R. Eitam Henkin (h/t: Wolf2191) [The context is a detailed analysis of the censorship of a recently published (for the first time) work of Rav Kook, לנבוכי הדור]:
הושמטה פיסקה המדברת באופן ניטרלי על כך שכדי להתאים לרוח הזמן כבר נמצאו פתחי היתר להעברת הזקן בסם ובמספרים וכיו”ב. אילולי ידענו מי העוסקים במלאכה, היינו עשויים לסבור שהמשמיטים זאת הריהם צאצאיהם של קנאי ירושלים, שהתנגדו לבחורי ישיבת חברון ומרכז הרב והופעתם המגולחת!
The “descendants of the zealots of Yerushalayim” have already struck. Here’s a passage from Rav Shlomo Eger’s גליון מהרש”א:
אבל במספרים מותר [לגלח את פאות הזקן]. ועל פי הקבלה עיין ספר באר עשק סימן ע’ לחלק בין דרי ארץ ישראל לדרי חוץ לארץ ובין מי שתורתו אומנתו ומעיד מכמה גדולי מקובלים תלמידי האר”י שגלחו זקנם במספרים.
ומחכך אבן על הזקן להסיר השער אם יש בו איסור עיין ס’ נ”ב מהדורא בתרא סימן ע”א בחלק יו”ד:1
The above is how the passage appeared in its original publication, in the edition of the Shulhan Aruch published in 1859 in Königsberg, and as far as I know, that is how it has been reprinted in all subsequent editions – except for the שלחן ערוך החדש – צורת הדף2, in which it has been bowdlerized thus:
אבל במספרים מותר [לגלח את פאות הזקן]. עיין תשובות באר עשק סימן ע’ ובתשובות נ”ב מהדורא בתרא סימן פ”א בחלק יו”ד.
ועיין תשובות ח”ס חלק או”ח סימן קנ”ט:
[This was pointed out to me several years ago by a friend, who, if I recall correctly, learned of it from R. Dr. Shnayer Leiman.]
It is actually difficult to fathom the machinations of the editors here; on the one hand, they have clearly deliberately excised the details of the leniencies of the Kabbalists with regard to shaving the beard (as well as the question of the permissibility of abrading it with a stone), but on the other hand, they seem to have inserted a reference to a responsum of Hasam Sofer, in which he makes a strong argument in justification of the custom of shaving, insisting that there is no evidence, neither in our tradition nor in foreign sources, that beards were initially a distinguishing feature of Jews vis-à-vis non-Jews, and in which he, too, mentions traditions (including the testimony of our power-walking polymath) that Rav Menahem Azariah da Fano himself, “the father of the Kabbalists”, shaved, “not leaving a single hair remaining” (and that all the Italian scholars follow him in shaving)!
אשר מלא פיו תוכחות קדוש יאמר לו ובודאי כן הוא בכמה מנהגים שנתקלקלו אצל ההמונים ונעשה להם היתר בעו”ה
אבל אשר שם פניו נגד מגולחי הזקן לא ידעתי מה הרעש הגדול הזה לכו נא ונוכחה אי משום חוקת הגוים אשאלהו ויודיעני מי התיר לנו נעלים שחורים המבואר בש”ס לאסור מסאני אוכמי … הנאמר שהוא מקור משחת כאשר נ’ על עם ד’ אלו לא ניחא למריה למימר הכי והוא דבר שלא נמצא בש”ס ופוסקים וגם לא בשום ספר מספרי חצונים שיהיה הפרש בין ישראל לאינו ישראל בגילוח הזקן כי אז גם כל האומות היו מגדלים זקניהם … אבל לא נמצא בשום מקום שיהיה בזה משונה מנהג גוים
ומה שרמז לספרי מקובלים שכ’ שלא להושיט ידי’ בדקני כלל אין לי עסק בנסתרות אבל מהם ומהמונם הותרה הרצועה לגמרי בכל ארץ אטליה שכל חכמיה מגולחי זקן ונתלים באילן גדול ר’ מנחם עזריה בעל עשרה מאמרות אבי המקובלים שהוא היה מגלח מבלי השאיר שערה אחת וכן העיד עליו היש”ר מקאנדי’ באילים שלו והיה אומר שעל פי חכמי המקובלים אין ח”ל ראויה לכך ומה אאריך במה שאין לי יד ושם בו3
Hasam Sofer now proposes a fascinating theory for why the Jews in certain parts of Europe (the lands that suffered the depredations of the First Crusade and other, similar pogroms) have traditionally shaved, while Polish Jews have not. I have no idea of the historicity of this explanation (or of the account he gives of the origin of the non-Jews’ custom of shaving):
אבל אבותינו הנהגו עצמם כן על צד ההכרח הגדול ולא מקור משחת חס ושלום אלא בקדושה יתירה והוא בימי גזירת תתנ”ו והרועים וכדומה התירו גדוליהם להמכתתים רגליהם לשנות מלבוש ולגלח זקנם שלא יכירום האויבים כי אז כבר גלחו הגוים זקניהם על פי מעשה ממלך פולין אחד שהיה סריס כמבואר בספרי הימים והתירו חז”ל שהיה בימים ההם לעשות כן ולהיות גלוח זקן דבר שאי אפשר להשתנות והיו נכלמים מאוד האנשים ההמה בשובם לביתם על כן נשתרבב המנהג שלא לגדלו כלל רק סימנא בעלמא שזה יגולח ויגדל בקוצר זמן שבן לילה היה ורק אך מופלגי תורה היושבים בביתם הם מגדלים אותו ואותן שלפני גזירה ההיא שברחו לארץ פולין לא באו לכלל זה והנה זה ברור ונכון כי אלו היה תחלת מנהגו באיסור היה משום חוקי הגוים אבל אחר שכבר נהגו ישראל לגלח תו אין בו שום נדנוד ופקפוק כלל אפילו ריח איסור אין בו
אבל הך דמסאני אוכמי לא ידעתי איך יתפשט ע”כ צריכין אנו ללמוד זכות ולומר שנתפשט גם כן בתחילה בהיתר וכיון שהותר הותר
Update: Further discussion at אישים ושיטות.