Basketball, Football, and Religion

While reading (h/t: ADDeRabbi) about Orthodox Jewish Israeli Division A basketball player Naama Shafir, star point guard for the University of Toledo Rockets, whose Rabbi permits her to play – but not practice – on Shabbas, and who walks to and from the stadium to do so, postpones interviews until Mozei Shabbas, and “[plays] in a uniform that features a T-shirt with sleeves under her jersey, and shorts that cover her knees”, I encountered the fascinating theological controversy over Buffalo Bills wide receiver Stevie Johnson’s Tweet apparently blaming God for a critical touchdown pass that he dropped:


Johnson subsequently clarified (again on Twitter) that he did not actually blame God for his error:

And No I Did Not Blame God People! Seriously??!? CMon! I Simply Cried Out And Asked Why? Jus Like yal did wen sumthin went wrong n ur life!

The receiver really does seem to be a believer; here’s a sentiment (also on Twitter) that would be right at home in the Yated or Hamodia (although the latter organ would describe it as having appeared in the “electronic media”):

Spoke To Friends Fam Teammates and Most Importantly I Spoke With My Wife. I Honestly Believe Evrything Happens For A Reason! Everything!

And he also understands (and Tweets) the religious truth that it is through adversity that one comes closer to the Lord:

I learned A lot Within 24hrs. Saw Both Sides.(Ups&Dwns) I AM HAPPY & THANKFUL 4 YESTERDAY! w/out Sunday iWldnt have grew closer w/The Lord!!

But, in a perhaps depressing sign of the poor state of contemporary Biblical literacy, none of the reports on the matter that I have read have noted that Johnson’s original cri-de-couer was merely a perfectly straightforward Biblical reference:

קלִי קלִי, לָמָה עֲזַבְתָּנִי; רָחוֹק מִישׁוּעָתִי, דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי.1

Hazal have famously associated the Psalm as a whole, and this cry in particular, with Queen Esther:

א”ר זירא למה נמשלה אסתר לאילה לומר לך מה אילה רחמה צר וחביבה על בעלה כל שעה ושעה כשעה ראשונה אף אסתר היתה חביבה על אחשורוש כל שעה ושעה כשעה ראשונה

א”ר אסי למה נמשלה אסתר לשחר לומר לך מה שחר סוף כל הלילה אף אסתר סוף כל הנסים והא איכא חנוכה ניתנה לכתוב קא אמרינן הניחא למאן דאמר אסתר ניתנה לכתוב אלא למאן דאמר אסתר לא ניתנה לכתוב מאי איכא למימר מוקים לה כר’ בנימין בר יפת אמר ר’ אלעזר דאמר רבי בנימין בר יפת אמר רבי אלעזר למה נמשלו תפלתן של צדיקים כאילת לומר לך מה אילה זו כל זמן שמגדלת קרניה מפצילות אף צדיקים כל זמן שמרבין בתפלה תפלתן נשמעת:2

ותעמד בחצר בית המלך הפנימית א”ר לוי כיון שהגיעה לבית הצלמים נסתלקה הימנה שכינה אמרה אלי אלי למה עזבתני שמא אתה דן על שוגג כמזיד ועל אונס כרצון או שמא על שקראתיו כלב שנאמר הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי חזרה וקראתו אריה שנאמר הושיעני מפי אריה3

[There are also other explanations of the text.]

Of course, no discussion of the blaming of God for one’s own failure would be complete without a reference to Rudyard Kipling’s hilarious, brilliant and acute verse masterpiece, Natural Theology; see our earlier post on the topic.

  1. תהילים כב:ב – קשר []
  2. בבלי יומא כט. – קשר, קשר, ועיין ילקוט שמעוני תהילים שם – קשר []
  3. בבלי מגילה טו: – קשר []