In honor of C.S. and all the righteous women of Israel (and S.C., who helped1).
A provocative, albeit cryptic Yerushalmi:
הכל נאמנין על ביעור חמץ אפי’ נשים אפי’ עבדים. ר’ ירמיה בשם ר’ זעירה לית כאן אפי’ נשים. נשים עצמן הן נאמנות מפני שהן עצילות והן בודקות כל שהוא כל שהוא.2
Mainstream halachic tradition interprets this to mean that due to the laziness of women, they are not trusted on matters involving great effort and meticulousness, such as בדיקת חמץ, at least insofar as we are dealing with a Biblical prohibition, or ab initio even with a Rabbinic one, “as they make a minimal check and say: ‘we have checked well'”:
תוספות
אף על גב דכל דבר שהוא בידם מהימנינן להו לנשים ועבדים ואפילו מדאורייתא דמעשים בכל יום שאנו מאמינים לאשה ועבד על השחיטה ועל הניקור ובפ’ המדיר (כתובות עב. ושם) גבי מאכילתו שאינו מעושר משמע שסומך עליה לענין חלה ומעשר מכל מקום גבי בדיקת חמץ אע”ג דבידם מ”מ אי הוי מדאורייתא לא מהימנינן להו משום דאיכא טירחא יתירתא וצריך דקדוק גדול כדמוכח בירושלמי שמפרש מפני שנשים עצלניות הן3
שלחן ערוך הרב
אם לא ביטל וכבר הגיעה שעה ששית שאינו יכול עוד לבטל אין לו לסמוך על בדיקת נשים …
ואף על פי שהנשים נאמנות אפילו באיסורי תורה כל שהיה בידן לתקן האיסור כגון נדה נאמנת לומר שטבלה הואיל והיה בידה לטבול וכן נאמנת על השחיטה ועל הניקור לומר ששחטה ונקרה כהלכתם הואיל והיה בידה לשחוט ולנקר כהלכתם מכל מקום אינה נאמנת לומר שבדקה כהלכות הבדיקה אף על פי שהיה בידה לבדוק כהלכה לפי שהבדיקה כהלכתה יש בה טורח גדול והנשים עצלניות הן והן בודקות קימעא ואומרות יפה בדקנו לפיכך לא האמינו להן חכמים אלא במקום שאין צריך בדיקה כי אם מדברי סופרים:4
משנה ברורה
והנה מדינא יכול לסמוך בבדיקה אפילו על נשים ועבדים וקטנים … ומכל מקום לכתחלה נכון שלא לסמוך אלא על אנשים בני חורין שהגיעו לכלל מצות דהיינו מי”ג שנה ואילך לפי שהבדיקה כהלכתה יש בה טורח גדול ויש לחוש שמא יתעצלו ולא יבדקו יפה [אחרונים]5
None of this, of course, is remotely consistent with contemporary Orthodox Jewish society, in which women are generally far more strict and meticulous with regard to Pesah cleaning than are their menfolk! This objection was actually raised about two centuries ago by the Chief Rabbi of Aleppo, Rav Avraham Entebi:
ולולי דמסתפינא אמינא דבזמן הזה עינינו הרואות דחמיר להו טובא איסור חמץ אפילו במשהו יותר מהאנשים והרבה טורחות בגופם ומזרזים כדי לבער כל דבר שיש בו שום נדנוד חמץ, ומתחלת חודש ניסן מתחילים לכבד הבתים ולנקות אותם מהחמץ, הייתי אומר אף דקיימא לן דבשאר איסורים דאורייתא דבדבר שיש בו טרחא שאינם נאמנים חמץ שאני, דאין עצלניות בביעורו נאמנים, אלא משום דלא פלוג בגזרתם ודו”ק:6
More recently, this same point has been made by R. Dr. Eliyahu [Rahamim] Zaini, who begins by exclaiming that Hazal’s apparently chauvinistic statement surprises “even one such as me, lacking in any feminist tendencies”, in addition to contradicting “what we know, what we see, and what our forefathers saw”:
קביעה זו לא רק מפתיעה כל אדם אפילו החסר כמוני כל נטייה פמיניסטית, אלא היא מכחישה את מה שאנו יודעים, מה שאנו רואים ומה שראו אבותינו.7
R. Zaini argues vigorously for a drastically revisionistic reading of Hazal’s statement: “the sense of “lazy” is not as many have understood, but rather the exact opposite, that they check slowly every single corner, for they are meticulous in every point concerning the destruction of חמץ …”
“בשום מקום בירושלמי לא נאמר שנשים עצלניות, אלא שהם עצילות והן בודקות כל שהוא כל שהוא'”, כותב הרב, “רבי ירמיה בשם רבי זעירא לא הסכים שיאמר ‘אפילו נשים’ נאמנות על בדיקת חמץ, שהרי אם אומרים ‘אפילו’ יוצא שנאמנותן של הנשים פחותה מזו של כל אדם אחר”.
