The Siren Song of the Siren

R. Natan Slifkin writes:

In my younger years, when I was a charedi yeshivah student, I would not stand silently during the sirens on Yom HaShoah and Yom HaZikaron. After all, I reckoned, those are non-Jewish, meaningless customs. Instead, I would recite Tehillim, the traditional Jewish way of memorializing the deceased, which I was taught actually helps them in the Upper Worlds. (Of course, if I was in public, I would nevertheless stand in silence out of respect for others.) Such is still the normative attitude in the charedi world.

But after careful study of this topic, I realized that this is entirely backwards. …

There is a prohibition in Judaism of following in the ways of gentiles. But the practice of standing silent for a siren would not fall under that prohibition. The prohibition does not refer to any practice which happens to originate with non-Jews. It only refers to practices which are idolatrous, or a practice for which the reasons are unknown and thus potentially originate in idolatry. As per Rema to Yoreh Deah 178:1, any practice which has a sensible rationale is permitted to be adopted, even if it originates with non-Jews.

This even includes practices which relate to the religious sphere. Ketav Sofer permits the innovative non-Jewish practice of carrying the dead on wagons. …

Standing silent for the siren may have been introduced into Israel as a copy of procedures done in non-Jewish nations, but it is not a non-Jewish procedure. It is simply a natural human expression of solemnity in the face of tragedy.

In fact, not only is there nothing specifically non-Jewish about the practice, it even has conceptual roots in Judaism. Such a response to death goes back to the Torah itself. When Nadav and Avihu were killed by fire, it says vayidom Aharon, “Aharon was silent.” While some see this as meaning that he uttered no complaint about God’s judgment, others see it as expressing a natural response in the fact of tragedy. Likewise, we find that Iyov’s friends sat in silence with him for seven days. The Talmud (Berachos 6b) says that “the merit of attending a house of mourning lies in maintaining silence.” Silence expresses both commiserations and solidarity with others, and contemplating matters in our minds. This is something that is very much part of traditional Judaism.

What about the siren? The siren was instituted simply as a way of alerting everyone to this avodah, just like the Shabbos siren. It can even be seen as very similar to the shofar blast, another type of horn which sounds and to which in response we stand in silent contemplation. Standing silent for the siren, then, does not only reflect basic human attitudes, but it even echoes traditional Jewish practices. It is not something that is copying non-Jewish practices of questionable theological basis, like schlissel challah, pouring lead, and many other popular rituals in frum society.

R. Slifkin’s analysis is fundamentally correct: the overwhelming halachic consensus does indeed limit the prohibition against “walking in their ordinances” to practices lacking a rational basis, as demonstrated compellingly by Hacham Ovadia1 [and see our previous discussions here and here]. What it fails to consider, however, is the more stringent position of the Gra, who insists that all non-Jewish customs, even those with a rational basis, are prohibited. Rav Osher Weiss is therefore opposed to various inherently unobjectionable customs of contemporary Israeli society, including “standing silent”, since “there is a concern that they thus violate a Biblical prohibition according to the opinion of our Master, the Gra, Zatzal”:

אולם הגר”א בביאורו שם כתב להוכיח דב’ חוקים הם, היינו, חוקים שנהגו לשום עבודת כוכבים אלו אסורים אף כשנתפרש יסודם בתורה, ושאר כל חוקיהם שנהגו אף אם טעם יש בהם מכל מקום חוקת הגוי הם ואינו מותר אלא דוקא בדכתיבא באורייתא. … אותן הדברים שלא מצינו להם סמך מן התורה אף אם יש בהם טעם אין למדין מן העמים ואסור.

ומן הנראה דהרמ”א והגר”א יש להם בית אב בדברי רבותינו הראשונים. …

ובדעת הגר”א שפירש דכל שלא נמצא מקור וסמך למנהגם מן התורה הרי הוא באיסור הליכה בחוקותיהם כתב בחכמת אדם כלל פ”ט א’ ואסור להעמיד אילנות בבית הכנסת בחג השבועות כמו שכתבו האחרונים, כיון שכך נהגו בחג שלהם כדאיתא בעבודה זרה, הרי אף שידענו טעם לזה המנהג וכמו שכתבו הפוסקים שהוא זכר להר סיני מכל מקום כיון שאין לו רמז וסמך מן התורה יש לחוש שעובר בזה בלאו דהליכה בחוקותיהם. אכן הרמ”א לשיטתו דכל שיש בו טעם אין בו משום חוקות העמים הביא בדבריו מנהג זה “לשטוח עשבים בשבועות בבית הכנסת והבתים זכר לשמחת מתן תורה” וכן כתב המגן אברהם דהמנהג להעמיד אילנות בבית הכנסת ובבתים זכר שבעצרת נידונו על פירות האילן, נמצא דהרמ”א והגר”א לשיטתייהו אזלי. …

עוד נראה בכללות איסור זה דיש שדקדקו והחמירו בו לפי מאורעות הזמן והנהגת כלל ישראל בצוק העיתים, דהנה בכתבי תלמידי מרנא החת”ם סופר נראה כמה חלו וחרדו על איסור זה ועמדו בפרץ בשער בת רבים להבדיל ישראל מן העמים, כהא דכתב בשו”ת מהר”ם שי”ק באלה שעקרו הבימה מאמצעו של בית הכנסת והעתיקוה אצל מזרח ההיכל שאסור להתפלל בבתי הכנסת שלהם ועוברין במעשה זה בלאו ד’בחוקותיהם לא תלכו’. כיוצא בזה כתב אודות מנהג איזה קהילות לערוך חופות חתנים באולם בית הכנסת ולא בחצרו כנהוג דיש לחוש שעוברין בזה בלאו דהליכה בחוקותיהם, משום שנהגו הם לערוך טקסי נישואין בתוך שולחנם.

