Visiting Virtually Via Video

I recently encountered what is likely one of the earliest halachic discussions of personal videotelephony – by Rav Yitzchok Yaakov Weiss (the מנחת יצחק), in a responsum to the prolific rabbinic correspondent R. Shalom Yechezkel Shraga Rubin Halberstam (the “Ciechanówer Rebbe”), regarding ביקור חולים – in 5716 (1956)! חכם עדיף מנביא:

אולם בנוגע לנידון דידן שפיר צדקו דברי כת”ה, דאם יתפתח הטעליווישען לשימוש יחידים כמו הטעליפון כהיום ויהיה יכולת לראות החולה ולספר עמו, כידבר איש אל רעהו פנים בפנים, בודאי אין צריכים שיראה כל דבר על שיעורו האמיתי, ואין נפקא מינה אם הוי ליה כל דיני ראיה1

The discussion between R. Halberstam and R. Weiss is primarily about ביקור חולים via ordinary telephony:

על דבר הנדון אם יוצאין מצוות ביקור חולים בדיבור עם החולה על ידי הטעליפון

הנה למעשה, הברור כדברי כהד”ג, דאם דקיום המצוה בשלימות לא הוי רק בהליכתו לבקרו בפועל, דאז שייכים כל הענינים הנאמרים במצות ביקור חולים … מכל מקום באם אי אפשר לקיים כולם, מקיים גם כן המצוה בכל פרט ופרט, ויש הרבה ענינים, שאפשר לעשות לטובת החולה על ידי דיבורו עמו ועם בני ביתו על ידי הטעליפון, וכמו שביאר באריכות כת”ה …2

ומה מאד נכון הכרעת כת”ה למעשה, דבפעם הראשונה, בודאי צריכים לבקר בעצמו את החולה, שלא על ידי תליפון, דבדיבור על ידי התליפון, הוא ממשש באפילה ולפעמים דיבורו עוד עליו למעמסה, ורק אחרי שראוהו פה אל פה ובקי במצב החולה, אז כלפי מה שאמרו חז”ל אפילו מאה פעמים ביום, אז בכל פעם שחוקר על ידי תליפון להתודע מצב החולה, מקיים בזה מצות ביקור חולים.3

A number of other twentieth century poskim also reach the same basic conclusion regarding ביקור חולים via the telephone, that it is a fulfillment of the mitzvah albeit not necessarily its ideal form:

אגרות משה

ובדבר בקור חולים על ידי שאלה בטעלעפאן … הנה פשוט לע”ד שאף שמקיים מצוה דבקור חולים אבל אינו שייך לומר שיצא ידי חובתו כיון שחסר בבקור זה ענינים האחרים שיש בבקור חולים. ורק יצא מזה שאם אי אפשר לו לקיים בהליכה לשם לא נפטר לגמרי אלא צריך לבקרו במה שאפשר לו לכל הפחות ענין אחד או שנים שהוא גם על ידי הטעלעפאן. …

וכיון שיש עדיפות בפניו ודאי יש למאן דאפשר לבקרו בפניו אך אם לא אפשר בין מצדו בין מצד החולה הוא מחוייב לקיים הבקור שאפשר לו ועל ידי טעלעפאן יש גם כן קיום איזה ענינים. …4

ציץ אליעזר

ובכלל כשאין אפשרות של ביקור אצל החולה בגלל עיכובים שונים, ובתוך זה גם העוסק בתלמוד תורה שהיא כנגד כולם, נראה לי דיש ענין של יציאה ידי המצוה גם על ידי שאילה בשלומו אצל מיודעיו ומקורביו שפוגשים בשוק, או דרך התלפון. … ואפשרות הדבר שבאופן זה של שאילת שלום בשוק או על ידי התליפון יצא השואל כמעט מצות הביקור חולים בקשר לכל צדדי תועלתה. והיינו היכא שהחולה מושכב בבית חולים, שכפי שכבר כתבנו לעיל סימן ג’ אין יותר שאלה על התענינות בצרכיו, ונשאר רק התועליות של גרימת נחת רוח, ושל בקשת רחמים, ולזה אפשר לצאת פחות או יותר גם על ידי השאילה בשלומו הנ”ל … ואף על פי שיכול להיות שמהביקור היה נהנה יותר, אבל אין קצבה לשיעור גרמת ההנאה. וכל על ידי ידיעתו של השואל ממצבו ידע השואל לבקש רחמים עבורו, ואף על פי שגם בזה יכול להיות שבקשת רחמים בפניו של החולה יועיל יותר מכיון שהשכינה מצויה שם … אבל גם בנוגע לזה לא מצינו בהלכה קצבה לשיעור מדת בקשת הרחמים, ולכן מסתבר שיוצא ידי חובתו העיקרית בכך גם בהתענינות והידיעה ממצבו בדרך הנ”ל אשר על ידי כן יודע לבקש רחמים עבורו …5

פחד יצחק

בגוף החקירה בוודאי שהצדק הוא כהחלטתו של כת”ר כי כל עזרה המוגשת לחולה בתורת חולה נכללת היא במצות ביקור חולים. ואין הענין תלוי אלא באומדנא של מילי דעלמא אם יש בפעולה הנידונית משום הקלה לחליו של אדם. ולא עוד אלא שנראה כי תרגומה של המילה “ביקור” בביטוי “ביקור חולים” איננו וויזיט בלע”ז אלא שתרגומו הוא מלשון “בקורת תהיה”, כלומר, העיון במצבו של החולה. וכדרך שאמרו גבי קרבנות טעון ביקור, שפירושו Investigation. ובמובן זה של ביקור חולים אין שום הבדל יסודי בין שיחה טלפונית או התעסקות באופן אחר. כי הכל כלול בחובת העיון לשם עזרה במצבו של החולה, כל זה ברור מבלי שום פקפוק.6

באר משה

נשאלתי אם אדם יכול לצאת מצות ביקור חולים וניחום אבלים על ידי טעלעפאן.

השבתי. העיקר קיום מצוה היא בגופו ועל ידי טעלעפהאן גם כן מקיים חלק מהמצוה.7

The one dissenting view I have seen is that of Rav Asher Weiss, who maintains that a telephone conversation does not fulfill the mitzvah of ביקור חולים, although it still constitutes גמילות חסדים and is therefore certainly recommended when an actual visit is impossible:

רבינו האגרות משה (יו”ד ח”א סי’ רכ”ג) דן, אם אפשר לקיים מצוה זו ע”י שיחת טלפון, וכתב לדון שהרי מצאנו כמה טעמים במצוה זו: א. שיתפלל על החולה. ב. שישמשנו. ג. שיחזקנו בדברים. ולפי הטעם שיתפלל עליו או יחזקו, זה שייך גם ע”י שיחת טלפון, אך לפי הטעם שישמשנו, זה ודאי לא שייך בטלפון.

אך לענ”ד נראה פשוט שבודאי אין מקיים מצוה זו בטלפון, דגם אם שייך לחזק רוחו ע”י שיחת טלפון, הרי אמרו שצריך לבקר את החולה ואפשר לקיים מצוה זו רק ע”י ביקור ממש ולא ע”י שיחה מרחוק וצריך לקיים מצוות התורה ותקנות חז”ל כפשטות מעשיהן, ולא בכל דבר אזלינן בתר טעמא.

ואף שידעתי שמשמעות ביקור חולים אין פירושו לבקר בביתו וכמשמעות הביקור בלשון המודרנית השימושית, אלא מעין ביקור ד’ ימים בקרבן דהיינו לבדוק ולבחון את דרכי החולה, אך מ”מ פשוט דכיון שכך תיקנו חכמים שילך ויבקר את החולה, כך נקבעה צורת המצוה ודפוס קיומה, ואין לקיימה אלא בדרך זו.

ומשו”כ נראה דאף דבכל שלשת הטעמים הנ”ל אפשר לפעמים לקיים ע”י שיחת טלפון מ”מ אין בזה מצות ביקור חולים אלא גדר גמילות חסד בעלמא. ובודאי ראוי לנהוג כן כשאין בידו לקיים מצות הביקור כפשוטו מצד החסד שבמעשה אך אין בזה עיקר מצות בקור חולים, ועיין עוד שו”ת מנחת יצחק (ח”ב סי’ פ”ד).

ושמעתי שבטור עה”ת בשם הרא”ש כתב דגם כשהחולה ישן מקיים מצות ביקו”ח כיון שישמח כשישמע, ובמגיד מישרים לבית יוסף כתב להדיא דלא קיים, ואין הספרים תח”י לבדוק.8

Rav Shlomo Aviner applies the halachic consensus to the case of a COVID-19 patient:

Q: Does one fulfill the Mitzvah of Bikur Cholim on the phone?

A: It depends on the situation and what is best for the sick person. In the case of Corona, one does fulfill the Mitzvah, since it is forbidden to be with him physically (Shut Tzitz Eliezer [Vol. 5 Ramat Rahel 8:6]. Shut Igrot Moshe, Yoreh Deah 1:223).

I encountered this discussion during preparation for and follow-up to a talk I gave (via videoconference) titled “Virtual Religion: Halachic Perspectives on Telepresence – A Virtual Lunch and Learn”. A recording of it is available, along with the (updated) handout, at the Internet Archive.

  1. שו”ת מנחת יצחק חלק ב’ סוף סימן פ”ד אות י’ []
  2. שם בתחילת התשובה []
  3. שם סוף אות י’‏ []
  4. שו”ת אגרות משה יו”ד חלק א’ סימן רכ”ג, (ועיין עוד או”ח חלק ד’ סימן מ’ אות י’).‏ []
  5. שו”ת ציץ אליעזר חלק ה’ רמת רחל סימן ח’ אות ו’ []
  6. פחד יצחק אגרות וכתבים סימן ל”ג אות א’. והנה ר’ צבי רייזמן הבין שלדעת הפחד יצחק, שיחה טלפונית היא קיום גמור של מצות ביקור חולים: “אולם דעת הגאון רבי יצחק הוטנר בענין קיום מצות ביקור חולים וניחום אבלים באמצעות הטלפון שונה [מדעת האגרות משה, המנחת יצחק והבאר משה] … ומתבארת דעתו של רבי יצחק הוטנר שאפשר לקיים מצות ביקור חולים באמצעות שיחת טלפון “בלי שום פקפוק”, ומשמע שלדעתו מתקיימת המצוה בכל חלקיה.” והוסיף על זה העורך: “כמו במי שמבקר את החולה בפועל בזמן שאין צורך לריבוץ או סיוע סעודי.” []
  7. שו”ת באר משה חלק ב’ תחילת סימן ק”ד, ועיין עוד סימנים ק”ה-ק”ו []
  8. פרשת וירא – מצות ביקור חולים בישראל ובבני נח, אות ה’. []

Ants, Engineering, and Epistemology

Scientific American reports:

Tiny Robots Mimic Termites’ Ability to Build without a Leader

Using sensors coupled with a simple set of rules, the robots worked independently to build structures

Termites can create mounds that are hundreds of times their own size, working independently without communication or a leader. Inspired by the creatures, scientists have created robots that use just a few simple rules and environmental cues to build castle-like structures and pyramids.

The robots all work independently. Each travels along a grid and can move, climb a step and lift and put down bricks. And they use sensors to detect other robots and existing bricks, and react to these stimuli according to a simple set of rules, such as when to lay a brick or climb a step higher. The template for each three-dimensional structure is translated into a specific set of ‘traffic rules’ and combined with fixed laws of robot behavior, says co-author Justin Werfel, a computer scientist at Harvard University in Cambridge, Massachusetts. His team’s results appear today in Science.

The idea of combining traffic rules and robot behavior is “brilliant from an engineering perspective”, says Alcherio Martinoli, a roboticist at the Swiss Federal Institute of Technology in Lausanne. “It just decouples a complex reverse-engineering problem into two pieces of information which have to work together,” says Martinoli, who was not involved in the work.

The remarkable ability of ants1 to work industriously without a leader was already noted by King Solomon:

לֵֽךְ־אֶל־נְמָלָ֥ה עָצֵ֑ל רְאֵ֖ה דְרָכֶ֣יהָ וַחֲכָֽם׃ אֲשֶׁ֖ר אֵֽין־לָ֥הּ קָצִ֗ין שֹׁטֵ֥ר וּמֹשֵֽׁל׃ תָּכִ֣ין בַּקַּ֣יִץ לַחְמָ֑הּ אָגְרָ֥ה בַ֝קָּצִ֗יר מַאֲכָלָֽהּ׃2

The Talmud records that R. Shimon b. Halafta, who apparently had a scientific mind and took nothing for granted, performed an experiment to determine whether ants really have no king, on account of which he was given the (possibly pejorative) appellation עסקן בדברים, “since he did not wish to rely upon the authority of Solomon” (Rashi):

הוה אמרו עליו על רבי שמעון בן חלפתא שעסקן בדברים היה … מאי עסקן בדברים [רש”י: למה נקרא שמו עסקן תחלה] א”ר משרשיא דכתיב לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם אשר אין לה קצין שוטר ומושל תכין בקיץ לחמה אמר איזיל איחזי אי ודאי הוא דלית להו מלכא [דכתיב אשר אין לה קצין והיינו עסקן דלא בעי למיסמך אהימנותיה דשלמה] [הנמלים אוהבים צל ושונאים חום] אזל בתקופת תמוז פרסיה לגלימיה אקינא דשומשמני [נמלים] נפק אתא חד מינייהו [מתוך חורי הקן ובא לחוץ וראה הצל] אתנח ביה סימנא [להכירו לידע מה יעשו לו חבריו כשימצא שקרן] על אמר להו נפל טולא נפקו ואתו דלייה לגלימיה נפל שמשא נפלו עליה וקטליה אמר שמע מינה לית להו מלכא דאי אית להו הרמנא דמלכא לא ליבעו3

The Talmud, however, proceeds to deny the conclusiveness of this experiment, concluding that we have no choice but to rely upon the authority of Solomon, “whose statement was inspired by רוח הקודש” (Rashi):

א”ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי ודלמא מלכא הוה בהדייהו א”נ הרמנא דמלכא הוו נקיטי [שכל המהתל בחברו יהרגוהו] אי נמי בין מלכא למלכא הוה [מת המלך ועדיין לא קם אחר ודרך ארץ לעשות איש הישר בעיניו כדכתיב בימים ההם וגו’ איש הישר בעיניו יעשה] דכתיב בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה אלא סמוך אהימנותא דשלמה [נאמן הוא על כך וברוח הקדש אמרה]

The commentators note that the idea that it is legitimate to submit claims of the Sages to independent empirical verification apparently contradicts a different Talmudic account:

כי הא דיתיב רבי יוחנן וקא דריש עתיד הקב”ה להביא אבנים טובות ומרגליות שהם שלשים על שלשים וחוקק בהן עשר על עשרים ומעמידן בשערי ירושלים לגלג עליו אותו תלמיד השתא כביעתא דציצלא לא משכחינן כולי האי משכחינן לימים הפליגה ספינתו בים חזא מלאכי השרת דיתבי וקא מינסרי אבנים טובות ומרגליות שהם ל’ על ל’ וחקוק בהן עשר ברום עשרים אמר להו הני למאן אמרו ליה שעתיד הקב”ה להעמידן בשערי ירושלים אתא לקמיה דרבי יוחנן אמר ליה דרוש רבי לך נאה לדרוש כאשר אמרת כן ראיתי אמר לו ריקא אלמלא (לא) ראית לא האמנת מלגלג על דברי חכמים אתה נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות4

The Tosafos explain that R. Shimon was not challenging King Solomon’s assertion, but merely attempting to ascertain the source of his knowledge:

אע”ג דכה”ג חשיב בהמוכר הספינה (ב”ב עה.) מלגלג גבי ההוא תלמיד דאמר ליה רבי יוחנן אם לא ראית לא האמנת מלגלג על דברי חכמים אתה שאני הכא שבא לברר הדבר ולהודיע איך ידע שלמה:5

Maharsha considers this דחוק, since Solomon certainly derived his knowledge from רוח הקודש. He explains instead that there is an epistemological imperative to independently derive even those truths that are established by tradition:

כתבו התוספות … והוא דחוק דשלמה ודאי ברוח הקודש ידע ואמרה אבל הנראה דאין זה מלגלג כמו שכתב בעל חובות הלבבות בדברים התלוים באמונה אף שידע אותם בקבלה צריך כל אדם לחקור אותם במופת והוא שקראו עסקן בדברים בעלמא כגון זו עסק וראה ר”ש בן חלפתא לחקור אחריהם לידע אותם במופת וק”ל:6

Others explain that R. Shimon was simply fulfilling King Solomon’s instructions to “go to the ant [and] see …” – and so he said “I will go and I will see …!”

שמעתי מהרר”י סג”ל ז”ל דשלמה אמר לך אל כו’ ראה כו’ אמר איזיל אחזי כו’ וק”ל:7

Rav Yosef Ḥayyim of Baghdad explains that while one is indeed generally required to accept assertions of King Solomon as fact, משלי (where our discussion of the ant is found) is an exceptional case, since the work, as per its self-description, comprises parables, which may have been composed with poetic license and not be true in a literal sense:

הנה בודאי יש לו לסמוך על דברי שלמה המלך ע”ה ורק מפני שפסוק זה נאמר במשלי שהוא דברי משל וככתוב בתחלת הספר משלי שלמה בן דוד, לכן נסתפק אם הוא כן בודאי שאין להם מלך, או דלמא נקיט כן בדברי משל וצחות לשון ואין הדברים כפשוטן, לכך אמר איזיל אחזי אי ודאי הוא דלית להו מלכא:8

  1. Termites are not actually ants, but there are many similarities between them. []
  2. משלי ו:ו-ח. ועיין פה []
  3. חולין נז:‏ []
  4. בבא בתרא עה.‏ []
  5. תוספות חולין שם ד”ה איזיל ואחזי היכי איתא מילתא []
  6. מהרש”א חולין שם חידושי אגדות ד”ה מאי עסקן בדברים []
  7. מהר”ם שי”ף חולין בתוספות שם []
  8. בן יהוידע חולין שם ד”ה אמר איזיל אחזי []