באומרו ‘לית כאן אפילו נשים, נשים עצמן הן נאמנות מפני שהן עצילות והן בודקות כל שהוא כל שהוא’, איננו בא לומר לנו שאינן נאמנות, אלא ההיפך הגמור, והוא שהן נאמנות יותר מכל אדם אחר, כי אנו רואים אותן טורחות בלא הפסק למען בדיקת החמץ.
“ובאומרו ‘עצילות’, אין הכוונה ‘עצלניות’ כפי שהבינו רבים, אלא ההיפך הגמור, אלא שהן בודקות באטיות כל פינה ופינה כי הן מדקדקות בכל דבר ביעור חמץ עד תום.”
למילה ‘עצילות’, אומר הרב זייני, משמעות אחרת מאשר המילה ‘עצלניות’ ומובנה להתעכב ולעבוד באיטיות. כראיה לפירושו מצטט הרב שורה של חכמים מהראשונים והגאונים, שפירשו את הדברים בצורה המחמיאה לנשים.
“באופן זה יוצאים נשותינו ואמותינו עטורות בהילה המגיעה להן. זה מאות בשנים אם לא אלפי שנים שהן ממש מוסרות את עצמן לנקיון פסח במסירות נפש עילאית, ביראת שמיים שאין דומה לה, מחטטות בכל פינה, מסלקות אפילו הפירור הקטן ביותר, ואינן נותנו לעצמן אפילו רגע אחד של מנוחה מפורים ועד פסח כדי שלא ימצא אפילו פירור כל שהוא באף מקום.”
To be fair, R. Zaini does marshal several medieval sources for this reinterpretation, which he concludes is “a tradition of Provençal sages”; here’s Meiri:
ובתלמוד המערב אמרו … ועקר הפירוש בו לית כאן נשים כלומר לא הוצרכנו להכשיר בדיקתן מטעם זה שמתוך שהם עצלניות בודקות כל שהן ר”ל עושות מלאכתן במתון ואינן טרודות בעסקים אחרים ובודקות כל שהן ר”ל בכל כחן יפה יפה … ויש מפרשים אותו בהפך ואין דבריהן כלום …8
But R. Zaini utterly fails to come to grips with the fact that the consensus of the halachic tradition overwhelmingly rejects this reading!
R. Zaini concludes with a contemptuous vituperation against the “nonsense of contemporary Zionist rabbis”, who wish to make life easier for women by lightening the load of their Pesah cleaning:
מסכם הרב ומוסיף התקפה על הקולות מצד רבנים שונים להקל על הנשים בנקיונות הבית לפסח: “אף אחת לא חשבה להיתלות בדברי הבל של רבנים ציוניים בדורנו, שמתוך עם-ארצות ברורה וחוסר שימוש תלמידי חכמים מנסים להחזיר אותן לדין התלמוד המיקל יותר והורסים את הקשר של עם הם לחג הפסח”.
“העובדה היחידה הגורמת שרובו המוחץ של עמנו נשאר דבק בשמירת הפסח, אינה נובעת מחשיבותו של פסח, ולא מחירותו ולא מכל הרעיונות הנשגבים הכרוכים בחג מקודש זה, אלא דוקא באשר אמותינו ‘משגעות’ אותנו מפורים ועד פסח, אוסרות עלינו להסתובב עם פירור חמץ בכל מקום, וכך יצרו אווירה של דבקות אין קץ בגודל החג הנשגב הזה.”