כיוצא בזה השיב במהר”ק שי”ק דאין לקרוא לישראל בשמות הלקוחין מן העכו”ם דעוברין בזה אלאו דבחוקותיהם לא תלכו. ויש לתמוה על דבריו מדתנינן “רוב ישראל שבחוץ לארץ שמותיהן כשמות עובדי כוכבים”. …

ולכך אומר אני ביישוב דברי המהר”ם שי”ק דמשום שבני אותו הדור החלו נוהים אחר רוחות ההשכלה שנשבו בתוככי המחנה פנימה, בשל כך אזרו כגיבור חלציהם וחגרו כלי זינם להלחם בעוקרי הדת והחמירו טובא בכל אלו האיסורים עד קצה האחרון, כנ”ל בזה.

ואף בדורות האחרונים יש להעיר אודות מנהג שנהגו התועים מאחינו בני ישראל בהנחת זרי פרחים על גבי קברי ישראל, דאף על גב דלשיטת הרמ”א אין עובר בלאו לפי שיש טעם וסברא במעשה זה, מכל מקום אליבא דהגר”א יש לחוש שעובר באיסור תורה. ופשיטא דמנהג זה אין ראוי ולאו מכבודו של מת הוא שיעטרוהו במנהגי עכו”ם.

כיוצא בזה עניין הקמת אנדרטאות (cenotaphs / monuments) לזכר נופלים וכיוצא שנהגו בו, לא נמצא מקור בדברי ימי ישראל (ואף דנזכר בדברי נביאים שעשה אבשלום יד וזכר לשמו מכל מקום לא נתבאר אם הגון היה אותו המעשה ומנהג נכרים הוא. וכן מה שנהגו בעמידת דום וכדומה לעדות ולזיכרון יש לחוש שעוברין בזה בלאו של תורה לשיטת אדונינו הגר”א ז”ל ואכ”מ ממש.2

R. Weiss’s stance echoes that previously expressed by Rav Betzalel Zolty:

בדבר השאלה אם טכס של “לויה צבאית” (military funeral) דהיינו הנחת זרי פרחים (flower wreaths) ויריות (gunshots) באויר בשעת סתימת הגולל אם יש בזה איסור משום בחקותיהם לא תלכו. …

הנה בגוף השאלה לכאורה היה מקום להתיר טכס של “לויה צבאית” אף על פי שהוא מחקות הגוים כיון שאין זה חוק של ע”ז שלהם אלא זה נוהג צבאי ועושין זה משום כבוד המת ובדבר שעושין משום כבוד הרי פסק הרמ”א שמותר. … אך מאחר שיצא מפי קדשו של רבינו הגר”א ז”ל … שלדינא לא נראה לו דברי הרמ”א, אלא כל דבר שלא כתוב באורייתא וכן כל דבר שלא היינו עושין זולתם יש בזה איסור משום חקות העכו”ם. אם כן טכס של “לויה צבאית” בודאי אסור משום חקות הגוים.3

Rav Yechiel Yaakov Weinberg, however, rejects R. Zolty’s ruling, pointing out that it contradicts the (consensus) view that understands the prohibition of “walking in their ordinances” more narrowly:

ובמקום זה עלי להעיר על מ”ש הגר”ב זולטי … שדבריו של הגרב”ז הם נגד הריב”ש המובא למעלה, … וגם הגר”א עצמו לא אסר אלא ברוצה ללמוד מהם, אבל זה אינו נקרא לימוד, אלא עושים כן שלא יתגנה הצבא הישראלי בעיני העמים, … ולדעתי הפריז הגאון הנ”ל על המידה.4

The question of how much weight to give the stringent view of the Gra is an interesting one. On the one hand, he is virtually a lone voice of dissent from the position espoused by several rishonim, codified by Rema, and apparently accepted by the major early commentators to the שלחן ערוך (whose silence indicates their tacit acceptance of Rema’s position), but on the other hand, the Gra is generally preeminent in the Lithuanian / Yeshivah tradition.

Our particular context has already yielded a classic manifestation of this tension. As explained by R. Weiss, the Gra’s well-known opposition to the introduction of trees into the synagogue on Shavuos was apparently rooted in his uniquely broad understanding of the scope of the prohibition against “walking in their ordinances”. On the one hand, the position of the Gra is accepted by a number of later prominent Lithuanian authorities: Rav Avraham Dantzig, Rav Yehiel Michel Epstein, and Rav Moshe Feinstein.5 But on the other hand, other prominent (non-Lithuanian) authorities, such as Rav Yosef Shaul Nathanson and Rav Shalom Mordechai Ha’Cohen Schwadron, reject the Gra’s position, precisely on the grounds that the normative interpretation of the prohibition is the narrower one that excludes customs having rational bases. [See our previous discussion here.]

