אַל-תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ; בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ-בִי, שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת-הַכְּרָמִים–כַּרְמִי שֶׁלִּי, לֹא נָטָרְתִּי.1
A friend recently showed me this passage by the Gaon:
בהרת עזה נראית בגרמוני כהה, והכהה בכושי עזה. רבי ישמעאל אומר, בני ישראל, אני כפרתן, הרי הן כאשכרוע, לא שחורים ולא לבנים, אלא בינוניים.2
בגרמוני. זה איש מבני גומר כדאמרינן ביומא גומר זה גרממיא וגרסינן גרמניא3 וכ”ה בילקוט. והוא שבני נח דרים בג’ רוחות העולם שם במזרח יפת בצפון חם בדרום ומפני שהחמה בדרום נמוך הוא מאד בני אדם הדרים שם שחורים וכוש הוא מבני חם ודר בסוף דרום הלכך הם שחורים ביותר מחמת השמש ובני יפת הם דרים בצפון ורחוקים הם מהשמש הלכך הם לבנים וגומר דר בסוף צפון הלכך הם לבנים ביותר. ובכושי שהוא שחור ביותר כהה נראית עזה ובגרמוני שהוא לבן ביותר עזה נראית כהה.4
As far as I know, global sunlight patterns, all else being equal, are symmetric about the equator, and the generalization that the sun is less intense in the north than in the south only makes sense insofar as we are limiting our discussion to the northern hemisphere. To the extent that the Gaon is correct, it would seem that peoples as far south of the equator as the northern Europeans are north should be equally as light-skinned.
In any event, the Gaon is apparently identifying the descendants of יפת with the Europeans, and גומר / גרמניא with the northern Europeans, i.e. Scandinavians / Aryans / Germans. As I discuss here, Rav Meshullam Roth actually suggests, at least in part based upon this identification, that Germans are descendants of Amalek, and that we therefore do not accept them as converts:
ולפי זה יש לדון גם כן שלא לקבל גר מגרמניא, עיין מגילה דף ו’. “אל תתן לעשיו הרשע תאות לבו זו גרמניא של אדום” וכו’, בגמרא שלנו הגירסא גרממיא ורש”י פירש “שם מלכות והיא מאדום” ועל זה כתב בהגהת מהריעב”ץ שבש”ס דפוס ווילנא “ר”ל גרמניא והיא אשכנז שלנו” וכן הגיה הגר”א ביומא י’ א’ גרמניא תחת גרממיא. והלא ידוע כי הגרמנים הקדמונים היו שכירי מלחמה אצל הרומיים, ובעת חורבן ירושלים הגלו יהודים רבים לגרמניא, ולכן כתב הרא”ש בתשובה כלל כ’ דין כ’ והובא בבית יוסף יו”ד סימן פ”ב “שחכמי אשכנז התורה ירושה בידם מאבותיהם מימות החורבן”, ורבים מהגרמנים נתערבו ברומיים ואדומיים, וגם הם נחשבים לאויבי ישראל מאז ומעולם כמו אדום ועמלק כי גם הם לגזע עשיו יחשבו, בפרט לפי שיבואר להלן כי אדום ועמלק נתערבו. ועיין בפירוש הראב”ע ורד”ק לספר עובדיה א’ כ’ כי הכנענים בימי יהושע ברחו לאלמניא שהיא גרמניא, וגם מהם ירשו הגרמנים את השנאה לישראל. ודבר מענין הוא כי אלו הגרמנים המתימרים בתור “גזע האדונים” הם באמת “גזע העבדים” מזרע כנען המקולל בתור “עבד עבדים” לשם ויפת, ובזמן הגאולה השלימה תתקיים בהם מחיית עמלק, ולא יהיה שריד לבית עשיו.5
I cannot judge the overall accuracy of his historical assertions (although the fact that the ancient Germans fought on behalf of the Romans as early as Julius Caesar is apparently well established), but his suggestion that die Herrenrasse is actually the “Slave Race”, and is descended from כנען, accursed as “עבד עבדים” to his brethren, is certainly amusing.
I also note there that Rav Shmuel Ha’Levi Wosner rejects, as a matter of practical Halachah, a tradition attributed to the Gaon that Germans are descended from Amalek:
ובעצם שאלתו על קבלת הגר”א דהגרמנים הם משורש עמלק, אם כי לפי מעשיהם הרעים בודאי הם קרוב להם, אבל לדון בזמן הזה כן קשה דהא כה”ג לענין גר עמוני ומואבי קיימא לן פרק ג’ דידים וברכות כ”ח דכבר עלה סנחריב ובלבל כל העולם ומתירים אותם לבא בקהל, ולענין מצרי יש מחלוקת עיין ברמב”ם ורא”ש וטור אה”ע סימן ד’ בזה, ואם כן לענין עמלקי פשוט דאינו ידוע.6
Here’s Rudyard Kipling’s classic account of the matter, from his How the Leopard Got His Spots:
They let the Zebra and the Giraffe get up; and Zebra moved away to some little thorn-bushes where the sunlight fell all stripy, and Giraffe moved off to some tallish trees where the shadows fell all blotchy.
‘Now watch,’ said the Zebra and the Giraffe. ‘This is the way it’s done. One — two — three! And where’s your breakfast?’
Leopard stared, and Ethiopian stared, but all they could see were stripy shadows and blotched shadows in the forest, but never a sign of Zebra and Giraffe. They had just walked off and hidden themselves in the shadowy forest.
‘Hi! Hi!’ said the Ethiopian. ‘That’s a trick worth learning. Take a lesson by it, Leopard. You show up in this dark place like a bar of soap in a coal-scuttle.’
‘Ho! Ho!’ said the Leopard. ‘Would it surprise you very much to know that you show up in this dark place like a mustard-plaster on a sack of coals?’
‘Well, calling names won’t catch dinner, said the Ethiopian. ‘The long and the little of it is that we don’t match our backgrounds. I’m going to take Baviaan’s advice. He told me I ought to change; and as I’ve nothing to change except my skin I’m going to change that.’
‘What to?’ said the Leopard, tremendously excited.
‘To a nice working blackish-brownish colour, with a little purple in it, and touches of slaty-blue. It will be the very thing for hiding in hollows and behind trees.’
So he changed his skin then and there, and the Leopard was more excited than ever; he had never seen a man change his skin before.
Kipling’s Commentary: THIS is the picture of the Leopard and the Ethiopian after they had taken Wise Baviaan’s advice and the Leopard had gone into other spots, and the Ethiopian had changed his skin. The Ethiopian was really a negro, and so his name was Sambo. The Leopard was called Spots, and he has been called Spots ever since. They are out hunting in the spickly-speckly forest, and they are looking for Mr. One- Two-Three-Where’s-your-Breakfast. If you look a little you will see Mr. One-Two-Three not far away. The Ethiopian has hidden behind a splotchy-blotchy tree because it matches his skin, and the Leopard is lying beside a spickly- speckly bank of stones because it matches his spots. Mr. One-Two-Three-Where’s-your-Breakfast is standing up eating leaves from a tall tree. This is really a puzzle-picture like ‘Find-the-Cat.’ [p. 48]
[The above image and commentary are taken from The Victorian Web.]
The story is a charming bit of whimsy obviously rooted in this famous passage from Yirmiyahu:
Can the Ethiopian change his skin, or the leopard his spots? then may ye also do good, that are accustomed to do evil.7