“אם מפאת ‘שחרור האשה’ היא צריכה כיום למלא שני תפקידים במקום אחד כבעבר ויש לבא לקראתה, צריך לעשות זאת מתוך יראת שמיים ולא בדרך של ילדים קטנים.” מסכם הרב את המאמר.
Rav Shlomo Aviner would seem to exemplify (h/t: R. Gil Student, and cf. here) the targets of R. Zaini’s ire.
Update: Commenter Yitzi Oratz notes that ערוך השולחן and Rav Moshe Shternbuch also declare that contemporary women are more punctilious about חמץ than are men:
ערוך השולחן
הכל נאמנים על בדיקת חמץ אפילו נשים … ופשוט הוא דכל זה הוא כשביטל החמץ דאם לא כן אין נאמנים ומכל מקום אף כשביטל אין כדאי לסמוך לכתחלה על בדיקת נשים
והאידנא נשי דידן בודקות בטוב ומחטטין אחר משהו ורוחצין ומנקין כל המקומות ומדקדקות יותר מאנשים:9
תשובות והנהגות
שאלה: חוזר הביתה בליל בדיקת חמץ מאוחר מאד, אם עדיף שאשתו תבדוק בהתחלת הלילה.
והנה עיקר הדין בדיקה הוא בהתחלת הלילה … אבל מאידך גיסא הן אמנם בדיקה מועיל באשה אף שנשים עצלניות הן אבל בודאי עדיף באיש שמכיר היטב ההלכות ואחראי יותר בבדיקה, …
אמנם בזמנינו נשתנה המצב, וישראל קדושים הם ונשים צדקניות וגוררות מהכתלים ומנקין היטב לפני הבדיקה, וטורחות במצוה זו הרבה יותר מכפי החיוב מהדין. והיום אין הבדיקה דהאיש אלא לקיים המצוה, אבל הכל כבר נבדק קודם, ואם כן בנשים דידן מועיל שתהיה שליח ובפרט כשבא מאוחר מאד והוא עייף לא עדיף מבדיקתה, לכן ממנה אותה לשליח והיא תבדוק בזמנה כמצותה רק שיסביר לה היטב מהו חובת בדיקה ואף שיש סברא אולי כיון שבדקה אין בדיקה מצידה מועיל כל כך, שסומכת על בדיקתה הקודמת, ולא מדקדקת עכשיו כפי הצורך, מכל מקום מן הדין נראה שמועיל בדיקתה שלא חילקו חז”ל והכל נאמנין על בדיקת חמץ. …10
- עיין סנהדרין פ. והאמר רבא וכו’ – קשר, ועיין תוספות בבא קמא מז. ד”ה מאי טעמא – קשר [↩]
- ירושלמי פסחים א:א ב: – קשר [↩]
- תוספות פסחים ד: ד”ה הימנוהו רבנן בדרבנן – קשר, וכן פירשו עוד כמה ראשונים, כפי שמביא ר’ זייני במאמר שנביא להלן [↩]
- שלחן ערוך הרב הלכות פסח תלז:ו – קשר, ועיין מגן אברהם סוף סימן תל”ז – קשר [↩]
- משנה ברורה סימן תל”ב ס”ק ח’ – קשר [↩]
- חכמה ומוסר (מכון הכתב: מהדורה שניה ירושלים תשס”א) דרך חוקיך (חידושי הלכות פסח) אות י”ב עמוד רסג – קשר, הובא בשדי חמד מערכת חמץ ומצה ריש סימן ה’ – קשר, ועיין שם מה שדן בדבריו להלכה [↩]
- נשים ‘עצלניות’, רב ד”ר אליהו רחמים זייני – קשר. סיכום וציטוטים נמצאים פה [↩]
- חדושי המאירי / בית הבחירה (זכרון יעקב תשל”ז) פסחים ד: עמוד ה. ד”ה ובתלמוד המערב [↩]
- ערוך השולחן או”ח סוף סימן תל”ז – קשר, הובא בפסקי תשובות (ירושלים ה’תשנ”ה) סימן תל”א הערה 18 עמוד ז וסימן תל”ז אות ה’ עמוד כב ד”ה ומש”כ במ”ב [↩]
- שו”ת תשובות והנהגות חלק שני סימן רי”ד עמוד קפח – קשר, הובא בפסקי תשובות שם [↩]