The truth is that a careful reading of R. Weiss’s essay suggests that he himself might agree that the position of the Gra is not really normative, and that his opposition to the customs he mentions is rooted in public policy and meta-halachah. Immediately prior to his criticism of those customs, R. Weiss asserts that some poskim, such as the students of the Hasam Sofer, invoked the prohibition of “walking in their ordinances” in cases where it clearly did not technically apply, such as Maharam Shik’s vituperation against the use of non-Jewish names, and he explains that this was due to the fact that

In that generation, the winds of the haskalah had begun to blow inside the Jewish community, and because of this they girded their loins like heroes and girded their weapons to battle against those who were uprooting the religion, and they were extremely stringent with regard to all these prohibitions, to the utter extreme.6

R. Weiss then continues by noting that “Even in the later generations” there are objections to be made against various customs that contemporary Israeli society has assimilated from non-Jewish culture. It is quite plausible, then, that R. Weiss’s reprehension of these customs derives at least in part from public policy concerns and not merely from purely halachic ones.

  1. עיין שו”ת יביע אומר חלק ג’ יו”ד סימנים כ”ד-כ”ה []
  2. מנחת אשר ויקרא סימן ל”ג: פה ופה []
  3. קובץ נועם, חלק ב’, עמוד קסא []
  4. שרידי אש יו”ד סימן ל”ט []
  5. Even R. Weinberg does not reject the Gra’s stringent understanding out of hand, despite his objections to R. Zolty’s invocation thereof. []
  6. Hacham Ovadia (יביע אומר סימן כ”ד אות ו’‏) offers a very similar interpretation of R. Shlomo Kluger’s vehement opposition to the transportation of the deceased by hearses, in the course of which R. Kluger raises the issue of “ordinances of the nations”. Hacham Ovadia argues that the use of hearses does not violate the prohibition, since it has an entirely rational motivation – to relieve the חברא קדישא of the need to personally carry the deceased a long way to the cemetery – and he suggests:

    וקרוב אני לומר שהגרש”ק בקעה מצא וגדר בה גדר, בידעו שאלו הרוצים לחדש מנהג זה, כוונתם אינה רצויה, בחשבם להתדמות לעכו”ם ויעשו להם כונים. ולמרות עיני כבודו התקוממו לחקות את העכו”ם במשכם העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה. אשר על כן דרך קסתו וירק את חניכיו וירדפם עד חובה. אבל כשאנו יודעים שאין הכוונה להתדמות לגוים מותר בלי פקפוק.

    []

Über formal unentscheidbare Sätze der Halachah

For my father, who has long been fascinated by the application of the ideas of Kurt Gödel to the Torah.

Well, and wherefore shall it daunt me, when ’tis I myself am tasked,
When, by weakness weakness questioned, weakly answers—weakly asked?
Weakness never needs be falseness: truth is truth in each degree
—Thunderpealed by God to Nature, whispered by my soul to me.
Nay, the weakness turns to strength and triumphs in a truth beyond:
“Mine is but man’s truest answer—how were it did God respond?”

Robert Browning, La Saisiaz

Necessarily central to any theory of Halachah are three intertwined principles:

  • לא בשמים היא
  • אלו ואלו דברי אלקים חיים
  • אפילו מראים בעיניך על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל שמע להם

My own understanding has long been, based on the famous discussion of the ספר החינוך, that with regard to any question, there is always an objectively correct halachah, known – as all things are – to G-d; that our goal is to attempt, through the chain of transmission and halachic reasoning, to arrive at this Platonic truth; and that the rules of לא בשמים היא and אין משגיחין בבת קול merely mean that information obtained through other, supernatural channels is formally inadmissible in halachic analysis. As the ספר החינוך explains, this procedural rule will sometimes result in an incorrect conclusion (האמת נעדרת), and this is the meaning of G-d’s famous smiling declaration that “My sons have vanquished Me”: by following His own procedural rule, “it is as though the Master of Truth has been vanquished”.1

Recently, however, I encountered the stunning and profound theory of Rav Yosef Refael Hazan that diverges clearly and sharply from the above, insisting that where the halachic process is inconclusive, there is no such thing as the objective halachah. The halachah in such a case is irreducibly doubtful, and it is meaningless to speak of “what the halachah really is” in such a case.

Rav Hazan’s exposition appears in the unlikeliest of contexts, in the course of a technical analysis of a controversial proposal for טיהור ממזרות. A ממזר may marry a שפחה: the children will be עבדים ושפחות, and upon their manumission will be kosher Jews.2 A ספק ממזר, however, according to most authorities may not marry a שפחה, due to the possibility that he is actually a כשר.‎‏‎3 Some eighteenth century aharonim nevertheless found a solution: let us free a שפחה on the condition that he is a כשר, or that she marry a כשר, and his marriage to her will then be permitted ממה נפשך: if he is a ממזר, her manumission does not take effect, so we have a ממזר marrying a שפחה, and if he is not a ממזר, her manumission does take effect, and so we have a כשר marrying a free woman, and in either case, the union is permitted.4

As we have noted, this proposal was controversial, and R. Hazan’s objection takes the discussion from the highly technical to the sublimely profound, delineating his view of the fundamental nature of halachah:

וכשאני לעצמי יש לי להשיב על התר זה מצד אחר שיש לדון דכי נחלקו הראשונים אי ספק תורה להחמיר אי הוי מדברי תורה או מדבריהם אינו אלא בספק מציאות דספק מציאות יכול להתברר על פי נביא או רוח הקדש או בת קול וכמ”ש בדוכתי טובא אם יבוא אליהו ועיין בברכי יוסף אורח חיים (סימן ל”ב) אבל ספק דדין או מחלוקת הפוסקים לא יוכל להתברר על פי נביא כי לא בשמים היא כמו שאמרו בבא מציעא (נט:) ובירושלמי דסנהדרין (ריש פרק ד’ הלכה ב’) אמרו אמר ר”י אילו ניתנה התורה חתוכה לא היתה לרגל עמידה אמר לפניו רבש”ע הודיעני איך היא ההלכה אמרו ליה אחרי רבים להטות רבו המזכין זכאי רבו המחייבין חייב וכדברי הירושלמי איתיה במסכת סופרים (טז,ה) ע”ש והריטב”א בחידושיו לעירובין (יג:) כתב כן בשם רבני צרפת, גם בספר משפטי שמואל (סימן ט’) שנשאל במ”ש אלו ואלו דברי אלקים חיים איך יתכן, והשיב שמצא כתוב בשם רבינו יחיאל דאיתיה במדרש דהקב”ה שינה למשה מ”ט פנים טהור מ”ט פנים טמא אמר משה להקב”ה מה אעשה אמר הקב”ה הלך אחר רוב חכמי הדור אם מסכימים הרוב להתר התר ואם לאיסור אסור, גם ראיתי בדרשות הר”ן שכתב כן ודברי החינוך בפרשת משפטים (סימן ס”ז) והרמב”ן על התורה ורבינו בחיי והרא”ם בפרשת משפטים שכתבו דרצון הבורא לעשות כמו שדנו רוב הסנהדרין אף אם טעו ע”ש.

וכמו כן בדרשות הר”ן (דרוש י”ב) הם נוטים לזה דכיון דלא נמסר למשה הלכות פסוקות אלא מ”ט פנים טהור ומ”ט פנים טמא אם כן אין עיקר הכרעת התורה כי אם מה שדנו בו רוב הסנהדרין וכבר ביארתי זה בחקרי לב יו”ד (סימן פ”ז), ומינה יש לדון בספק דידן או מחלוקת פוסקים דקיימא לן ספק תורה להחמיר כולי עלמא יודו בזה דאיסורו מדבריהם לבד דכיון דאין הכרעה בדין שמים דלא בשמים היא ואם כן כי לא הכריעו בספק זה חכמי הדור כי נמי עבר ועשה אחד להתיר אין צד שיוכל לעבור על ודאי איסור ודוקא בספק מציאות הוא דשייך לומר קמי שמיא גליא ולא בספק הדין כמו שביארתי שם, ואם כן תנאי זה אם הוא כשר או פסול כל שהספק ספק דדין ולא ספק דמציאות לא אמרינן ביה קמי שמיא גלייא וכדין ספק קאי ואין כאן גט והו”ל ספק ממזר דאסור בשפחה כי על כן התר זה צריך עיון אצלי.5

R. Hazan’s previous earlier exposition of his theory:

אחוה דעי במה שיש לי לדון דכי קיימא לן בשני חכמים שוים שנחלקו דקיימא לן בשל תורה אחר המחמיר דחומרא זו מדבריהם הוי דאף על גב שנחלקו הראשונים במאי דקיימא לן בכל התורה ספק תורה להחמיר אם הוי מד”ת או מדבריהם כמו שהאריכו על זה גדולי האחרונים, מכל מקום נראה לי שאין זה כי אם בספק דמציאות אבל בספק שנחלקו הראשונים ושתי הכיתות שוות דקיימא לן מעיקר דינא דבשל תורה מספק הלך אחר המחמיר ספק זה ספק קיל הוא ולכולי עלמא הוי מדבריהם

ואמינא לה שכבר הבאתי לעיל דברי הריטב”א בשם התוספות והמשפטי שמואל (סימן ט’) בשם רבינו יחיאל שכתבו במ”ש בעירובין (יג:) גבי בת קול דבית הלל אלו ואלו דברי אלקים חיים אף על גב דאיסור והתר סתרי אהדדי היינו דהתורה ניתנה למשה מ”ט פנים טהור ומ”ט פנים טמא וההכרעה לא ניתן למשה מאת השם ואמר לו שההכרעה תלויה ביד חכמי הדור וכבר הבאתי לעיל דאיתיה להדיא כן בירושלמי דפרק ג’ דסנהדרין וגם הבאתי סמך לזה מדברי החינוך (סימן ס”ז) והרמב”ן והבחיי והרא”ם על התורה בפרשת שופטים וכאמור,

נמצא לפי זה כי הכריעו רוב חכמי הדור לדעת זאת אף אי לא כיוונו יפה אל האמת, האמת כדבריהם דבדבר שיש בו איסור והתר לא הכריעו מן השמים וניתנה ההכרעה להם ומינה יש לדון דאם המחלוקת שקול ולא היה כח ביד חכמים להכריע ונשאר הדבר בספק אין בספיקו ודאי איסור דכיון דבכה”ג לא הכריעו מן השמים וניתן הכרעה לחכמי הדור וכיון שגם חכמי הדור לא היה כח בידם להכריע כי נמי עבר ועשה אחד וסמך על דעת המתיר אין צד שיוכל לעבור על ודאי איסור דאף אם האוסר כיוון אל האמת כל שלא הכריעו בספיקות כאלו בשמים ממעל ואם כן כיון שנחלקו מידי ספק לא נפיק ולא ודאי איסור ואם כן אפוא לא דמי כלל ספק דפלוגתא דרבוותא לספק מציאות דספק מציאות קמי שמיא גלייא אמיתות הענין וכי נכנס אדם לבית הספק והתיר לעצמו אין הספק כי אם לגבי דידן אבל קמי שמיא גלייא אי עשה ודאי איסור או לא עשה איסור כלל ועל כן לדעת קצת הראשונים בדין הוא דליהוי ספק תורה להחמיר מד”ת כיון דהדבר שקול אי עשה איסור ודאי מה שאין כן בספק פוסקים דכיון דאין הכרעה בספקות מן השמים אם כן על כל פנים ודאי איסור לא משכחת לה שיעבור מה שעשה כדעת המתיר וספק קיל כה”ג אין לנו ראיה משום מקום דליהוי מד”ת דהראיות שהביאו המאן דאמר דהוי מד”ת כולם הם בספק מציאות ודוק ותשכח, ואם כן יש לומר דכי קפיד רחמנא על הספק היינו במקום שיש לחוש דקעבר איסור ודאי ולא במקום דודאי איסור לא יתכן בו כלל כנ”ל לדון מתוך דברי הראשונים דלעיל.6

R. Hazan’s position is perforce more subtle than it may initially appear: he cannot simply mean that at bottom, there is absolutely no ‘correct’ answer to unresolved halachic questions. After all, the ספר החינוך that is a central pillar of his model repeatedly uses the terminology of טעות and declares flatly that the consensus reached in the celebrated episode of תנור של עכנאי was at variance with the Truth, and R. Hazan himself admits the possibility that one particular side of an unresolved dispute has arrived at the truth (כיוון אל האמת). What R. Hazan must mean, then, is that although one of the various possibilities may be technically correct, and the others technically incorrect (and one way of ascertaining which is communication with G-d), this is of purely theoretical interest: insofar as the Sages have not managed to resolve the question, the halachah remains irreducibly indeterminate, G-d’s (obviously logically correct) opinion notwithstanding.

R. Hazan’s contrast between questions of fact and law is most illuminating: in the case of the former, just as there is obviously a definite answer to the underlying question of fact, so, too, is there a definite answer to the consequent question of law, and although we cannot answer either question, and we have therefore a need for meta-rules to govern our conduct in case of such doubt (e.g., ספר דאורייתא לחומרא), this does not negate the existence of a definite, ‘true’ halachah, were we but sufficiently knowledgeable to ascertain it. In the case of a question of law, however, although, as we have pointed out, there is, on some level, a technically ‘correct’ answer, this is completely immaterial to the halachah, and the ultimate halachic truth is that the question is irreducibly indeterminate.

A corollary of R. Hazan’s model would seem to be that the principle of לא בשמים היא cannot possibly be applied to questions of fact (a topic we have discussed here), as it is rooted in the essential difference between questions of fact and law: Torah is not in Heaven because halachah is ultimately determined by human reasoning, and there is no underlying true halachah. In questions of fact, however, where there most definitely is an underlying ‘correct’ reality, there ought to be no reason to exclude any source of information, regardless of its provenance.

We shall return to R. Hazan’s practical innovation, that one cannot construct a conditional dependent upon a ספיקא דדינא, in a follow-up post, בג”ה.

  1. ספר החינוך פרשת שופטים מצוה תצ”ו []
  2. שלחן ערוך אה”ע ד:כ []
  3. עיין באר היטב שם ס”ק כ”ד, פתחי תשובה שם ס”ק כ”ד, אוצר הפוסקים שם ס”ק פ”ג []
  4. עיין פתחי תשובה שם, אוצר הפוסקים שם אות ב’‏ []
  5. שו”ת חקרי לב אה”ע סימן ה’‏ []
  6. שם יו”ד סוף סימן פ”ז []

The Boughs Of Goodly Trees

Rav Shlomo Eliezer Alfandri (the “Saba Kadisha”) remarkably holds that lemons and other citrus fruits (perhaps even oranges!) are all subsumed under the rubric of פרי עץ הדר. He explains that the ancient Hebrew and Babylonian lexicons did not have distinct terms for what other, later cultures considered distinct species, and that back then Jews actually utilized various different species, which were all acceptable as long as they met the appropriate Talmudic criteria:

וגם דעיקרא דמילתא אי לימון הוי ממש כאתרוג יש לדון הרבה אי פסול הלימון בעצמו מן התורה דאף דבתשובת מהרמא”י שכתב דלפי מה ששמע שאלו המינים יש להם כל הסימנים הנאמרים בגמרא וכי סלקא דעתך להכשיר פירות אלו בתורת אתרוג ע”כ יש להשיב על זה דודאי אי לא הוו ממין האתרוג ודאי דאין להכשיר דבעינן ממין אתרוג וכמו שאבאר אבל אם הוא ממין האתרוג וכמו שנתבאר יש לומר דכשר …1

ואולם נראה דעיקרא דמילתא לא ראינו בשום מקום בתלמודא דהוזכר שם זה דלימון כלל לכמה דינים דשייכי דינו כמו באתרוג ופלא הוא איך לא הוזכר לשום דבר לא בתל”ד ולא בירוש’ ולא בתוספתא ולא בדברי הגאונים

ואין לומר דלא היו מינים אלה בזמנם משום דהא כתיב לא תחסר כל בה וכמ”ש במסכת סוכה …

על כן נראה טעם הדבר כי כשהיו ישראל בארץ לא הי”ל שמות לכל הפירות בלשון עברי וגם לפרי זה של אתרוג … ורק כשגלו לבבל לקחו משם שמותיהם שכן קראו בשמותם עלי אדמות וגם אתרוג בכלל והוא בלשון ארמי וגם הלימון והדומים לאתרוג מפני שהכל מין אחד והכל הוי בכלל שם אתרוג ואף שיש איזה שינוי מעט ביניהם לא היו קורין בשם אחר כלל כי אם רק בשם אתרוג לבד כי מה שקורין עתה לשם זה הוא לקוח מלשונות העמים אחרים והם גם כן היו קורין גם לאתרוג בשם לימון דוקא ולא בשם אחר ונמצא דבזמן שישראל היו יושבים על אדמתם לא היו יודעים הפרי של ארבעה מינים בשום שם כלל כי אם בשם פרי עץ הדר דוקא וגם אחר כך כשגלו לבבל היו קורין לכולם בשם אתרוג לבד ולא בשם לימון ולכן גם בזמן התנאים והאמוראים דנתפרסם להם שם אתרוג על ידי תרגום אונקלוס ואחרים וכן מדוקדק לישנא דתלמודא דסוף פרק קמא דקדושין .. ולא ידעו כלל משם לימון ושם אחר כלל ומפני זה לא הוזכר בכל מקום שם אחר …

נמצינו למדין שבדורות הראשונים האתרוג שהיו נוטלים למצוה לא בכל המקומות היה האתרוג דמות אותו האתרוג שוה כמו שהוא עתה בזמננו ורק שהיו מדקדקים שיהיו בו כל התנאים הנזכרים בדברי חז”ל וגם היו אומרים שזהו אתרוג ולפי שאינו דומה לאתרוג של כל מקום לא היו מקפידים על זה לפי שיכול להיות שמחמת הארץ ועבודתה ישתנה מראה הפרי ואין בזה קפידה שיהיו בכל המקומות בשוה דהכל נקרא אתרוג וזהו פרי עץ הדר הכתוב בתורה

ובכן גם אנו נאמר דגם הפרי הזה שקורין אותו בשם לימון מפני ששינו את שמו לשם לימון יהיה פסול הא ודאי לא מסתברא כלל …2

Why, then, did Jews traditionally (in more recent times) exclusively utilize the citron (Citrus medica)? Rav Alfandri suggests the citron is especially beautiful and reserved for the commandment, and also that they wished to use a fruit which, like the citron, and unlike the lemon, was not generally used for mundane purposes “for this give honor and glory to the commandment”:

[עיין שם שהאריך הרבה ביסודו הנ”ל, והעלה:] ולפי מה שנתבאר נראה דמה שכתב הרב מהרמא”י ז”ל אחר שנתבאר לו דבמורנצין ולימון יש להם כל הסימנים וכו’ סלקא דעתך להכשיר פירות האלו בתורת אתרוג ולכן המורכב כאחד מהם ואין להכשיר רק אתרוג וכו’ עש”ד והיינו לפי המונח שהניח שיהא נקרא דוקא בשם אתרוג ואם אינו נקרא אתרוג אינו פרי עץ הדר ואחרי שאלת המ”ר נראה דהא לא מכרע דאטו אתרוג כתוב בתורה … ומה גם דיש לומר דנקראו בשם אתרוג גם אלו וכדכתיבנא ואין צריך לכפול הדברים … בלימון לא נפלאת היא ולא רחוקה דאפשר דמפני שהם ממין האתרוג לא הוזכר בשום אחד מגדולי הפסו’ הראשונים להזהיר שלא לצאת י”ח במה שקורין לימון וכמו שנתנו דעתם לבאר לכל דבר

