ב’ סוף סימן פ”ד אות י’ []
  2. שם בתחילת התשובה []
  3. שם סוף אות י’‏ []
  4. שו”ת אגרות משה יו”ד חלק א’ סימן רכ”ג, (ועיין עוד או”ח חלק ד’ סימן מ’ אות י’).‏ []
  5. שו”ת ציץ אליעזר חלק ה’ רמת רחל סימן ח’ אות ו’ []
  6. פחד יצחק אגרות וכתבים סימן ל”ג אות א’. והנה ר’ צבי רייזמן הבין שלדעת הפחד יצחק, שיחה טלפונית היא קיום גמור של מצות ביקור חולים: “אולם דעת הגאון רבי יצחק הוטנר בענין קיום מצות ביקור חולים וניחום אבלים באמצעות הטלפון שונה [מדעת האגרות משה, המנחת יצחק והבאר משה] … ומתבארת דעתו של רבי יצחק הוטנר שאפשר לקיים מצות ביקור חולים באמצעות שיחת טלפון “בלי שום פקפוק”, ומשמע שלדעתו מתקיימת המצוה בכל חלקיה.” והוסיף על זה העורך: “כמו במי שמבקר את החולה בפועל בזמן שאין צורך לריבוץ או סיוע סעודי.” []
  7. שו”ת באר משה חלק ב’ תחילת סימן ק”ד, ועיין עוד סימנים ק”ה-ק”ו []
  8. פרשת וירא – מצות ביקור חולים בישראל ובבני נח, אות ה’. []

Join the Conversation

1 Comment

  1. My father told me someone … I think 20th Century, says the following pshat in the Rambam, it makes a lot of sense — really the overall dictum of *love your fellow as yourself* should have been enough, but later Chazal felt it necessary to call out a few special examples, such as Bikur Cholim — צו לצו צו לצו. Accordingly, obsessing too much over whether a particular instance of chessed does or doesn’t merit which rabbinic Boy Scout badge … seems rather academic, no? Lulei demistafina, and obviously R’ Weiss is a giant.

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *