Gemara:
נימא כהני תנאי דתניא עשה לי שירים נזמים וטבעות ואקדש אני לך כיון שעשאן מקודשת דברי רבי מאיר וחכ”א אינה מקודשת עד שיגיע ממון לידה
האי ממון ה”ד אילימא אותו ממון מכלל דת”ק סבר אפי’ אותו ממון נמי לא אלא במאי בו מקדשא אלא לאו בממון אחר ושמע מינה במקדש במלוה קמיפלגי וסברי דכ”ע ישנה לשכירות מתחלה [ועד] סוף והוה מלוה מאי לאו בהא קמיפלגי דמר סבר המקדש במלוה מקודשת ומר סבר המקדש במלוה אינה מקודשת …
ואי בעית אימא דכ”ע אין אומן קונה בשבח כלי וישנה לשכירות מתחלה ועד סוף ומקדש במלוה אינה מקודשת והכא במאי עסקינן כגון שהוסיף לה נופך משלו דמר סבר מלוה ופרוטה דעתיה אפרוטה ומר סבר דעתיה אמלוה
ובפלוגתא דהני תנאי דתניא בשכר שעשיתי עמך אינה מקודשת בשכר שאעשה עמך מקודשת ר’ נתן אומר בשכר שאעשה עמך אינה מקודשת וכל שכן בשכר שעשיתי עמך רבי יהודה הנשיא אומר באמת אמרו בין בשכר שעשיתי בין בשכר שאעשה עמך אינה מקודשת ואם הוסיף לה נופך משלו מקודשת
בין ת”ק לרבי נתן איכא בינייהו שכירות בין רבי נתן לר’ יהודה הנשיא איכא בינייהו מלוה ופרוטה מר סבר מלוה ופרוטה דעתיה אמלוה ומר סבר דעתיה אפרוטה:1
What’s נופך? I had always understood it to mean “additional material”, possibly out of a conflation with נופח, and I was surprised to learn that although Prof. Marcus Jastrow does, indeed, translate it so, אברהם אבן-שושן, as well as all traditional sources that I have found who either directly address the question of the term’s meaning, or indirectly indicate a definition, explain it to refer to a precious stone, as per the Biblical נופך.
The earliest source on the topic of which I am aware is, fittingly, the great lexicographical classic ערוך:
נפך (=לדעת רבינו מל”מ אבן יקרה – Edelstein אבל עיין בפנים) בפרק האיש מקדש בגמרא דסמוך התקדשי לי בכוס (קידושין מח:) ובפרק הגוזל עצים בגמרא הנותן לאומנים (בבא קמא צט:) כגון שהוסיף לה נופך משלו. פירוש נפך ספיר ויהלם (שמות כ”ח:יח).2
This is also the succinctly expressed opinion of the תוספות ר”י הזקן:
נופך. אבן טובה3
and that of תלמיד הרשב”א, citing עיטור:
וכתב הרב בעל העיטור4 דוקא שיראי הוא דלא צריכי שומה משום דשיראי ידעי קצת שומתן רובא דעלמא נהי דלא בקיאי כולי האי שוה בשוה לא פחות ולא יותר אבל מכל מקום קצת השומא ידעי ומשום הכי לא צריכי שומא אבל נתן לה נופך או אבן מרגלית שהוא דבר שאדם טועה אפילו ביותר מכדי דמיו דאין אדם מכיר בהם כהאי גוונא אמרי דצריך שומא והילכך המקדש בטבעת שיש עליה נופך לא הוו קדושין אלא אם כן שמוה בפניה משום דדעתה נמי אנופך ואף על גב דאמרינן מלוה ופרוטה דעתיה אפרוטה הני מלי היכא דיהיב לה שני דברים והאחד הוי בעין והאחד אינו בעין דדעתא יותר אההוא דהוי בעין מאותו שאינו בעין אבל נופך וטבעת ודאי דעתא אתרויהו ולהכי צריך הנופך שומא5
Rav Ya’akov Emden asserts that this is also the understanding of our תוספות:
ואומר ר”ת דאתא לאשמועינן דדוקא שיראי הוא דלא צריכי שומא לפי ששומתן ידוע קצת ואין רגילין לטעות בו כל כך אבל שאר דברים כגון אבנים טובות ומרגליות שיש שאינם טובות אלא מעט ורגילים לטעות בהרבה יותר משוויים צריכי שומא משום דלא סמכה דעתה ולפיכך נהגו העולם לקדש בטבעת שאין בה אבן והא דאמר לקמן בפרק שני (דף מח:) שהוסיף לה נופך משלו יש לומר ששמו אותו אי נמי ההוא נופך כעין שיראי שידוע שוויו קצת וההוא גברא דקדש באבנא דכוחלא (לקמן דף יב.) והוה רב חסדא משער אי אית ביה שוה פרוטה אבנא דכוחלא לא הוי כשאר אבנים טובות אלא כעין אבני שיש כדאשכחנא פ”ה דסוכה (דף נא:) בהורדוס דבניה לבהמ”ק באבני דשישא וכוחלא ומרמרא6
תוספות מפרשי לההוא נופך מלישנא דקרא [שמות כח:יח] נופך ספיר ויהלום.7
This inference from the language of our תוספות was also made by Dr. Alexander Kohut, who nevertheless finds this interpretation implausible. He proposes a couple of others, but remains unsatisfied:
*[אחי”ה אף אם פירוש התוספות בקידושין ט. ד”ה והילכתא קצת מוכיח כפירוש הערוך בכל זה קשה להלמו ואולי הוא ל”ע ???8 = מתנה או אולי היא ??? יציאה Ausgabe ועוד הדבר צריך לימוד] –9
Rav Yoav Yehoshua Weingarten also seems to have taken for granted that נופך refers to a stone:
סוף דבר דהפלוגתא [בדין מקדש במלוה ופרוטה אם דעתו על המלוה או הפרוטה] היא רק אם המלוה היא יותר מהבעין, ואף דבש”ס קידושין (מח:) בהוסיף לה נופך ואפילו הכי פליגי במלוה ופרוטה, התם נמי מיירי דהמלאכה היא יותר מן האבן, ותמיד ההוספה היא פחות מהעיקר …10
Prof. Jastrow, on the other hand, claims that the word means “exchange” or “consideration”:
נופך I a jewel, v. נפך.
נופך II m. (הפך; cmp. אפוכי) exchange, consideration. B. Kam. 99b; Kidd. 48b אם הוסיף לה נופך משלו if he gave her in addition a consideration (a small coin) out of his own.
But אבן-שושן adopts the traditional view:
נפך, נופך ז’ [אולי מצרית: mfk’t] שמה של אחת מן האבנים שהיו משבצות בחשן של הכהן הגדול (שמות כח:יח) יש סוברים כי הנפך הוא אבן תכלה-ירקה הידועה בשמה הלועזי Turquoise. – [נפך – נפכו, נפכים, נפכי – ]
– הוסיף נפך (משלו) * [שאול מן קידושין מח: ושם כנראה הכוונה לתוספת של אבן-הנופך לשיבוץ בטבעת …] הוסיף משהו (משלו), יפה וקשט את הדבר בתוספת כלשהי …11
- קידושין מח.-: – קשר, וכן בבבא קמא צט.-: – קשר [↩]
- ערוך השלם (וינה תרפ”ו), מהדורה שניה חלק חמישי עמוד 363 [↩]
- קידושין מח: – קשר [↩]
- לא מצאתי, ועצם החילוק בין שיראי לאבנים טובות ומרגליות הובא בראשונים בשם רבינו תם [↩]
- חידושי תלמיד הרשב”א ז”ל (קידושין) ז: ד”ה וכתב הרב בעל העיטור [↩]
- תוספות קידושין ט. ד”ה והלכתא שיראי לא צריך שומא – קשר [↩]
- הגהות יעבץ שם [↩]
- לא העתקתי האותיות שנדפסו שם, בלשון אחר שאיני מכיר [↩]
- ערוך השלם שם [↩]
- שו”ת חלקת יואב (ב’) אה”ע סוף סימן ס”ט [↩]
- אברהם אבן-שושן, המלון החדש, כרך שני עמוד 867 ערך נפך,נופך [↩]