ואל תתמה על החפץ דאם איתא להא מדוע לא נהגו מימי קדם לצאת במה שקורין לימון דאפשר לומר מפני דאתרוג הוי הדר ביותר והיא מיוחד למצוה וגם דמפני חביבותם על המצות לא רצו לצאת י”ח במה שמשתמשין בעניני חול תמיד מה שאין כן באתרוג דבזה הוי כבוד והדר למצוה ובכן גם עתה בודאי דאיסור גדול לשנות ממנהג הראשונים ואפילו שיצטרך להוציא סך גדול היכא דאפשר אבל אם לא מצא אין אומרים דיהא יושב ובטל מהמצוה ומכל מקום יטול בלא ברכה דברכות אינן מעכבות …3

The context of Rav Alfandri’s radical proposal is his skepticism of the integrity of the Israeli Esrog lineages, and pessimism over the chances of securing fruit of pure and ungrafted provenance:

היום היא שיחתי ובא האות לשנות את הידוע אודות אתרוג של מצוה דדעת כל הגדולים שלמים וכן רבים רבו מספר דמורכבים פסולים מכמה טעמים. והגם שנתנו בהם סימנים כבר כתבו רבני קושטא בספר שמן המשחה ובספר משנת ר”א שנתברר להם מפי מגידי אמת דהשתא הכא נתחכמו הגננים שגם במורכב יהיו כל הסימנים מבחוץ וגם מבפנים ושלכן אין להכשיר כי אם רק על פי עדות ברורה דליכא שום חשש מורכב …

ובעבור זה מכמה שנים שהיו מביאים הסוחרים במח”ק צפת”ו בלי שום עדות ובלי שום כתב שגם הם קנו מאחרים והי”ל צער גדול ודברתי על זה לכמה בעלי בתים ולכמה תלמידי חכמים אך לא עשיתי הכרזה אף שיש ספק מורכב בדבר שאין הדור דומה יפה וכמו בכמה דברים ורק דלעצמי הייתי לוקח מגן ישן נושן דמוחזק מזמן רב דאין בו חשש הרכבה ואף שאינו מהודר כל כך ומזה זמן כמו ג’ או ד’ שנים שלחתי לאחד שיאמר לאחר שהוא מוחזק בכשרות שיחקור היטב אם יש שאינם מורכבים בפתח תקוה או בשאר מושבות והביא תשובה שכולם ודאי מורכבים ורק שבאילן אחד יש איזה ספק שאולי אינו מורכב:

והנה בעת שאני מתגורר פה ירושת”ו חקרתי על זה ואמרו לי שכמעט כל אתרוגי ארץ ישראל הם מורכבים ובודאי שראוי להצטער על זה הרבה שכמה אלפים ורבבות מישראל שאינם יוצאים ידי חובתם במצוה גדולה כזאת וגם שמברכים ברכה לבטלה שלפי דברי הפוסקים הוא דמורכב מגרע גרע מחסר ושאר מומים שגם בשאר הימים אינו מועיל ולכן ראוי לכל ירא ד’ לעמוד על דבר זה אולי יש איזה צד זכות תולה שלא יהיו בטלים ממצוה הזאת:

ואף על פי שאני יודע בעצמי שאיני כדאי הוכרחתי ביום הזה להכניס ראשי בין הרים גדולים ויראתי פן ירוצו גולגלתי אמנם נכנסתי לפנים ממחיצתי לשם לשמים אמרתי ברב סרעפי וד’ יעזור לי ואומר דאף על פי שראוי והגון לקיים כל המצות על פי כל החומרות בכל מאי דאפשר לכתחילה … אמנם כשאי אפשר בשום אופן כדי שלא יהיו בטלים ממצוה הזאת ויש ליטול על כל פנים בשעת הדחק לקים המצוה לפי שורת הדין ואין אומרים להחמיר שיהיה יושב ובטל ולא יקיים כלל המצוה, מפני שאין זה חומרא כלל … ובכן זוהי סיבה שאני נכנס בעובי הקורה למצוא סמיכה מעליא בדברי רבותינו הראשונים ז”ל ואף שבלב הקורא כמו זר נחשב ויעלה בדעתו לומר דמאחר דכמה גדולים חקרי לב סגרו עלינו את הפתח איך יוכל אדם ליכנס, מכל מקום תורה היא וללמוד אני צריך ואל ד’ אתחנן כי הוא ינחני בדרך אמת וזה החלי בס”ד:4

Although Rav Alfandri emphasizes that one should certainly do his utmost to obtain a proper citron, and that his leniency is only for situations where this is impossible, Rav Yehoshua Menahem Ehrenberg was nevertheless appalled, and urged the expungement of this idea “so as not to aid the innovators”:

ואיכא למיחש דתיפוק מיני’ חורבה ולדעתי ראוי להוציא דבר זה מן הספר כדי שלא לתת יד למתחדשים והגה”צ יחזיק טיבותא בעלמא דקשוט.5

Rav Ehrenberg seems to be worried about an “innovative” school of thought similar to “the YCT/IRF axis”, as perceived by “many“:

[T]he YCT/IRF axis looks at halacha … in a manner fundamentally different than the rest of us. It senses where it wants to go, and then looks for arguments within rabbinic tradition to justify it – but without having to offer any arguments for why one shitah is preferable or more defensible than another. All shitos are available on an as-needed basis. It is the embodiment of the Dubno Maggid’s famous response as to how he always has the perfect mashal (“you shoot the arrow, and then paint the target around it”) applied to halacha. Absent is the sense of looking for an objective truth. That quest permeates hundreds of years of halachic literature: weighing all the views available, and only relying on those best supported by the evidence of the words of the gemara and rishonim.

[Disclaimer: I take no position here on the fairness or accuracy of this indictment of Yeshivat Chovevei Torah and the International Rabbinical Fellowship.]

And the truth is that the Saba Kadisha’s prolegomena nicely illustrates the trickiness of articulating an objective, logical delineation of the border between legitimate Halachah and the Dubno Maggid variety – after all, Rav Alfandri declares forthrightly exactly “where he wants to go”, and then proceeds with an incredible, radical revision of centuries of more or less settled law to get there!

[Disclaimer: This is not to say that such delineation is impossible, but merely that the task is not nearly as straightforward as it might appear.]

  1. שו”ת מהרש”א (אלפאנדרי) (ירושלים תרצ”ב) חלק א’ סימן י”ג עמוד נ’ ד”ה ונראה להוכיח – קשר []
  2. שם עמוד נ: ד”ה ונראה דמאי – קשר []
  3. שם ריש עמוד נב: – קשר []
  4. שם ריש הסימן עמוד מב. – קשר []
  5. שו”ת דבר יהושע (בני-ברק תשנ”ח) חלק ב’ סימן ריש סימן קכ”ד אות ב []

https://www.digitaldirectinc.com/

https://www.dicksxxx.com/

https://www.devoswood.com/

https://www.designworks-ca.com/

https://www.dcs-dental.com/

https://www.dawncities.com/

https://www.davisonsign.com/

https://www.darkjonhendren.com/

https://www.dakwinds.com/

https://www.dakotabelle.com/

https://www.czechoslovakianbeads.com/

https://www.ctdispatch.com/

https://www.cseditors.com/

https://www.createmypump.com/

https://www.crcautoshop.com/

https://www.covernadirect.com/

https://www.corner-pocket.com/

https://www.coreografica.com/

https://www.cooperstownmotel.com/

https://www.convictsandcops.com/

https://www.conduitfest.com/

https://www.columbineint.com/

https://www.colorzenith.com/

https://www.cnitelecom.com/

https://www.clearcarecorp.com/

https://www.clanpi.com/

https://www.chrisvolkswagen.com/

https://www.chiron-rising.com/

https://www.chaminademo.com/

https://www.c-etc.com/

https://www.cescochemicals.com/

https://www.cdnwo.com/

https://www.ccc24k.com/

https://www.caveguias.com/

https://www.carltoyota.com/

https://www.carimar-inc.com/

https://www.caribewp.com/

https://www.carbonepasta.com/

https://www.carasys.com/

https://www.capefearnet.com/

https://www.camanrino.com/

https://www.cadientgroup.com/

https://www.cableco-op.com/

https://www.c21landmark.com/

https://www.bvulegal.com/

https://www.bussolabrasil.com/

https://www.bushhounds.com/

https://www.bubbaandsmoot.com/

https://www.brennekeschool.com/

https://www.bowhausdesign.com/

https://www.bolesfs.com/

https://www.bobandrewsmotors.com/

https://www.bmwsc.com/

https://www.bigboomver.com/

https://www.bh-records.com/

https://www.ben-wa.com/

https://www.beildhouse.com/

https://www.be422.com/

https://www.baysidewedding.com/

https://www.basketsbymaury.com/

https://www.bargains-mall.com/

https://www.baidu555.com/

https://www.babylontunaclub.com/

https://www.astro-psychic.com/

https://www.asicomm.com/

https://www.asg-jet.com/

https://www.asedf.com/

https://www.art4stuff.com/

https://www.arose4ever.com/

https://www.aquatics-direct.com/

https://www.aprovideo.com/

https://www.aprilfields.com/

https://www.apptechpoint.com/

https://www.animation-books.com/

https://www.anestat.com/

https://www.andypetreeracing.com/

https://www.andreaspage.com/

https://www.amt-net.com/

https://www.altitudetg.com/

https://www.alpha-g.com/

https://www.alphabeta-as.com/

https://www.allgadgetz.com/

https://www.alive7.com/

https://www.aizenpub.com/

https://www.airpartsonline.com/

https://www.aircraft-intl.com/

https://www.agenciafotoarte.com/

https://www.agd-exhibitions.com/

https://www.advaloremrealty.com/

https://www.adrija-ag.com/

https://www.addiesgifts.com/

https://www.abacus-engr.com/

https://www.69sexsites.com/

https://www.4websuccess.com/

https://www.4oliveus.com/

https://www.3mmg.com/

https://www.33comix.com/

https://www.3000inc.com/

https://www.1automata.com/

https://www.columbusasq801.com/

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

kubet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku bet

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku casino

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

ku11

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet88

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

kubet77

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku bet88

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku777

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711

ku711